מאת: אשר גולדברג צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל
ב-10 באפריל 1960 התמודדה נבחרת ישראל מול יוגוסלביה במסגרת מוקדמות אולימפיאדת רומא. הימים ימי פסח, ערב ליל הסדר ואז, ממש כמו היום, אוהדי הכדורגל בארץ רצו רק דבר אחד. ניצחון כחול לבן. הנבחרת ניצחה 1:2 ועלתה למקום הראשון בבית כשליוגוסלבים נותר עוד משחק אחד. אגב, היריבה היתה באותם ימים אחת הנבחרות הטובות באירופה.
מיד אחרי הסנסציה (שלא עזרה לנו בסופו של דבר כי יוגוסלביה השלימה את המשחק החסר בניצחון ועלתה לאולימפיאדה) שבה נבחרת ישראל ארצה וזכתה לקבלת פנים מ-20 אלף אוהדים אשר ציפו לה בנמל התעופה בלוד.
באותו ערב ישב כל בית ישראל סביב שולחן ליל הסדר אליו הגיעו השחקנים הישר מלוד. הכדורגלנים ואנשי המשלחת לא עברו את בדיקות המכס, כל שדה התעופה הפך למקום של ריקודים וחגיגות. אלפי האוהדים הניפו את השחקנים על הכתפיים היישר לרכבים של בני משפחותיהם שהמתינו להם.
במקום ההגדה או סיפור יציאת מצרים, עסקו כולם במבצעים של חודורוב, סטלמך, טיש, גלזר ורפי לוי בבלגראד. בין קריאת ההגדה וקריעת ים סוף סיפרו כולם בקריעת הרשת היוגוסלבית מרגלי רפי לוי, חלוץ מכבי תל אביב שהיה באותם ימים הכדורגלן הנערץ ביותר במדינה.
זה היה באמת חג שמח לכדורגל הישראלי.
מה דעתך על הכתבה?