למה ברק בכר הוא מאמן העונה שלי

מאת: מוטי חביב    צילום: אסף קליגר

עדיין לא הוכתרה אלופה, אף קפטן עוד לא קיבל מידי הנשיא את גביע המדינה, הנציגות לליגה האירופית טרם נקבעו, משחקי הבית העליון רק התחילו ולי כבר יש את מאמן העונה: תעשו הרבה כבוד לברק בכר, שהחותמת על תעודת לימודי האימון שלו עוד לא יבשה, והוא כבר עושה בית ספר למאמנים מנוסים בכדורגל הישראלי.

הוא רק בן 34. בפעם הראשונה בחייו קיבל תקציב והתבקש לבנות קבוצה חדשה לחלוטין, אחרי עזיבתם של השוערים (דני עמוס ואיתמר ניצן), המגינים (אלעד גבאי וליאור לוי), הבלמים (איציק כהן וסאלח חסארמה שפרש), הקשרים (בריאן גרזיצ'יץ', דן איינבנדר, סינטיהו סולליך ודויד סולארי) והחלוצים (שמעון אבוחצירה, אוסיי מאולי ואפילו קנט סייף).

וזה עוד לא הכל. אחרי שהתחילה העונה עזב דרקו טאסבסקי המקדוני לבנגקוק גלאס התאילנדית. אחר כך בא חלון ההעברות והיה ביקוש לדושאן מטוביץ' אז הוא עזב לבית"ר ירושלים, וממש ברגע האחרון גם ג'ורדי קרויף רצה את ברק בדש במכבי ת"א. רצה וקיבל.

תמורות קיצוניות כל כך אמורות לזעזע את אמות הסיפים. לגרום לצונאמי בכל קבוצה. אבל לא בקריית שמונה. לא אצל ברק בכר. הוא לא ביקש ימי חסד, לא השתמש אף פעם במלה "דבק" וגם תירוץ שחוק ולעוס כמו "אנחנו צריכים להתחבר" לא יצא מפיו.

בשבת הוא התרחק מהמקום הרביעי כדי שש נקודות אחרי ניצחון על בני סכנין והתקרב לאירופה, ובלי להזכיר שהוא מתקרב לליגה האירופית גם דרך הגביע אחרי 0:2 ברבע הגמר על בית"ר ירושלים.

אני לא יוצא מהכלים מכך שהקבוצה שלו שומרת על מאזן נקי מהפסדים כבר 12 משחקים. אני לא משתגע מהנתון המדהים שבעשרת המשחקים האחרונים היא ספגה שני שערים בלבד, וגם לא מהעובדה שעד ה-1:4 מול סכנין הרשת שלה לא זזה ארבעה משחקים ברצף, אלא שהשילוב של כל הנתונים יחד מדהים.

האם ידעתם, למשל, שקריית שמונה היא הקבוצה היחידה שבכל משחקי הגביע העונה הוגרלה מול קבוצות מליגת העל? למרות זאת היא דילגה מעל הפועל עכו, חזרה מקריית אליעזר עם ניצחון ענק על הפועל חיפה, ניצחה את בית"ר ירושלים – וכל זאת מבלי לספוג אפילו שער אחד.

עם כל הכבוד שיש לי למועמדים האחרים – בטח פאולו סוזה או אלישע לוי – איך אפשר בכלל להשוות? הרי החומר ביד היוצר לא דומה בכלל האחד לשני. למכבי ת"א כבר היה העונה מגן שמאלי ספרדי, ואחר כך צרפתי, ויש לה את יואב זיו. בקריית שמונה משחק חן דלמוני. תציעו אותו לסוזה ולאלישע, נראה מה הם יגידו. חובב הכדורגל הממוצע עוד לא יודע אם אומרים ולדימיר ברואון או וובה בראון, אבל אצל ברק בכר הוא שחקן הרכב לגטימי ואיתו הוא עושה היסטוריה.

גם לא שמעתי אותו מתרץ ששני הקשרים עליהם בנה את העונה הזו, משה אבוטבול ותמיר כחלון, נפצעו וסיימו את העונה מוקדם מהצפוי. לא שמעתי אותו מתהדר בפגיעה בול בזרים שהביא לארץ: מינדוגס פאנקה הליטאי וקאסיו פרננדז הברזילאי. הוא גם לא דואג להשמיע בכל קרן רחוב בקריית שמונה על הצעירים שהוא כבר התחיל לשפשף.

ואף מילה על הספסל ה"עמוק" שעמד לרשותו בשבת: בהא דיאב, נועם קלמנוביץ', נאור עבודי, דין מימוני ויואל צ'חנוביץ'.