האם צריך לבצע בדיקת קולונוסקופיה במקרה של פיסורה?

בדיקת קולונוסקופיה | freepik

הטיפול בפיסורה מבוסס בדרך כלל על משככי כאבים מקומיים ושינויים תזונתיים, אבל האם עשוי להתעורר הצורך בביצוע קולונוסקופיה אבחנתית במקרה של חשד בפיסורה?

(גודל טקסט)

פיסורה היא אחת משתי הפתולוגיות הנפוצות בפי הטבעת (השנייה היא טחורים). מי שסובל מפיסורה בפי הטבעת סובל בדרך כלל מכאבים עזים, בפרט לאחר התרוקנות.

מהי קולונוסקופיה?

בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקה אבחונית המבוצעת לאורך המעי (קולון = מעי; סקופיה = התבוננות). במהלך הבדיקה, בטשטוש מקומי או בהרדמה כללית, מוחדר דרך פי הטבעת צינור ארוך ומצלמת סיב אופטי בקצהו. הצינור מוחדר לאורך כל המעי הגס עד למפגש בין המעי הגס והמעי הדק, והרופא המבצע את הבדיקה בוחן את דפנות המעי לאיתור פתולוגיות.

בדיקת קולונוסקופיה נחשבת הדרך היעילה ביותר לאבחון פוליפים לאורך המעי, אלה עלולים להתפתח ולהפוך לגידולים סרטניים והסרתם בשלב בו הם אינם ממאירים חוסכת במקרים רבים את ההתמודדות עם סרטן המעי הגס.

בישראל, מומלץ לכל אדם מגיל 50 לבצע בדיקת קולונוסקופיה לפחות אחת לחמש שנים, במקרים של סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס מומלץ לעיתים לבצע את הבדיקה לעיתים קרובות יותר.

מהי פיסורה ומה הקושי בטיפול בה?

פיסורה היא פצע, חתוך ברקמות העור של פי הטבעת, הנגרם בדרך כלל כתוצאה מצואה קשה ו/או עלייה בלחץ התוך בטני. הפיסורה היא למעשה פצע זעיר מימדים אולם מיקומו באזור פי הטבעת, אזור שרירי ומכווץ שהוא באופן טבעי לא תמיד נקי ואינו נחשף לאוויר או לאור – מקשה מאוד על ההחלמה של הפצע.

פיסורה היא מצב רפואי נפוץ, אולם קשה להעריך עד כמה נפוץ, מפני שרבים הסובלים מפיסורה אינם מגיעים לקבל טיפול רפואי, ככל הנראה בשל המבוכה הכרוכה בדבר. ההתמודדות עם פיסורה ללא אבחון רפואי, מעקב וטיפול היא בדרך כלל קשה וארוכה יותר, ומי שסובל מפיסורה סובל בדרך כלל מכאבים עזים באזור פי הטבעת, במיוחד במהלך ולאחר הטלת צואה.

בנוסף לקושי הטבעי בריפוי הפצע, התרוקנות והטלת צואה עלולים לפתוח את הפצע בכל פעם מחדש ולהקשות אף יותר על הריפוי, בעיקר כאשר הפיסורה מלווה בשלשול או עצירות.

איך מאבחנים פיסורה?

פיסורה ממוקמת תמיד באזור פי הטבעת, ועל כן ניתן בבדיקה אנאלית למוש אותה ולאבחן אותה ללא קושי. אין סיבה לבצע בדיקת קולונוסקופיה לאבחון פיסורה.

בדיקת קולונוסקופיה גורמת לעיתים לפיסורה

פיסורה עלולה להיגרם כתוצאה מישיבות ממושכות בשירותים, עצירות הגורמת לצואה קשה ששורטת עד כדי פציעה את דפנות פי הטבעת, עלייה בלחץ התוך בטני כמו למשל במהלך הריון או בלידה, ועוד. לצד הגורמים הטבעיים הללו לפיסורה, קורה לעיתים רחוקות, שההחדרה של צינורית הצילום במהלך קולונוסקופיה פוצעת את פי הטבעת וגורמת לפיסורה. הבחירה במוסד רפואי מקצועי ועתיר ניסיון לביצוע הקולונוסקופיה תפחית את הסיכון לסיבוכים לאחר הבדיקה באופן כללי, ובפרט לפציעת פי הטבעת ופיסורה.

איך אפשר למנוע פיסורה והאם חשוב להימנע מבדיקת קולונוסקופיה?

חשוב לדעת: בעוד פיסורה היא מצב רפואי לא נעים, היא אינה מסכנת חיים, בעוד סרטן המעי הגס הוא מחלה שללא אבחון מוקדם, עלולה בסבירות גבוהה מידי לגרום לתמותה. על כן, חשוב לבצע בדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים או על פי המלצת הרופא. ביחד עם זאת, לא מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה במהלך התפרצות של פיסורה – אם אתם סובלים מפיסורה, ההמלצה היא לגשת לרופא פרוקטולוג מומחה, לאבחן ולטפל בבעיה ולדווח לרופאים שיבצעו את בדיקת קולונוסקופיה על ההחלמה מפיסורה. במקרה של פיסורה וגם במקרים אחרים, חשוב לבחור מסגרת רפואית מקצועית לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, על מנת להפחית את הסיכויים לסיבוכים כמו פציעה של פי הטבעת במהלך החדרת המצלמה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי