רגע לפני הגמר: ולדי קופמן הודיע על פרישה בגלל פציעה בברך

ולדי קופמן | הדר ואן קולא איגוד הכדוריד

המרכז בן ה-33 של נבחרת ישראל והפועל אשדוד הודיע על סיום דרכו וימשיך ללוות מהצד את קבוצתו עד תום העונה: "ביקשו שאשאר לתרום מניסיוני, אבל אסור לי אפילו לרוץ בגלל משהו נוראי שיש לי בברך"

(גודל טקסט)

גמר גביע המדינה בין הפועל אשדוד למכבי ראשון לציון ייערך מחר (שני, 20:00) וההתרגשות בשיאה. עבור אשדוד תהיה זו הופעה היסטורית והיא תנסה לרשום עוד רגע שיא בתולדות המועדון עם הנפת גביע ראשונה, בעוד מכבי ראשל"צ תרצה לזכות בגביע בפעם ה-13.

החדשות הגדולות הגיעו יממה לפני המשחק כשנודע כי למרות מאמץ שעשו באשדוד להכשיר את המרכז ולדי קופמן, שחקן נבחרת ישראל לשעבר יאלץ להחמיץ גמר נוסף ועל כן הודיע שהוא פורש בעקבות פציעה קשה בברכו. 

קופמן ציפה וחיכה לרגע הזה, כשהפעם הוא בצד של הפועל אשדוד ולא של מכבי ראשל"צ, אבל אחרי שבשנה שעברה פספס את המעמד הנכסף בגלל התפרצות נגיף קורונה וביטול המשחק, הפעם זו הפציעה שהכריעה אותו. קופמן יתלבש למשחק ויהיה עם חבריו, אבל לא ישותף וימשיך ללוות את אשדוד עד סוף העונה מהספסל.

ולדי קופמן | חגי ליברמן, הפועל אשדוד

לאתר איגוד הכדוריד סיפר היום קופמן: "סבלתי מכאב בברך מ-2016 ובשנה האחרונה עם כל הסגרים, החזרות לפעילות האינטנסיבית, התחלתי להרגיש משהו נוראי בברך. לא הייתה טראומה ספציפית. ביקשו ממני לסחוב עוד קצת וסחבתי חמישה משחקים ב-15 ימים. עברתי פציעות, אבל יש לי משהו נוראי בברך. עשיתי MRI – ויש פגיעה חמורה בסחוס. הרופא אמר לי באופן דחוף להפסיק – אסור לי אפילו לרוץ. מול הרצליה עוד ניסיתי במשחק הראשון, אבל הרגשתי רע מאוד. יש סכנה של החלפת מפרק ואני לא יכול לקחת עוד סיכונים. הודעתי לאשדוד שאני פורש. הם ביקשו שאשאר איתם עד סוף העונה, לתרום מהניסיון החברתי, המקצועי, המנטלי. זה חשוב לי להיות איתם ברגעי השיא, ואני כנראה אתלבש לגמר אבל לא אמור להשתתף".

קופמן בן ה-33 סיפק רגעים גדולים לאורך השנים, במכבי קרית מוצקין שבה גדל, במכבי ת"א, במכבי ראשל"צ ובתחילת העונה באשדוד. הוא היה חלק מהיריבות הספורטיבית הנהדרת שהתהוותה בין מכבי ראשל"צ להפועל אשדוד, משני הצדדים. רגע לפני הגמר הוא מספר איך המשחק מחר – שהוא גמר היסטורי של אשדוד – נראה מהזווית שלו: "כל התהליך שאני עובר משני הצדדים, בשנה שעברה היינו אמורים להיות בגמר מול אשדוד, כשהייתי במכבי ולא יצא לפועל, והשנה אני באותו גמר מהצד השני – בהחלט נראה עכשיו מאוד מוזר. מאוד רציתי לשחק את שני רגעי השיא האלה, ולא יצא לי. יש רגשות מעורבים. זה מרגיש פספוס, אבל אני ממוקד לעזור לחברים שלי בקבוצה עכשיו מעבר. יש אווירה מאוד מיוחדת, התרגשות, כי זה גמר ראשון של אשדוד. שמתי את הבעיות האישיות שלי בצד, ואני מנסה כל כולי לעזור, לתת טיפים, מהניסיון שלי. קשה לראות את הקבוצה מהצד, בעיקר בלב, אבל אני מנסה לעשות את מה שאני יכול כרגע סוג של מנטור לשחקנים שחלקם חווים בפעם הראשונה את המעמד הזה".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי