מינוי מאמן זר לקבוצה הוא דבר שבשגרה – לא קיימים הרבה מועדונים שיטילו על כך וטו. מינוי מאמן זר לנבחרת הוא עניין מורכב הרבה יותר. הוא טומן בחובו שיקולים של זהות וגאווה לאומית, ומדינות רבות שמחשיבות את עצמן למעצמות כדורגל פשוט לא יכולות להרשות לעצמן מהלך מהפכני מסוג זה.
נסו לחשוב על מאמן זר לנבחרות ברזיל, ארגנטינה, גרמניה, איטליה או צרפת – זה הרי פשוט בלתי אפשרי. פפ גווארדיולה רצה מאוד לאמן את הסלסאו במונדיאל הביתי ב-2014, ויודעי דבר מספרים על מגעים שנוהלו עם ההתאחדות הברזילאית, אך בסופו של דבר לא היה לזה סיכוי קלוש. העם לא היה מקבל זאת.
אומות אחרות יכולות, בעת צרה, לפנות למחוזות זרים. אנגליה, למשל, הימרה על סוון גוראן אריקסון ולאחר מכן על פאביו קאפלו, וזה נגמר בפיאסקו בשני המקרים, בעוד התקשורת העניקה להם (לפעמים בצדק) יחס משפיל במיוחד. יש גם דוגמאות חיוביות יותר. כאשר מרסלו ביילסה הארגנטיני מונה למאמן נבחרת צ'ילה, האוהדים זעמו, כי בין שתי המדינות סוררת יריבות עתיקה, ולא רק בספורט. ואולם, ביילסה כה הצליח עם האדומים, עד שכל יורשיו היו מאז ארגנטינים. צ'ילה שמחה לתת את התפקיד לחורחה סמפאולי, וכאשר הוא עזב בשנה שעברה בעקבות סכסוך עם ההתאחדות, הועבר השרביט לחואן אנטוניו פיצי.
בהקשר זה מרתקת במיוחד ההחלטה של ההתאחדות הבלגית למנות את רוברטו מרטינס הספרדי. השדים האדומים שמרו עד לא מכבר על מסורת מינוי מאמנים מקומיים בלבד. מאז שנות ה-50' היה לבלגיה מאמן זר אחד בלבד, וגם הוא שכן – דיק אדבוקאט ההולנדי שברח אחרי חודשים ספורים ב-2010 כאשר קיבל הצעה כספית טובה הרבה יותר מההתאחדות הרוסית. מעבר לכך, היו שם רק בלגים, ובולט במיוחד שמו של גי טיס, שהצעיד את הנבחרת לגמר יורו 80' וחצי גמר מונדיאל 86'. והנה לכם, השושלת תמה. בלגיה פנתה לדרך לא מוכרת. זה הימור עצום, אך גם הזדמנות נהדרת.
זה לא סוד כי צמח בבלגיה דור חסר תקדים של כוכבי על. מעולם לא היה לשדים האדומים סגל עשיר מסוג זה, גם לא בשנות ה-80' העליזות עם יאן קולמנס ואנצו שיפו. הנבחרת שהייתה לוזרית במשך שנים ארוכות והפכה לבדיחה, הפכה לפתע למעצמה של ממש. זה לא קרה באופן מיידי, וגם הנסיקה של אדן הזאר, וינסנט קומפאני, יאן ורטונגן, תומאס ורמאלן וחבריהם לא הביאה תחילה לתוצאות. רק מינויו של מארק וילמוטס למאמן ב-2012, בצעד לא מתוכנן אחרי שג'ורג' לקנס נטש במפתיע לטובת ברוז', סייע לקטוע את הבצורת. ההעפלה למונדיאל בברזיל הייתה ההופעה הראשונה של בלגיה בטורניר גדול מאז גביע העולם ב-2002, בו כיכב וילמוטס כשחקן.
וילמוטס היה ווינר על הדשא, ונותר כזה על הקווים. הוא הצליח להחדיר אופי שונה בחבורת הגאונים, ובעזרתו הם שברו את המחסום המנטלי. אלא ששם זה נגמר. בברזיל, ובמיוחד בשנתיים שלאחר מכן, התברר כי וילמוטס אולי מוטיבטור טוב, אבל טקטיקן גרוע. בחירותיו בהרכב גררו ביקורת קשה, והוא לא הצליח לחבר את הכשרונות הנהדרים שעמדו לרשותו לקבוצה ברגע האמת. ביורו 2016 הגיע השפל האמיתי – המזל האיר פנים לבלגים וסידר להם מסלול נוח לגמר, אבל הנבחרת בעטה בדלי והפסידה לוויילס ברגע הגמר בגלל החלטות אומללות של וילמוטס – בין היתר ההוראה להגביה כדורים סתמיים לעבר מרואן פלאיני.
התברר כטקטיקן גרוע. וילמוטס (gettyimages)
לכן הסתיימה דרכו בטונים צורמים, וההתאחדות הייתה זקוקה למצוא מחליף שמסוגל להתמודד נכון יותר עם האתגרים הגדולים. במונדיאל ברוסיה בעוד שנתיים יהיו רוב שחקני הסגל בפסגת הקריירה, וזו הזדמנות שאסור לפספס. מועמדים רבים לתפקיד לא עמדו בתור. מישל פרודום של ברוז' לא היה מעוניין. היין ואנהאזברוק, הטקטיקן הטוב ביותר בבלגיה, שהצעיד את גנט של רמי גרשון וקני סייף לאליפות היסטורית לפני שנה, חתום על חוזה, והמועדון סרב לשחררו. וכך התקבלה ההחלטה השנויה במחלוקת לבחור במרטינס.
היתרונות ברורים. הספרדי, שהניח את היסודות בסוונזי, הצעיד את וויגן לזכיה בגביע האנגלי ב-2013 ועבד ב-3 השנים האחרונות באברטון, הוא חסיד של כדורגל טכני והתקפי עם דגש על החזקת כדור. הוא עשוי לנצל היטב את הפוטניאל של קווין דה בריינה, אדן הזאר, ראג'ה נאינגולן ומוסא דמבלה. הוא גם מכיר מקרוב את רומלו לוקאקו, שאהב לעבוד בהדרכתו בגודיסון פארק.
הסתדר עם לוקאקו באברטון (gettyimages)
החסרונות ברורים אף הם. הגנה הייתה תמיד נקודת התורפה בקבוצותיו של מרטינס, והוא גם לא ידוע כמומחה למצבים נייחים, בלשון המעטה. מאחר וסוגיות אלה היו בעייתיות בבלגיה של וילמוטס, יהיה נאיבי לצפות לשינוי מרחיק לכת בעידן החדש. מעבר לכך, האם מאמן זר שאינו שם גדול במיוחד מסוגל לאחד את כוכבי העל, מבלי לדעת את השפה?
הנקודה האחרונה טופלה היטב עם מינויו הסנסציוני של תיירי הנרי לעוזרו של מרטינס. כוכב העל הצרפתי, שעזב את משרתו בארסנל אחרי שארסן ונגר לא ראה בעין יפה את עבודתו כפרשן, מביא איתו ברק וניסיון, והוא כבר הספיק להקסים את חניכיו החדשים באימונים הראשונים. הצוות הזה נראה מבטיח, ומי יודע – אולי דווקא הספרדי והצרפתי יעזרו לבלגיה לממש את מלוא הפוטנציאל. המבחן הראשון של מרטינס יהיה הערב, במשחק ידידות מול מולדתו ספרד, ולא כדאי לפספס את האירוע המרגש הזה.
אגדה חיה באימון בלגיה. הנרי
מה דעתך על הכתבה?