ג'ון גווידטי לעולם לא ישכח את הרגע המרגש שחווה נגד הצרפתים באוקטובר 2014. היה זה בפלייאוף העלייה לאליפות אירופה לנבחרות צעירות, וצרפת הפייבוריטית ניצחה בקלות את שבדיה 0:2 במשחק הביתי. בגומלין נתן הקהל דחיפה אדירה לסקנדינבים, והם עלו ל-0:3 מוצדק, אבל אז – בדקה ה-87 – הבקיע המגן השמאלי לייבאן קורזאבה את שער החוץ היקר. מגן פריז סן ז'רמן, אשר עדיין שיחק אז במונאקו, חגג עם הצדעה פרובוקטיבית אל מול פניו של גווידטי.
זו הייתה טעות מרה, ואף פעם לא מומלץ לצהול מוקדם מדי. דקה בלבד מאוחר יותר קבע אוסקר לויצקי 1:4, העלה את שבדיה לטורניר, והחלוץ לא נותר חייב. גווידטי רץ לעברו של קורזאבה והחזיר הצדעה משלו. כל חבריו לנבחרת חיקו אותו, וכך גם האוהדים. הייתה זו סיומת עצומה ומרגשת למשחק דרמטי, וגווידטי קיבל את כל תשומת הלב. זה לא קרה לו בפעם הראשונה בחייו, כי הוא רגיל להיות במוקד העניינים. הוא מעולם לא הסתיר את האגו הגדול שלו, וניסה לבנות את עצמו כיורשו האולטימטיבי של זלאטן איברהימוביץ'.
גווידטי לא פחד מהשוואות – הוא יצר אותן בעצמו. "אם נער משכונת מצוקה במאלמו יכול להפוך לאחד השחקנים הטובים בעולם, אז גם יליד שטוקהולם מסוגל לעשות זאת", הוא הצהיר עוד כאשר היה בן 16. הוא טיפח בחדווה את התדמית השנויה במחלוקת. "הייתי חרא קטן ושחצן בגיל 3, ואני חרא וקטן ושחצן גם עכשיו", נהג גווידטי לומר בראיונות.
גווידטי במדי שבדיה. ההזדמנות הגדולה הגיעה (gettyimages)
היו לו סיבות טובות לחשוב שהוא בדרך לגדולה, כי הרי מנצ'סטר סיטי החתימה אותו בגיל 16, אחרי מאבק מול אינספור מועדוני פאר נוספים. כשרונו של גווידטי בלט למרחקים, והרקע המיוחד שלו תרם רבות ליכולתו על הדשא. סבו איטלקי, סבתו חצי ברזילאית, ואת ילדותו הוא בילה בקניה, שם הוביל אביו פרויקטים חשובים בתחום החינוך. הנער אהב את החיים באפריקה, ליטש את היכולת הטכנית כאשר שיחק ללא נעליים על מגרשי אפר עם זכוכיות, ולפעמים אפילו התמודד בכדורגל מול פילים. לא לחינם כינו אותו בשבדיה "הקרנף", וגם מבנה גופו עם מרכז כובד נמוך יחסית תרם לכך.
בעונת 2011/12 נחשב גווידטי לאחד הכוכבים העולים הגדולים בכדורגל העולמי. סיטי השאילה אותו לפיינורד, והחלוץ הבלונדיני פרח בהולנד עם תצוגות מופלאות. הוא כבש שלישיות מול איאקס, ויסטה וטוונטה, סיים את העונה עם 20 שערים ב-23 משחקים, והצעיד את החבורה מרוטרדאם למאבק לא צפוי על אליפות. מניותיו נסקו, ובמנצ'סטר קיוו שיהפוך במהרה לסקורר גדול גם בפרמייר-ליג. בגיל 20, השמיים היו הגבול מבחינתו.
5 שנים חלפו מאז, וניתן לומר כי גווידטי לא מיצה אפילו עשירית מהפוטנציאל. הבעיות החלו כאשר וירוס נדיר גרם לשיתוק ברגלו, וכל עונת 2012/13 ירדה לטמיון. בהמשך, תקופות ההשאלה בסטוק ובסלטיק לא ענו על הציפיות, ומנצ'סטר סיטי החליטה להיפרד מהיהלום השבדי כבר בקיץ 2015. חוזהו לא חודש, והוא הגיע לסלטה ויגו בהעברה חופשית. גם בצפון מערב, על אף שהקבוצה התאימה לכאורה טוב לכישוריו, הוא לא הסתגל באופן מלא, והיחסים עם המאמן אדוארדו בריסו ידעו לא מעט משברים. גווידטי פתח בהרכב 26 פעמים בלבד במשך שנתיים, ותרם בתקופה זו 11 שערים.
גווידטי במדי סלטיק (gettyimages)
אפילו השחצנות האופיינית התמתנה מעט בתקופה זו, והתחלפה בחוסר בטחון. בנעוריו, היה גווידטי משוכנע שיהפוך לווינר האולטימטיבי, אבל בגיל 25 הוא מרגיש לעתים תכופות כמו לוזר. את הדוגמא הטובה ביותר קיבלנו בשנייה האחרונה במשחק הגומלין מול מנצ'סטר יונייטד בחצי גמר הליגה האירופית לפני חודש. השדים האדומים ניצחו 0:1 בוויגו במשחק הראשון, אבל ז'וזה מוריניו העדיף להסתגר במערך הגנתי באולד טראפורד אחרי שקבוצתו עלתה ליתרון, וכמעט שילם את המחיר. פאקונדו רונקאגליה הישווה ל-1:1 בדקה ה-85, ובזמן פציעות הגיע הכדור לרגליו של גווידטי בסיומה של התקפה מסוגננת. השבדי רק היה צריך לגלגל לרשת כדי לקבוע 1:2 ולהעלות את סלטה לגמר, אך הוא פיספס את הכדור לחלוטין ונפל על הדשא מיואש.
זו הייתה נקודת השפל, וגווידטי כמעט בכה אחרי שריקת הסיום. "ממש לא רציתי לצפות בגמר הליגה האירופית. ארזתי את החפצים והלכתי לדוג", הוא הודה בהמשך. כעת מתברר שהיה זה אקורד הסיום שלו בקבוצה. המאמן החדש חואן קרלוס אונסואה, עוזרו של לואיס אנריקה בברצלונה לשעבר, לא מעוניין בשירותיו, וגווידטי עשוי לחפש הקיץ קבוצה חדשה בנסיון לשקם את הקריירה הבעייתית.
אין דרך טובה יותר להציג את כישוריו בחלון הראווה מאשר הצטיינות במשחק גדול של הנבחרת, והמפגש מול צרפת במוקדמות המונדיאל מגיע בעיתוי טוב מבחינת החלוץ. זלאטן פרש אחרי יורו 2016, וזה הזמן של גווידטי להתחיל להוכיח שהוא מסוגל להיות לפחות רבע יורש, אך בינתיים זה לא קרה. מאזנו בנבחרת הבוגרת מחפיר עם שער אחד בלבד ב-17 הופעות, וגם הוא במשחק ידידות. האם הוא מסוגל לשנות את התמונה נגד סגנית אלופת אירופה ולהחזיר את שבדיה לתמונת העליה למונדיאל? זו השאלה הגדולה, ואולי תזכורת על ההצדעה ההיא מלפני 3 שנים תביא לו קצת מזל. מצד שני, לרוע מזלו של גווידטי, קורזאבה לא נכלל בסגל האורחת הפעם.
מה דעתך על הכתבה?