מאת: מיכאל יוכין צילומים: Gettyimages וידאו: פורטו – בנפיקה 1:2
הדרמה העצומה במחזור הלפני האחרון בפורטוגל, כאשר בנפיקה רשמה את הפסדה הראשון בליגה בתוספת הזמן מול היריבה המושבעת פורטו ונשרה לטובתה מהפסגה, מדגישה עבור אוהדי הנשרים את האמת העצובה – קבוצתם הפכה כבר מזמן ללוזרית.
אולי מוזר לדבר במונחים אלה על שיאנית פורטוגל בכל הקשור למספר האליפויות (32) והגביעים (24), אבל שני העשורים האחרונים לא מותירים מקום לספק. בצד האדום של ליסבון חגגו שתי אליפויות בלבד מאז 1994, וגביע פורטוגל בודד מאז 1996. בעוד גם ספורטינג ליסבון קורסת, השתלטה פורטו לחלוטין על המדינה. הדרקונים בכחול-לבן קרובים מאוד לזכיה באליפות התשיעית ב-11 השנים האחרונות, והם עושים את זה כנגד כל הסיכויים.
הרי רק לפני שבוע וחצי נהנתה בנפיקה מיתרון של 4 נקודות בפסגה, והקרב הישיר באיצטדיון דרגאו היה בקושי רלוונטי. היא היתה זקוקה רק לשני נצחונות ביתיים כדי לסיים את הבצורת, אבל אז באה אשטוריל הקטנה והדהימה אותה עם 1:1. כך הפך המשחק בפורטו לגורלי, ושתי הקבוצות הגיעו אליו באופן חסר תקדים ללא הפסד. תיקו נוסף היה משאיר את פורטו כסגנית אלופה בלתי מנוצחת – אירוע נדיר ביותר בתולדות המשחק. זה היה ממש קרוב. קלווין, ילד בן 19, עליו האוהדים של בנפיקה בקושי שמעו עד לא מכבר, החליט אחרת. הוא נכנס כמחליף, שלח כדור מופלא לפינה הרחוקה, והוריד את מאמן בנפיקה ז'ורז'ה ז'סוס על הברכיים. הייאוש מעולם לא היה עמוק יותר.

שחקני בנפיקה מתאמנים אתמול באמסטרדאם ארינה לקראת הגמר. פורטו עושה בית ספר
וגם באירופה עושה פורטו בית ספר לנשרים. תאמינו או לא, אבל את הגביע האחרון ביבשת הניפו הנשרים לפני יותר מחצי מאה. 51 שנה חלפו מאז ניצחה בנפיקה 3:5 את ריאל מדריד באחד הגמרים המרתקים ביותר שידע גביע האלופות. פרנץ פושקאש הבקיע שלושער ללבנים שהובילו 2:3 בהפסקה, אבל אוזביו השלים את המהפך העצום עם צמד. בימים ההם היתה בנפיקה הווינרית האולטימטיבית – שנה קודם לכן היא כיסחה בגמר גביע האלופות את ברצלונה, 2:3. המאמן שהצעיד אותה לשני ההישגים הכבירים היה יהודי – בלה גוטמן. אחרי שהכניע את ריאל, הוא ביקש מההנהלה בונוס שמן ונענה בשלילה. אז הוא נטש את המועדון בטריקת דלת והכריז: "יעברו עוד 100 שנה עד שבנפיקה תזכה שוב בגביע האלופות".
קללת גוטמן קוראים לזה, והיא עדיין מחזיקה מעמד. את הגמר הראשון ללא המאמן האגדי הפסידה בנפיקה ב-1963, 2:1 למילאן של הקפטן צ'זארה מלדיני. כעבור שנתיים היא שימחה גם את החלק השחור-כחול במילאנו ונכנעה 1:0 בגמר לאינטר. ב-1968 זכתה מנצ'סטר יונייטד המופלאה בגביע האלופות הראשון שלה בזכות בובי צ'רלטון וג'ורג' בסט, אבל זה ממש לא היה פשוט – 1:4 הושג רק בהארכה בוומבלי.

פורטו ובלה גוטמן גרמו לבנפיקה להיראות הלוזרית של הכדורגל האירופי
שנות ה-60' היו היפות ביותר בהיסטוריה של בנפיקה. לאחר מכן, היא כבר התקשתה להגיע למעמד זה ופיארה את גמר גביע האלופות רק פעמיים. ב-1988 היא הפסידה בפנדלים לאיינדהובן של חוס הידינק הצעיר אחרי 0:0 מתסכל. שנתיים חלפו, וההולנדים שוב שמחו מולה, אם כי הפעם היו אלה ההולנדים של מילאן. פרנק רייקארד כבש את שער הנצחון ב-0:1 בווינה. ואפילו את גביע אופ"א לא הצליחה בנפיקה לקחת כאשר העפילה לגמר ב-1983 – אנדרלכט גברה עליה במפגש הכפול.
במקביל, פורטו דווקא עושה את המקסימום בכל הגמרים. רבאח מאג'ר האלג'יראי העניק לה נצחון מדהים על באיירן מינכן בגמר גביע האלופות ב-1987 בזכות שער אמנותי בעקב. ב-2004 הפך ז'וזה מוריניו ל"מיוחד" כאשר סחף את חניכיו למסע מרגש בדרך לגביע, ולמונאקו לא היה סיכוי מולם בגמר. אנדרה וילאש בואש היה שם כעוזרו, ולפני שנתיים הוא חגג בעצמו תואר, כאשר זכה בליגה האירופית, בעונה בה שבר רדאמל פלקאו את כל שיאי הכיבושים. זו היתה עונה מיוחדת עבור פורטו שהסתיימה עם טרבל, ואת הליגה היא סיימה ללא הפסד.
מה דעתך על הכתבה?