הישג נפלא לאתלטיקה הישראלית על אדמת גרמניה. במסגרת המרתון שנערך היום (שני) באליפות אירופה במינכן, ישראל זכתה במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית בעוד שני מתחרים עלו על הפודיום במסגרת האישית. מארו טפרי, שהוביל עד המטרים האחרונים של הריצה ואיבד את המקום הראשון, סיים שני וזכה במדליית הכסף, בעוד גשאו איילה חבר אליו בפודיום עם מדליית הארד.
בעוד פחות מחודש יציין הספורט הישראלי 50 שנה לטבח י"א הספורטאים במינכן, כך שמשמעות ההישג של הישראלים רק מתעצמת. ההמנון הלאומי, "התקווה", הושמע לאחר חלוקת המדליות הקבוצתיות לישראל שזכתה בזהב. צפו בסרטון למעלה מטקס חלוקת המדליות.
מארו טפרי, שהיה רחוק שניות ספורות מלהפוך לאלוף אירופה גם באופן אישי, אמר לאחר ההישג האישי והקבוצתי הענק: "אין יותר שמח ממני, אנחנו זוכרים את מה שקרה לפני 50 שנה כאן בגרמניה, אין יותר משמח מלבוא לכאן ולשמוע את התקווה".
מדליסט הארד גשאו איילה הוסיף: "לזכות במדליה ולהניף את דגל ישראל 50 שנה אחרי מה שהיה פה זה כל כך מתוק. המדליה האישית? עבדתי על זה כל כך הרבה, באתי עם ראש פתוח, זרמתי עם הריצה וזה צלח".
יו"ר איגוד האתלטיקה עמי ברן התראיין ל-103FM ובירך תחילה על ההישג של מארו טפרי, שכאמור פספס במעט את מדליית הזהב: "אני בטוח שמארו מרגיש יותר מאוכזב מאשר כולנו אנחנו מאוד גאים בו. בסופו של דבר זה היה הפרש של שתי שניות. היה אירוע מבחינתנו מדהים".
"לפעמים אנחנו משתדלים לא להיות יותר מדי יהירים ולהגיד שיש לנו את התוצאות, חמשת הרצים הכי טובים באירופה כרגע. אבל בסופו של דבר, לפי התכנון והעבודה של הצוות, עשו עבודה מאוד מקצועית כקבוצה ותכנון מראש. הם עבדו בצורה מקצועית כדי להיות קבוצה, היה מקרה אחד שמארו פספס את המים שלו, בוקאיו שלצערנו היה צריך להפסיק, קלט שלא היה לו מים, אסף לו מים ורץ אליו – עד כדי כך הם עבדו כצוות. אנחנו ראינו היום מנהיג, טפרי יודע לקחת על עצמו אחריות. הוא לקח את זה בצורה מקצועית. למרות שזה לא משחק קבוצתי, פה שיחקו קבוצתי וגם האישי הצליח להתברג מאוד גבוה בעניין".
באשר לעתידם של הספורטאים הזוכים אמר ברן: "יש לנו את התקציבים שמקבלים ממשרד הספורט, כולם פה שמים יד. אנחנו מקבלים הרבה, כמו כל ענף חושבים שאנחנו צריכים לקבל יותר. אנחנו מנסים להשיג כספים מבחוץ, שהצלחנו בשנים האחרונות. אנחנו נותנים לצעירים שיכולים להתברג קדימה, שלא נפספס אותם. לחלק יש ספונסרים, מנסים לעבוד על זה יותר".
"בשנים האחרונות אמרתי שאנחנו מצליחים להתברג בכמה מקצועות באתלטיקה. תקרת הזכוכית הזו שנשברה במקצוע אחד יכולה להישבר בעוד כמה, ואני מאמין שזה גם יוביל לענפים אחרים וזו תקווה אישית אחת שלי. אני מקווה שמישהו מלמעלה יראה שלא רק אנחנו יכולים להגיע לכאלה הישגים, רק צריך לקבל את ההכרה הזו שאנחנו מסוגלים ושמישהו יגיד 'בואו נשקיע בספורט הרבה יותר ממה שאנחנו משקיעים'. אני מאוד מקווה שלפריז 2024 נצליח להמשיך את ההתקדמות הזו, שאנשים יאמינו בעצמם ויבינו שהכול אפשרי"
על ההישג ברקע ציון 50 שנה לטבח הספורטאים במינכן הוסיף ברן: "כולם מכירים את הסיפור. אני עמדתי קרוב לפודיום, להגיד לך שלא בכינו? בכינו כששמענו את התקווה. להסתכל מסביב, כל הקהל הגרמני עומד, ובסוף גם מחיאות כפיים וחתימות. אין לי ספק שהספורטאים גדלו על אותם דברים כמו כולנו, הם התרגשו והדמעה לא נחסכה מעיניהם".
