"ידי האלוהים": רומרו הפך לגיבור כל ארגנטיני

ארגנטינה צריכה מסי מצד אחד ואת רומרו מצד שני
ארגנטינה צריכה מסי מצד אחד ואת רומרו מצד שני | צילום: Gettyimages

פציעה ביזארית וספסול מרצון לא הועילו לקריירה, אבל דווקא השוער הוא שהביא את האלביסלסטה עד לחצי הגמר

(גודל טקסט)

אין אף נבחרת בקופה אמריקה, או בעולם כולו, שרמת הכישרון בהתקפה שלה מתקרבת לזו של ארגנטינה. מלבד די מריה, מסי, פאסטורה ואגוארו, האלביסלסטה יכולה להרשות לעצמה להחזיק על הספסל שחקנים כמו טבס, לאבסי והיגוואין והרשימה עוד ארוכה. אלא שנראה שאין בקופה אמריקה, או בעולם כולו, נבחרת שהיא גם כל כך לא מאוזנת בין התקפה להגנה. לפחות בשמות.

 

זה לא שהארגנטינים סופגים הרבה שערים. למעשה, הם הוציאו רק שני כדורים מהרשת במהלך הקופה הנוכחית ורק שלושה כדורים במהלך המונדיאל כולו, לפני שמריו גצה הוסיף את הרביעי והפך אותם לסגני אלופת העולם. אבל אם לאו מסי הוא סיפור של חבר מכוכב אחר, הסיפור של השוער הראשון שלהם הוא הכי קרוב אלינו, בני האנוש.

 

 

סרחיו רומרו (28) חי תמיד בצלם של אחרים. הוא תמיד היה גבוה (192 ס"מ), אבל גם נמוך מהאחים שלו שפיתחו קריירת כדורסל. הוא עזב את ארגנטינה לאירופה, אבל הגיע רק לליגה ההולנדית – ועוד לקבוצה כמו אלקמאר – כדי לערוך בה רק 12 הופעות בעונה הראשונה שלו. הוא הצטיין בעונת האליפות שלאחר מכן (תחת לואי ואן חאל), אבל הוסיף את עצמו לרשימת הנפצעים המוזרים בהיסטוריה, כששבר את היד בחדר ההלבשה מעצבים על ההדחה מהגביע ההולנדי. הוא קבע רצף מרשים של 950 דקות ללא ספיגה, אבל הצליח להתקדם רק בשנת 2011. ולאן? לסמפדוריה מהליגה האיטלקית השנייה.

 

אלא שהמסע חסר הברק – שנמשך גם בהשאלה למונאקו בעונת 13/14 בתור שוער שני – בכלל לא נספר כשרומרו לובש את מדי הנבחרת. אם עד לפני פתיחת המונדיאל בקיץ שעבר, התקשורת לחצה על המאמן הקודם אלחנדרו סאבלה שיחליף אותו בשוער אחר, הרי שהטורניר בברזיל שינה לחלוטין את המעמד של רומרו. "אתה עומד להפוך הלילה לגיבור", אמר לו חאבייר מסצ'ראנו לפני דו קרב הפנדלים מול הולנד בחצי הגמר. וכך אכן היה.

 

רומרו חוגג ניצחון על הולנד. הפך לגיבור (Gettyimages)

 

שתי העצירות לבעיטות של ווסלי סניידר ורון פלאר לא רק אפשרו לסאבלה לצחוק אחרון ולומר שהוא מאמין שכל מה שהנבחרת שלו צריכה זה "את מסי מצד אחד ואת רומרו מצד שני". הן גם באמת הפכו את השוער לגיבור כל-ארגנטיני. "ידי האלוהים", זעקו הכותרות ביום שלמחרת, בפראפרזה ליד האלוהים שהביאה את הגביע לארגנטינה ב-1986.

 

הנתונים, אגב, דיברו בשם עצמם. מי ששמר במונדיאל ובקופה הנוכחי על רשת נקייה בשבעה מתוך 11 המשחקים, קיבל כבר בטבעיות את תפקיד הגיבור לפני שלושה ימים, כשסיפק את העצירה היחידה (מבין חמישה פנדלים מוחמצים) בדו קרב הפנדלים מול קולומביה ברבע גמר הקופה. רומרו, כך נראה היה בתום אותו משחק, כבר התרגל להציל את ארגנטינה מהתרסקויות.

 

רומרו מציל את האלביסלסטה ברבע הגמר בצ'ילה (AFP)

 

היו גם נפילות

 

חייבים לומר שיש גם צד שני למטבע. פרגוואי היא הנבחרת היחידה בשנתיים האחרונות ששמה סימן שאלה על היכולת של רומרו, או לפחות על היכולת שלו לשמור על עקביות. השער שספג במחצית השנייה וצימק את היתרון של ארגנטינה במשחק הפתיחה של הקופה, היה יכול להימנע אם רק רומרו היה ממקם את עצמו נכון יותר לבעיטה שיצאה לדרך 30 מטר מהשער. הגול השני של האלבירוחה, שקבע שוויון 2-2 בדקה ה-89, לא היה אולי באשמתו הישירה של השוער, אבל הגיע בתום לחץ כבד שהפעילה פרגוואי בדקות האחרונות של המשחק.

 

שוער עם קצת יותר מנהיגות אולי היה משרה ביטחון בהגנה או לפחות דורש ממנה לעלות קצת למעלה ולהוריד את הלחץ מהרחבה. רומרו לא עשה את זה, ונכון ללפני שבועיים, ידי האלוהים נראו פתאום כמו סתם עוד שתי ידיים.

 

לא ברור מה כל זה אומר על רומרו של היום. או על העתיד שלו בכלל. הרי רק לפני שנה הוא אמור היה לעשות את הקפיצה הגדולה של הקריירה שלו בתום הטורניר בברזיל. השמועות דיברו על כך שבנפיקה ליסבון צפויה לרכוש אותו מסמפדוריה בכסף גדול. מאוחר יותר נפוצו גם לא מעט דיווחים שליברפול ואברטון מתקוטטות ביניהן על שירותיו של השוער בחלון ההעברות בינואר האחרון. רומרו עצמו לא הוכיח שאיפות גדולות במיוחד, כשהתראיין בקיץ שעבר ואמר שהוא בכלל רוצה להישאר במונאקו, אפילו כשוער שני. הסיבה הרשמית (שכמובן לא קשורה בענייני פטור ממס): "הילדה שלי התאהבה במקום ולא רוצה לעזוב את החברים שלה לכיתה". ומה יצא בסוף מכל הדיבורים? עוד עונה בינונית בסמפדוריה עם עשר הופעות בלבד בין הקורות.

 

רומרו ומסי. החלוץ מכוכב אחר, השוער כבני האנוש (AFP)

 

היום בלילה (02:30, בין שלישי לרביעי) רומרו יעמוד שוב בשער. ביחד עם ההתקפה הקטלנית שלפניו הוא יוביל את ארגנטינה למפגש שני בקופה מול פרגוואי ויצטרך להוכיח את עצמו שוב למרות הזיכרונות הלא רחוקים מהמשחק הראשון והטראומטי משהו מבחינתו. וכשהשופט ישרוק לסיום, יקרו שני דברים: ארגנטינה תדע מה גורלה בקופה 2015, וסרחיו רומרו לא יידע מה עתידו, כיוון שמהלילה בחצות חוזהו בסמפדוריה מגיע לסיומו והוא הופך לשחקן חופשי. זמן מצוין לתת עוד הופעה בלתי נשכחת, לא?

עוד באותו נושא: סרחיו רומרו

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי