פאביו קאפלו פוטר השבוע מאימון נבחרת רוסיה, אך הוא לא ממהר לעזוב את מוסקבה. נהפוך הוא – האיטלקי ימשיך להתגורר בדירת הפאר שנשכרה עבורו בעלות כ-14 אלף יורו לחודש, עד סוף 2015. מדוע לעזאזל ירצה קאפלו לסבול במדינה זרה כאשר הוא חופשי ומאושר?
לא יהיה לכם קשה לנחש. שיעור המס על הסכומים שהוא קיבל כשכר וכפיצויים עומד ברוסיה על 13 אחוזים בלבד, ואילו באיטליה מולדתו הוא מגיע ל-45 אחוזים. לפי החוק, על קאפלו להתגורר רוב הזמן ברוסיה על מנת להיחשב תושב וליהנות מההטבה. אז הוא ימשיך לעשות זאת. בגיל 69, עם סכום עתק בחשבון הבנק, הוא ממשיך להתקמצן על כל מיליון, במקום לעשות חיים. וזה, על קצה המזלג, כל הסיפור של קאפלו.
למרבה הצער, האיש שהיה אחד המאמנים הבכירים בעולם מאז שנות ה-90', הפך עם הזמן לאיש עסקים שמתמקצע בחתימה על חוזים אסטרונומיים, מבלי להתעניין בכדורגל יתר על המידה. בעשיית כסף אין לו מתחרים בשנים האחרונות. מדהים לחשוב כי שכרו של קאפלו במונדיאל היה גבוה ממחצית המאמנים האחרים בטורניר גם יחד, והתוצאה העלובה ידועה – רוסיה הודחה מבית נוח מאוד שכלל את בלגיה, אלג'יריה ודרום קוריאה, מבלי לנצח באף משחק.
קפאלו במונדיאל. כשכולם 'זרמו' הוא היה נוקשה (Gettyimages)
יעבור עוד זמן רב עד שנדע מדוע החליטה ההתאחדות הרוסית לחתום על חוזה מדהים ומופרך עם האיטלקי. אחרי שהעלה את רוסיה למונדיאל, קיבל קאפלו בינואר 2014 חוזה עד אחרי גביע העולם הביתי ב-2018, כלומר ארבע שנים תמימות וחצי, בשכר של כ-9 מיליון יורו לשנה. במקום להמתין לטורניר בברזיל ולהסיק את המסקנות, מיהרו הרוסים להיכנס להתחייבות אומללה, ממנה היה קשה מאוד לצאת, וזאת למרות שהתוצאות לא היו מעודדות בלשון המעטה.
אז נכון, רוסיה הקדימה את פורטוגל במוקדמות וסיימה במקום הראשון, אך היא עשתה זאת בעיקר בזכות ישראל. קאפלו ניצח פעמיים את נבחרתו של אלי גוטמן, כולל 0:4 חלק ברמת גן בתחילת הקדנציה שלו, אבל דווקא גוטמן סידר לו את הכרטיס לברזיל עם שתי תוצאות התיקו נגד הפורטוגלים. רוסיה עצמה זייפה במשחקים רבים, והפסידה בין היתר בצפון אירלנד מבלי לבעוט אפילו פעם אחת למסגרת במשך 90 דקות. ההתקפה לא תיפקדה, היצירתיות נעלמה, ורק דבר אחד השתפר בהשוואה לעידן דיק אדבוקאט – המשמעת.
בכל הקשור לכללים נוקשים, אין שני לדיקטטור קאפלו. המונדיאל נערך על אדמת ברזיל, ארץ הסמבה והכדורגל השמח, ורוב הנבחרות הפכו את האירוע לחגיגה. אפילו לואיס ואן חאל, לא בדיוק האדם הנינוח ביותר בעולם, איפשר לשחקני הולנד להביא את המשפחות ופתח אימונים רבים לתקשורת. אצל קאפלו זה היה מחנה גולאג. על השחקנים נאסר להתראיין ללא רשות ולהשתמש ברשתות החברתיות, העיתונאים הורחקו ולא קיבלו מידע כלל, מסיבות העיתונאים הפכו לסיוט משמים. כך זה גם נראה על הדשא – חבורה של שחקנים אומללים, שמנסים למלא את ההוראות ללא חיוך, מפחדים יותר מכל לשגות, לא מעזים לאלתר ולהביך את היריבה. זה המתכון שהרס את נבחרת אנגליה בתפקידו הקודם של קאפלו, והוא הרס גם את הרוסים.
סלוצקי.למאדים או לרוסיה? (Gettyimages)
וכך זה המשיך גם במוקדמות יורו-2016. הסגלים של קאפלו היו לרוב הזויים, הוא זימן שחקנים אלמוניים, סיפסל וניפה כוכבים שהיו בכושר, לא איפשר לכשרון הטבעי של חניכיו לבוא לידי ביטוי, והם לא הצליחו לגבור בבית אפילו על מולדובה. שני נצחונות יש לרוסיה בטורניר עד כה – אחד על ליכטנשטיין, והשני טכני במונטנגרו בגלל חזיז שפגע בשוער איגור אקינפייב. רוסיה הוגרלה כראש בית קל על הנייר, אבל אוסטריה ושבדיה נמצאות בדרך הבטוחה לעלות ישירות לאליפות אירופה לפניה, והיא תצטרך ככל הנראה להיאבק בפלייאוף. שנתיים לפני המונדיאל הביתי, יהיה זה אסון בקנה מידה בלתי נתפס אם הרוסים ייכשלו ולא יסעו לצרפת.
אחרי הפסד ביתי לאוסטריה, בו שותף במרכז ההגנה ניקיטה צ'רנוב בן ה-19 שלא שיחק עד כה אפילו דקה אחת בליגה בכל חייו במדי צסק"א מוסקבה, הבינו הרוסים שיש גבול. זה היה הקש ששבר את גב הגמל, וגם הצורך לשלם פיצויים אסטרונומיים לא מנע את הפרידה, שהיתה צריכה להתבצע אחרי המונדיאל. באיחור של שנה, רוסיה השתחררה מחלום הבלהות ואמרה שלום לקאפלו. האיטלקי הרוויח בסך הכל 40 מיליון יורו ב-3 שנים.
כעת מחפשים הרוסים מחליף, והשם המועדף הוא לאוניד סלוצקי. המאמן המצליח של צסק"א מוערך מאוד, ובצדק, אבל המועדון מיהר להצהיר כי שילוב התפקידים אינו אפשרי לפי חוזהו. סלוצקי עצמו ממתין בסבלנות להתפתחויות, באומרו: "באופן תיאורטי, אני יכול לאמן גם את נבחרת מאדים". אם יקבל בסופו של דבר אישור לאמן את רוסיה במקביל לצסק"א, יהיו לכך השלכות משמעותיות על הקבוצה של ביברס נאתכו. הן יהיו דרמטיות עוד יותר, אם סלוצקי יתפטר מקבוצתו על מנת לעבור לנבחרת, אולם אפשרות זו לא נראית סבירה בשלב זה.
מה דעתך על הכתבה?