ג'ימי// ראדי תילמד מכיאל

מאת: ג'ימי טורק    צילום:Gettyimages

איזה כבוד, איזו הרגשה עילאית הרגשתי שלשום, כשהכדור החוזר מההגנה של אייאקס הורחק אל מחוץ לרחבה.

בירם כיאל הגיע מול השער, בעט מעשרים מטר בערך והבקיע את שערו הראשון אחרי שנתיים עקרות.

אין מקום יותר טוב מליגת האלופות כדי להבקיע שער ועוד נגד מי, נגד אייאקס, אלופת הולנד. נכון שהבעיטה לא הייתה מספיק חזקה או מוצלחת, נכון שהייתה עזרה מאחד שחקני ההגנה של האורחים, שהסית את הכדור לתוך הרשת, אך מה שחשוב שבירם, אחרי כמה פציעות קשות, שמנעו ממנו לשחק ברצף, חזר להרכב הראשון והבקיע את השער השני לקבוצתו.

בירם כיאל. חוגג את השער הראשון בליגת האלופות. (Gettyimages)

כאחד שלא התמזל מזלו לשחק במעמד כזה – מה לעשות בזמני לא היה את האפשריות שיש כיום לשחקני הכדורגל הישראלי – לעבור ולשחק באירופה כמו היום.

למען האמת, הייתה לי אפשרות ועוד אצל בובי רובסון המנוח, מאמן נבחרת אנגליה, אבל לא אפשרו את המעבר שלי לשחק ולטעום מה זה כדורגל בריטי.

בובי רובסון המנוח. (Gettyimages)

כאחד ששיחק בנבחרת הרבה שנים והיה במעמדים גדולים כמו המשחקים האולימפיים במונטריאול (76) מול מאה אלף איש או נגד נבחרת צרפת עם פלאטיני הגדול, כשישבתי מול המסך הרגשתי משהו אחר.

בכנות? חוויתי זרמים של שמחה ותענוג בלתי נתפס. השער של כיאל הביא כבוד לכדורגל הישראלי, לי במיוחד וגם למגזר הערבי. 

אחרי השער שהבקיע, בירם ירד על הברכיים ונישק את הדשא עם הפנים לכיוון מטה, הניף את הידיים לכיוון השמיים והודה לאלוהים, כמו מוסלמי שמודה לאלוהים אחרי שהגשים את חלומו.

ישנם הרבה שחקנים אירופיים ושחקנים אפריקאים שהתאסלמו – פרנק ריברי, ואן פרסי, האחים יאיא וקולו טורה, סמי חדירה, בנזמה, סמיר נסרי, מסוט אוזיל ועוד רבים וטובים שהם לא מתביישים וגם לא מפחדים להודות לאלוהים אחרי שער או בישול.

לפני שנתיים כשמהראן ראדי, שחקן מכבי תל אביב כיום, שיחק בסכנין הוא היה יורד על ברכיו ומתפלל אחרי כיבוש שער או בישול כמו כיאל שהוא בכל זאת, בסלטיק.

ראדי. אל תשכח מאיפה הגעת. (Gettyimages)

ותראו מה קרה לו כשהגיע למכבי. ראדי ביטל את המנהג הזה. ואני שואל אותך,  מה אתה מפחד מהאולטראס? משער 11? או שפתאום הפכת להיות לא מוסלמי?

אל תפחד! תחזור להיות כמו שהיית בסכנין, תודה לאלוהים כמו שעשית בעבר, אל תתבייש ואל תפחד. אם כיאל עושה את זה במרכז המגרש של סלטיק מול 60 אלף צופים, אין שום סיבה שאתה תפחד לעשות את זה מול 13 אלף איש בבלומפילד.