הרומן בין לבנדובסקי לדורטמונד

מאת: מיכאל יוכין         צילום: gettyimages

אקורד הסיום של רוברט לבנדובסקי בסיגנל אידונה פארק,  איצטדיונה המפורסם של דורטמונד, היה מדהים. הוא אמנם לא מצא את הרשת בנצחון 2:3 על הופנהיים במשחקו הביתי האחרון לפני שבועיים, אך יזכור את השעתיים האלה לנצח, כפי שיזכור אותן כל אוהד שהתמזל מזלו להיות ביציעים. היה זה מפגן אהבה מרשים כלפי החלוץ הפולני. על המסכים הוקרנו הרגעים הגדולים שלו בחולצה הצהובה, הצופים העניקו לו תשואות על כל נגיעה בכדור, ויורגן קלופ העניק לקהל הזדמנות להודות בפעם האחרונה לסקורר שלו כאשר החליף אותו בתוספת הזמן. כולם עמדו על הרגליים, ולבנדובסקי לא הצליח לעצור את הדמעות. הוא ידע שהוא אהוב מאוד בדורטמונד, אבל רק ברגע האחרון הבין לעומק עד כמה.

היחסים החמים בין לבנדובסקי לאוהדי דורטמונד אינם מובנים מאליהם. אחרי הכל, מדובר בשחקן שהצהיר קבל עם ועדה על רצונו לעזוב את המועדון כבר לפני שנה וחצי. לא סתם לעזוב, אלא לעבור ליריבה הגדולה ביותר, באיירן מינכן. הפולני הגדיר את המעבר הזה כחלום, ביקש מדורטמונד למכור אותו, ואף קיבל הבטחה שהדבר ייעשה בקיץ לפני שנה. לו הכל היה הולך כמתוכנן, לבנדובסקי היה משחק בבאיירן כבר העונה. זה לא קרה כי הבווארים חמדו את מריו גצה, שיכנעו אותו לחתום מאחורי גבה של בורוסיה ואז הפעילו סעיף שחרור בחוזהו של הקשר הצעיר. לאור התעלול, סירב מנכ"ל דורטמונד, האנס יואכים ואצקה, להמשיך במו"מ לגבי המכירה של לבנדובסקי. הוא העדיף לוותר על הכסף, אך לא על הכבוד. הפולני הרגיש שהוא הפך לקורבן על לא עוול בכפו.

היה צדק בתחושה הזו. סוכניו החלו להאשים את בורוסיה בהפרת הבטחות, וההדלפות לתקשורת הגיעו לעיתים לטונים צורמים למדי. בתנאים אלה, טבעי היה כי המועדון והכוכב ייקלעו למשבר. כיצד יכול לבנדובסקי להמשיך לשחק בקבוצה בה הוא לא מעוניין לשחק, זו שמנעה ממנו להגשים את חלומו? כיצד יכול המאמן קלופ לבנות על אחד כזה? כיצד יכול הקהל להבליג אל מול התלונות החמורות כנגד הנהלת המועדון שהם כה אוהבים?

מסתבר שאפשר. קלופ הכריז כבר ביולי שהוא סומך על לבנדובסקי בעיניים עצומות. "הוא מקצוען אמיתי", אמר המאמן הכריזמטי. היו שהטילו ספק בהכרזה, אבל קלופו באמת התכוון לדבריו. מעמדו של הפולני בקבוצה לא השתנה – לא חברתית ולא מקצועית. ביציעים המשיכו לראות שחקן מחויב למטרה, והמשיכו לתמוך בו כאילו דבר לא קרה.

תגובתם של האוהדים לעזיבתו של לבנדובסקי שונה ב-180 מעלות לזו של גצה. הנער שגדל באקדמיה של בורוסיה נשבע לא פעם אמונים למדים הצהובים-שחורים, ועריקתו נתפסה כבגידה. לעומתו, הפולני מעולם לא הסתיר את היותו שכיר חרב. הוא הגיע לדורטמונד על מנת לפתח את הקריירה שלו, ותמיד חשב על התחנה הבאה בדרך לביסוס מעמדו ככוכב-על בכדורגל העולמי. באיירן התאימה להיות תחנה כזו לדעתו, אז הוא בחר לעזוב. הוא לא רימה איש, ובדורטמונד יודעים להעריך כנות. ואצקה וקלופ היו מעדיפים, כמובן, לראות אותו עובר לליגה אחרת, ולא מחזק את הסגל של באיירן, אבל הם יכולים לחיות גם עם ההחלטה הנוכחית.

האם זו ההחלטה הנכונה מבחינת השחקן עצמו? זו כבר שאלה מורכבת. כל 3 הכוכבים הקודמים שעזבו את קלופ לטובת הגשמת חלום אישי נכשלו בגדול. נורי שאהין לא קיבל הזדמנות ראויה בריאל מדריד ונאלץ בסופו של דבר לחזור הביתה לסיגנל אידונה פארק אחרי תקופת השאלה אומללה בליברפול. שינג'י קגאווה מסיים עונה מאכזבת שניה במנצ'סטר יונייטד, ונדמה כי הקריירה שלו הולכת לאיבוד – קלופ עצמו אמר שכואב לו לראות כיצד דועך אחד השחקנים המוכשרים שטיפח. גם גצה מרגיש מתוסכל במינכן. הוא אמנם חתום על מאזן סביר של 15 שערים ו-13 בישולים בכל המסגרות, אך אפילו לא מתקרב לדומיננטיות ממנה נהנה בדורטמונד. הוא מאוכזב מהיחסים עם פפ גווארדיולה, ואפילו לא חגג את השערים שהבקיע לרשת המבורג לפני שבועיים.

לבנדובסקי הוא הכוכב הרביעי שיעזוב את קלופ, והוא חייב לקחת את ניסיון קודמיו בחשבון. מצד שני, הוא הראשון אשר המועדון הקולט מוכן להכין את הקרקע לבואו. ריאל לא ספרה את שאהין, קגאווה לא התאים לסגנון המשחק של יונייטד, וגצה היה צריך לעבוד קשה כדי לפלס את דרכו בבאיירן כי הבווארים לא עשו למענו דבר. עבור לבנדובסקי הם מוכנים לעשות המון. אם מריו מנדז'וקיץ' יימכר כצפוי, הוא יפנה את משבצת החלוץ המרכזי לטובת הפולני שיהיה הנשק העיקרי של גווארדיולה בחוד. מצד שלישי, במצב כזה לא יהיה לו תירוץ הולם במידה וייכשל.

בינתיים, האוהדים של דורטמונד תומכים בלבנדובסקי עד הסוף. הוא כבש צמד במחזור האחרון בברלין נגד הרטה וזכה לבדו בתואר מלך השערים עם 20 כיבושים, 2 לפני הקרואטי של באיירן. הוא הבטיח שיעשה הכל כדי להיפרד מקבוצתו הנוכחית עם תואר, וביציעים מאמינים לו, כהרגלם. זה סיפור יוצא דופן על אהבה בלתי אפשרית. רגע לפני פרידה, היא ראויה לסיומת מוחצת. או במילים אחרות, שלא יהיה לכם ספק – לבנדובסקי מוכן להכות בגווארדיולה שניה לפני שהוא חובר אליו.