בדיוק לפני שש שנים, ב-24 במרץ 2016, יוהאן קרויף הלך לעולמו בגיל 68. אגדת הכדורגל מהולנד, הגיבור של אייאקס והסמל של ברצלונה כשחקן וגם כמאמן, ודאי היה מאושר לראות את בנו ג'ורדי קרויף עובד כמנהל הטכני של הבלאוגרנה.
לציון יום השנה, ג'ורדי קרויף התראיין ל"דיילי מייל" וסיפר: "בכל מקום שאני נמצא שואלים מה שלומי ומה איתי, אבל תמיד מתחילים לספר לי מה אבא שלי היה עבורם. ולכל אחד יש סיפור אחר. המבוגרים זוכרים אותו כשחקן, אחרים זוכרים אותו כמאמן ויש כאלה שמכירים אותו דרך הקרן שלנו שמציינת השנה 25 שנים. הצעירים חושבים על מה שראו ממנו בסרטונים ואז אומרים: 'אבא שלך היה ממש טוב'". הוא תמיד מצא את הצד החיובי בכל דבר, זה הדהים אותי. גם ברגעים הכי קשים בחייו, הוא היה אופטימי. אני בטוח שהוא חזה עתיד ורוד לברצלונה".
המנהל המקצועי והמאמן של מכבי תל אביב לשעבר חגג השבוע עם ברצלונה את ה-0:4 הגדול בקלאסיקו על ריאל מדריד, כשאת הערב סיים בתמונה חגיגית על הדשא בברנבאו עם המאמן צ'אבי, המנהל הספורטיבי מתאו אלמאני והנשיא ז'ואן לאפורטה. בריאיון התגאה בחלקו בעבודה של בארסה בחלון ההעברות: "כשזה נגמר טוב, אתה נושם לרווחה", אמר על חלון ההעברות של ינואר, בו בארסה הצליחה לסגור את צירופו של פייר אמריק אובמיאנג מארסנל בחינם אחרי שהתיר את חוזהו. "זה לא היה תלוי רק בנו, אלא בשחקן ובארסנל. וזה לא כמו בעסקת השאלה שאתה עוד יכול לפתור דברים אחר כך בקיץ. זה מסובך ומלחיץ כי אתה בסוף החלון ולא יכול לחפש חלופות. הוא מספר 9 ואחד שיכול להשפיע מאוד. כן, הייתה אנחת רווחה גדולה כשהצלחנו להשלים את המהלך"
על רכישתו של פראן טורס למרות הבעיות הכלכליות: "חילקנו את העסקה לתשלומים. אלמלא הפציעה שהייתה לו, היה קשה מאוד לרכוש אותו כי הוא היה משחק קבוע במנצ'סטר סיטי. הוא ילד שיודע להבקיע, המספרים שלו מראים את זה".
אדאמה טראורה הגיע גם הוא מהפרמיירליג וקרויף התייחס למחשבה בצירוף השלישייה: "זה לא שהתעלמנו מליגות אחרות, אבל זה קצת יותר בטוח להביא שחקן מאנגליה, עם האינטנסיביות שכבר טבועה בו. בפרמיירליג משחקים בקצב גבוה ושחקן שהיה שם כמה שנים רכש לעצמו הרגלים".
על ימיו במנצ'סטר יונייטד תחת שרביטו של אלכס פרגוסון: "הייתה לו שליטה מוחלטת, היום היה לו יותר קשה. אבל הוא גם היה אדם שהקדים את זמנו בכל הקשור לניהול סגל. הוא יכול היה להכין הרכבים לשלושה או ארבעה משחקים קדימה. הוא היה אומר לך: 'תתכונן, עוד שבועיים-שלושה אתה הולך לשחק'. למדתי ממנו המון, אבל הבנתי את זה רק מאוחר יותר. הוא גם ידע להיות מאוד אנושי, לדבר איתך על המשפחה, האישה, הילדים שלך. אבל ברגע שחשבת שאתה גדול יותר מהמועדון – אתה בחוץ. הוא היה חסר רחמים. לא באופן רע, אבל אם החליט משהו אז זה נגמר. לא פשוט להיות אנושי וגם קשוח בו זמנית".
