מאת:מיכאל יוכין צילום:gettyimages וידאו:שאלקה – באיירן מינכן
את המשחק היחיד שלו בעונה שעברה פביאן גיפר כלל לא זוכר. היה זה במחזור הראשון בבונדסליגה, כאשר לברקוזן נאלצה להסתדר ללא השוער הפצוע רנה אדלר, והמאמן רובין דוט שלח למערכה מול מיינץ את שוער המשנה חסר הנסיון. גיפר היה אשם באחד השערים שספגה קבוצתו בהפסד 2:0, אבל הגרוע מכל קרה בדקה ה-84 כאשר החלוץ הקמרוני אריק שופו-מוטינג התנגש בו. השוער השלים את המשחק, אבל אחריו אושפז עם זעזוע מוח קל, ואיבד לחלוטין את הזכרון מהחודש שקדם לאירוע. הוא לא זוכר יותר את ההכנות, ואת ההתמודדות עצמה. אין לו מושג קלוש גם לגבי הטעות שביצע.
הרופאים אישרו אז לגיפר לחזור לפעילות מהר, אבל לברקוזן לא סמכה עליו יותר. ברנד לנו הוחתם בהשאלה משטוטגרט, הצטיין לאורך כל הדרך והרשים עד כדי כך שהקבוצה רכשה אותו כעבור מספר חודשים תמורת 8 מיליון יורו. אפילו אדלר, שוערה הראשון של נבחרת גרמניה לשעבר, לא הצליח להדיח אותו מההרכב, ועבר הקיץ להמבורג. גם גיפר לא היה עוד בתוכניות של לברקוזן, ולקראת העונה הנוכחית הוא חתם בשורות העולה החדשה פורטונה דיסלדורף.

גיפר בלברקוזן ויתרו על שירותיו.(gettyimages).
אז הנה לכם צחוק הגורל. את תחילת העונה הנוכחית לא ישכח גיפר בן ה-22 לעולם. בתום 5 מחזורים, לא ספגה פורטונה אפילו שער אחד, והיא מדורגת בגאווה במקום החמישי. נצחון 0:2 על אאוגסבורג במחזור הראשון לווה ב-3 תוצאות תיקו מאופסות נגד מנשנגלדבאך, שטוטגרט ופרייבורג, וביום שלישי גברה דיסלדורף 0:2 בחוץ על עולה חדשה נוספת, גרויטר פורט.
כדי להבין את גדול ההישג, די להזכיר כי רק קבוצה אחת בכל 50 שנות קיומה של הבונדסליגה רשמה הישג דומה בפתיחת העונה. היתה זו שטוטגרט של פליקס מאגאט בעונת 2003/04, ששמרה על שער נקי במשך 8 מחזורים תמימים, שהניבו 5 נצחונות ו-3 תוצאות תיקו. באופן ביזארי למדי, זה הספיק לה אז רק למקום השלישי בטבלה הזמנית. טימו הילדבראנד, אז שוער צעיר ומבטיח במיוחד, עמד בין הקורות של שטוטגרט באותה עונה, והוא נכנע לראשונה רק בדקה ה-60 של המחזור התשיעי, בנצחון 1:3 בברמן. אנג'לוס כריסטיאס היווני, שהפך בתום העונה לאחד הגיבורים הגדולים בזכיה של יוון ביורו-2004, היה זה שקטע של הרצף המטורף של הילדבראנד על 690 דקות ללא ספיגה בתחילת הליגה. בסופו של דבר, סיימה שטוטגרט את העונה במקום הרביעי, והילדבראנד המתין 3 שנים נוספות לפני שהניף את צלחת האליפות ב-2007.
בשני מקרים נוספים בלבד בהיסטוריה הגרמנית עברו הקבוצות ללא ספיגה ב-4 המחזורים הראשונים. שניהם שייכים לקבוצותיו של אוטו רהאגל האגדי – אותו רהאגל שהנהיג את כריסטיאס וחבריו ביורו-2004. בעונת 1987/88 לא ספג אוליבר רק ב-4 המשחקים הראשונים של ברמן, והירוקים דהרו לאליפות. בעונת 1997/98 היה זה השוער אנדראס ריינקה שלא ספג ב-4 המשחקים הראשונים של העולה החדשה קייזרסלאוטרן, וגם היא סיימה את העונה עם צלחת אליפות ביד. רק וריינקה ספגו במחזור החמישי. גיפר התעלה עליהם.
מובן שדיסלדורף ממש לא מתכוונת להתמודד העונה על המקום הראשון. המטרה היחידה של המאמן נורברט מאייר היא להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה, אליה היא שבה אחרי היעדרות בת 15 שנים. ההתרסקות מאז הירידה ב-1997 היתה מהירה, ובשלב מסוים כמעט התדרדרה פורטונה עד לליגה החמישית. מדהים לגלות, אם כך, כי דווקא בשנים הקשות ביותר של המועדון השקיעה עיריית דיסלדורף 240 מיליון יורו בבניית איצטדיון חדש ומפואר שמכיל כ-55 אלף מקומות. העיר התוססת במערב גרמניה, לא הרחק מהגבול עם הולנד, חלמה על החזרה לבמה הגדולה במשך שנים ארוכות. תאמינו או לא, אבל 50 אלף צופים הגיעו ליציעים ב-2009 כדי לחזור במשחק העליה מהליגה השלישית לשניה. המטרה הסופית הושגה בעונה שעברה בנסיבות דרמטיות, עם נצחון מעורר מחלוקת על הרטה ברלין בפלייאוף שהבטיח עליה לבונדסליגה.

מאייר.המטרה שלו היא להשאיר את הקבוצה בליגה.(gettyimages).
יותר מחצי מיליון תושבים גרים בדיסלדורף, והוותיקים שבהם זוכרים את עידן הזוהר של המועדון בסוף שנות ה-70'. פורטונה הגיעה אז 3 פעמים ברציפות לגמר הגביע הגרמני, זכתה בו פעמיים, ואף עלתה לגמר גביע המחזיקות האירופי ב-1979, בו הפסידה 4:3 בהארכה לברצלונה, במשחק עוצר נשימה. קלאוס אלופס, ואחיו הצעיר תומאס, שגדלו במועדון, פיארו אז את ההרכב הראשון, יחד עם הקשר רודי בומר שהמשיך לשחק עד גיל 40. ב-1978 הביסה פורטונה את באיירן מינכן 1:7, וזו עדיין נותרה התבוסה הגדולה ביותר של מועדון הפאר מבאווריה בתולדות הבונדסליגה. רשימת המאמנים שעבדו בדיסלדורף בשנות ה-70' כוללת את רהאגל, וגם את ספ פיונטק, לימים האיש שבנה את נבחרת הדינאמיט הדנית שהדהימה את העולם במונדיאל-86. בקיצור, היסטוריה ממש לא חסרה שם, ופורטונה אפילו היתה אלופת גרמניה ב-1933 הרחוקה.
האופוריה בעיר היתה עצומה כבר בקיץ, והיא הגיעה לשיאים חדשים בעקבות פתיחת העונה הסנסציונית. גיפר וחבריו פופולריים מתמיד, וביום שישי יעמוד הרצף המטורף של המשחקים ללא ספיגה למבחן קשה מול שאלקה. קצת עצוב, אבל הילדבראנד, בסך הכל בן 33, יצפה בהתמודדות כשוער השלישי של האורחת. הקריירה שלו הלכה לאיבוד מזמן, אבל השיא המדהים מ-2003 לא צפוי להישבר לעולם. אלא אם לגיפר יש תוכניות אחרות.
מה דעתך על הכתבה?