לא מאמין שזה קרה לי – מיומנו של גבר עם בעיות תפקוד

הבעיה הזאת היא גם הדבר האחרון שאני חושב עליו לפני שאני נרדם. יש לי חיים יפים, אני עדיין לא בן 50 ועדיין נראה שמור, בעבודה הולך לי מצוין – אבל הסוד הקטן הזה שלי יושב לי על הכתפיים וגורם לדברים האחרים להיראות קטנים ולא משמחים. האמת? זה גורם לי להרגיש שאני לא גבר.

החיים בזוגיות עם התחושה הזאת הם כמו ללכת על חבל דק. גם ככה זוגיות היא נושא מורכב, ומאז שהתחילה לי הירידה בזקפה, בכל פעם שאני רוצה להתקרב לאשתי הראש שלי מתמלא בספקות ובשאלות: "מה אם שוב לא יעמוד לי?", "מה אם שוב אני לא אצליח?"

הפחד הזה הוא כמו חומה שמפרידה בינינו, וגם אם אני מנסה להסתיר את זה, היא מרגישה. הזוגיות שלנו מתחילה להרגיש כמו מערכת יחסים עם פיל ענק באמצע החדר, ושנינו לא מצליחים לדבר עליו. אני לא יודע אם היא חושדת שיש לי בעיה רפואית, או שהיא חושבת שאני כבר לא נמשך אליה יותר – כך או כך, אני מרגיש שזה מכרסם לנו בקשר.

החלטתי לא להישאר בחושך. התחלתי לחקור באינטרנט, לקרוא מאמרים, לשוטט בפורומים – והאמת שמה שקראתי לא עודד אותי. גיליתי שזה לא רק אני, שיש המון גברים שמתמודדים עם זה, בטח אחרי גיל 40 – אבל "צרת רבים – נחמת טיפשים" מבחינתי.

הבעיה היא שגם אין עם מי לדבר על זה – את החברים שלי אין מצב שאני משתף. באופן כללי אנחנו לא מדברים על הזוגיות, בטח לא על חיי המין שלנו –ואין שום סיכוי שאני אספר להם שכבר לא עומד לי. יש משהו יותר מביך מזה?

קראתי על ויאגרה, על סיאליס ועל כל מיני תרופות שאמורות לפתור את הבעיה. האמת – התבאסתי עוד יותר. זה אולי מטופש מצידי, אבל גם לרופא המשפחה אני מתבייש לספר על זה. הוא מכיר אותי איזה עשרים שנה, ולא בא לי שבכל פעם שהוא יראה אותי הוא יחשוב רק על זה. גם קראתי שלוויאגרה ולסיאליס יש תופעות לוואי, והאמת שזה קצת מרתיע אותי.

לפני כמה שבועות אשתי הציעה שנלך לייעוץ זוגי. אוטומטית התנגדתי – זה היה מבחינתי כמו להודות בכישלון – אבל זה גם גרם לי לצלול עוד יותר לעומק ולחפש עוד פתרונות. לא מזמן קפצה לי פרסומת על מכשיר רפואי שקיבל את אישור משרד הבריאות ושגם לא צריך בשבילו מרשם רופא, אז אני ממש שוקל לנסות אותו – אולי משם תבוא הישועה. 

לא יודע אם זה קרה לי בגלל הגיל או בגלל משהו אחר, אבל כבר נפל לי האסימון שיש לי בעיה שחייבת טיפול. אני רוצה להחזיר לעצמי את הביטחון, את הזקפה, את זקפת הבוקר, את הקשר עם אשתי – ואני מתכוון להמשיך לחפש את הפתרון הכי טוב שאפשר למצוא. מקווה שאמצא בקרוב – מבטיח לעדכן.