האופי שהפגינה נבחרת מקסיקו בגביע הקונפדרציות ברוסיה ראוי להערכה רבה. אלופת צפון אמריקה נקלעה לפיגור בכל משחקיה בשלב הבתים, אך לא הפסידה באף אחד מהם. במחזור הפתיחה, היא אף פיגרה פעמיים נגד פורטוגל, אבל כבשה מיד אחרי שספגה. צ'יצ'אריטו שלח פנימה כדור בנגיחת זינוק נהדרת אחרי שער היתרון של ריקארדו קווארסמה במחצית הראשונה, הקטור מורנו השווה בדקה ה-90 אחרי שער מאוחר של סדריק, וזה נגמר ב-2:2.
במשחק השני, מול ניו זילנד, הפגינה נבחרת הטריקולור יכולת ירודה למדי, ולא הגיע לה להשיג שלוש נקודות – אך היא קיבלה אותן בכל זאת. ראול חימנס ואוריבה פראלטה הפכו במחצית השניה את התוצאה אחרי היתרון של כריס ווד הפעלתן, והחבורה של המאמן הקולומביאני הכריזמטי חואן אוסוריו ניצחה 1:2. לבסוף, היו המקסיקנים זקוקים לתיקו נגד המארחת בקאזאן במחזור הנעילה, והמצב נראה בעייתי אחרי פתיחה סוערת של הרוסים ושער של אלכסנדר סאמדוב. גם הפעם הם ידעו לחזור ולנצח – נסטור אראוחו הישווה באופן מיידי, והירווינג לוסאנו קבע 1:2 אחרי טעות גסה של השוער איגור אקינפייב. כך ליקטה מקסיקו 7 נקודות ועלתה לחצי הגמר.
אולי תופתעו לדעת, אך זו לא הפעם הראשונה בה מבצעים המקסיקנים שלושה קאמבקים ברציפות בטורניר גדול. הסאגה הקודמת התרחשה במונדיאל ב-1998 בצרפת, שזכור בעיקר בזכות קפיצות הקנגורו המיוחדות של קואטמוק בלאנקו. המאמן מנואל לפואנטה בנה אז נבחרת תוססת שהלכה על התקפה בכל מחיר, ואף הימר על תרגיל קבוע – הוא הכניס תמיד את חסוס אריאנו, קשר עם יכולת כדרור פנומנלית וראיית משחק אדירה, כמחליף בפתיחת מחצית השניה.
זה עבד תמיד. במשחק הראשון ספגה מקסיקו מול דרום קוריאה והתקשתה להיכנס לקצב, אבל אריאנו העיר אותה אחרי ההפסקה, והיא דרסה את היריבה עם שיוויון של ריקארדו פלאס וצמד של לואיס הרננדס הבלונדיני. למעשה, התוצאה הסופית היתה צריכה להיות גבוהה מ-1:3. מבחנים קשים יותר הגיעו בהמשך מול שתי יריבות שכנות מאירופה, והתסריט היה דומה.
בלגיה עלתה ל-0:2 מצמד של מארק וילמוטס, סוס עבודה מסור ומאמן לאומי לעתיד. פאבל פארדו המקסיקני הורחק עוד קודם לכן, והקמאבק נראה חסר סיכוי, אבל גם הפעם חולל אריאנו נס בנחיתות מספרית, גרסיה אספה צימק בפנדל, ובלאנקו איזן בשער מרהיב במיוחד ל-2:2. הולנד חשבה שעשתה את העבודה מוקדם כאשר פיליפ קוקו ורונאלד דה בור העלו אותה ליתרון כבר בדקה ה-18, אבל מקסיקו לא אמרה נואש. שוב נשלח אריאנו למשימה הגורלית, והכתומים נותרו המומים כאשר פלאס צימק והרננדס השווה עמוק בתוספת הזמן – על אף שגם הפעם סיימה מקסיקו את ההתמודדות עם 10 שחקנים.
בשלב זה, האופוריה במדינה המשוגעת על כדורגל היתה עצומה. השחקנים והאוהדים הרגישו שהשמיים הם הגבול מבחינתם, ולא חששו אפילו מגרמניה בשמינית הגמר. אלא שהפעם הם עשו "טעות" והבקיעו את השער הראשום בעצמם. הרננדס האימתני עשה זאת בדקה ה-47, ואריאנו היה צריך לגמור את המשחק. הקשר, שנכנס כמובן כמחליף, עשה צחוק מלותאר מתיאוס בפריצה סוחפת והיה קרוב מאוד להעלות את מקסיקו ל-0:2. אלא שהכדור פגע בעמוד, והגרמנים יודעים דבר או שניים על קאמבקים בעצמם. יורגן קלינסמן הישווה בדקה ה-74, אוליבר בירהוף קבע 1:2 בדקה ה-86, והשוער הצבעוני חורחה קמפוס בקושי הצליח לעצור את הדמעות.
אוהדים נייטרלים רבים התאכזבו יחד איתו. אריאנו, בלאנקו, הרננדס, פלאס וקמפוס כבשו אז את הלבבות בזכות הגישה החיובית, הכדורגל היצירתי והאופי המופתי. הם היו ראויים להמשיך רחוק יותר, אבל הגורל רצה אחרת. והנה לכם – הגורל אירגן להם שוב מפגש עם גרמניה בטורניר הקאמבקים. ב-21:00 יתמודדו המקסיקנים עם הנבחרת של יואכים לב בסוצ'י בחצי גמר גביע הקונפדרציות, ומתקבל הרושם שהם צריכים לעשות רק דבר אחד על מנת להמשיך לגמר.
מקסיקו פשוט חייבת לספוג את השער הראשון. אם היא תכבוש ראשונה, היא תודח. אל תיקחו את האמירה הזו ברצינות… אבל בכל זאת יש בה משהו.
מה דעתך על הכתבה?