רן בן שמעון מאמן מוערך ובצדק, אבל משהו קורה לו כשהוא מגיע לקבוצה עם יותר מאלף איש אוהדים ביציע. במכבי תל אביב הוא לא עמד בלחץ ועף אחרי החגים, בהפועל תל אביב העביר עונה סתמית עם כישלון גדול בשלב המוקדמות באירופה.
למרות רזומה הגדולות הלא מרשים, בית"ר ירושלים הימרה עליו בקיץ ונתנה לו את ההזדמנות, אולי אחרונה, להוביל מועדון גדול. ובינתיים זה לא ממש עובד ולא רק בטבלה (מקום חמישי עם 10 נקודות מ-21 נקודות). מוזר שדווקא המאמן עם דפוסי ההתנהלות והידע הכי קרובים למודל האירופי (עובדה שהיה מבין הישראלים הבודדים שג'ורדי קרויף שקל את מועמדותם למכבי תל אביב) נגרר לשכונותיות של בית וגן.
עוד לא הספקנו להתאושש מכך שחסוס רואדה וקלאודמיר פריירה לא ספרו אותו וחירבו אימון של בית"ר (הראשון הלך באמצעו, השני כלל לא הגיע אליו), אך למרות זאת פתחו בשבת ב-11 מול אשדוד במקום לשבת ביציע, והנה סרט ההמשך כבר הגיע: אריק סאבו עזב את האימון על דעת עצמו, מרסל הייסטר נזרק ממנו. לפי הקצב הזה אולי אחד מהם יפתח כקפטן מול בני יהודה.
מבחוץ זה נראה כאילו בן שמעון חושש להתעמת עם זרים ועם השחקנים המובילים שלו, אבל הוא לא ירוויח מכך דבר. אם לא יפעיל סמכויות ויראה שהוא חזק, הוא ימצא את עצמו בקרוב בלשכת התעסוקה לצדו של ארז אדלשטיין שסבל בדיוק מאותם תסמינים.
מצד שני, להאשים רק את בן שמעון במצב של בית"ר ירושלים יהיה לבחור בפתרון הקל. המאמן ילך הביתה ומה אז? אלי טביב עדיין נשאר הבעלים, וכל עוד הוא שם התמודדות של בית"ר על תואר האליפות תישאר בגדר חלום. והאוהדים הרי כבר מאסו במקום בפלייאוף העליון.
טביב הביא בפגרה ערימה של שחקנים (תשעה שחקני רכש) אבל אף אחד מהם לא יצליח לחפות על חסרונם של ניקיטה רוקביציה ועומר אצילי – שני השחקנים הבולטים בקבוצה של 2015/16 – עליהם ויתר הבעלים בקלות מרגיזה. טביב גם לא טורח לספר לאוהדים את האמת: שבית"ר נחלשה ולא באמת יכולה לשחק במגרש של מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ואולי גם מכבי חיפה.
בשתי העונות הקודמות התמחה טביב בפירוק והרכבה (החלפת חצי מהסגל המצליח – שחקנים ומאמן) וזה עבד לו. העונה, נדמה שהמזל כבר לא הולך עם הבעלים ממיאמי. את הדייסה הנוכחית שבישל בקיץ יצטרכו הפעם האוהדים לאכול ולהקיא.
מה דעתך על הכתבה?