יהודה ארם// ואז פקרמן הגיע

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

המאמן הארגנטינאי שינה את המנטליות בנבחרת ולקח את קולומביה למונדיאל

(גודל טקסט)

מאת: יהודה ארם   צילום:Gettyimages   וידאו: קולומביה – צ'ילה

 

 

כאשר ב-15 לנובמבר 2011 נבחרת קולומביה הפסידה 'בבארנקיה', 2:1 לארגנטינה וירדה למקום ה-6 בטבלת המוקדמות, כולם חשבו שהנבחרת לפני עוד כישלון כמו בשלושת הקמפיינים הקודמים, והמדינה השנייה עם הכי הרבה תושבים בדרום אמריקה, תראה את המונדיאל בטלוויזיה.

 

 

אלא שאז ההיסטוריה השתנתה, חוסה פקרמן הגיע וקולומביה תהיה במונדיאל בזכות הכדורגל הטוב והסולידי שהציגה. עם כניסתו לתפקיד, פקרמן נתן להאמין שקולומביה עדיין במרוץ.

 

במשחקו הראשון ניצח בפרו ללא משחק מבריק אך הביטחון חזר לשחקניו ומאז היכולת הלכה והשתפרה.

 

הכדורגל הקולומביאני לא סבל אף פעם מחוסר בשחקנים עם יכולת אישית גבוהה. ב-16 השנים שלא הגיעו למונדיאל, הנבחרות היו מורכבות משחקנים טובים, אך אלו לא הצליחו להקים קבוצה שתתמודד במשך 3 שנים ותעפיל מטורניר המוקדמות המתיש.

 

חוסה פקרמן. הביא את השינוי לנבחרת. (ויקיפדיה)

 

בעיה נוספת הייתה, חוסר השקט שפגע בעבודה של המאמן. המתח הכשיל את השחקנים, האוהדים, ההנהלות וכאמור המאמנים.

 

הגעתו של פקרמן הביאה את מה שקולומביה הייתה צריכה – שקט. בכדורגל הוא לא עשה שינוי גדול. המפכה הייתה פסיכולוגית בעיקר, הוא שינה את המחשבה של השחקנים, העבר לא נכנס כבר למגרש, והרוגע הוביל לתוצאות.

 

עבור קולומביה לפני פקרמן הדבר הקשה ביותר היה לשמור על התוצאה, הם היו יוצאים למשחק עם הרבה תנופה, אך באותה נשימה מתקשים לעמוד במתח ובציפיות.

 

אגב, זה קרה גם נגד ארגנטיניה. הקולומביאנים הובילו 0:1, הפסידו 2:1 והמאמן ליאונל אלברס שילם את המחיר ופוטר.

 

זה היה ההפסד האחרון בבית. רק במשחק האדיר נגד צ'ילה, הם ספגו שערים במבצרם. פקרמן כמעט לא נגע ב-11 הפותחים, ובמקביל נתן יותר אחריות לחאמס רודריגס, שהיה הבולט משחקני הנבחרת לאורך המוקדמות ולא רק בזכות שעריו והמסירות שתורגמו לשערים, אלא בגלל הפיכותו למנהיג והוא רק בן 20.

 

רודריגס שנקנה בסכום עתק מפורטו ועבר למונאקו, שיחק כעושה משחק, תפקיד שבקולומביה הוא קדוש. חמס הגיע להבנה עיוורת עם פלקאו וטאופלו גוטיירס. במונדיאל בצרפת הוא היה בן 6, היום הוא הסמל של התקופה החדשה.

 

חמס רודריגס. הפך למנהיג של הנבחרת. (Gettyimages)

 

לצד הכוכב העולה, שני המגנים, פבלו ארמרו וקמילו סוניגה הם צמד שכל נבחרת הייתה רוצה (ארגנטינה בוודאי), שניהם מגנים טוב וגם הפכו לנשק התקפי.

 

הבלם מריו יפס (הבקיע פעמיים בניצחון על פרגוואי) בן 37 מנהיג את חדר ההלבשה ובגילו עדיין מספק את הסחורה. רדמל פלקאו הוא גורם רציני להעפלה של קולומביה, הבקיע 9 שערים והראה שגם בנבחרת הוא אותו חלוץ שרואים באירופה.

 

פלקאו. נתן את אותה תפוקה גם בנבחרת. (Gettyimages)

 

החלום של קולומביה התגשם וכאמור לאחר 16 שנים והם ישחקו בפעם החמישית במונדיאל. יש להם 8 חודשים להתכונן, להתעשת ולתקן שגיאות.

 

הצהובים חוזרים לקדמת הבמה. נבחרת קולומביה של היום היא בוודאי לא פחות מבריקה לעומת זאת שבה כיכבו – ולדרמה, סוריגייה, איגיטיה, רינקון ואספרייה. 

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי