דברים שמעבר: בר טימור הפך למנהיג האמיתי של הפועל תל אביב

20 דקות לאחר שהשלימה ניצחון כפול על מכבי תל אביב בדרבי, לפני שלושה שבועות, יצא מאמן הכושר של הפועל תל אביב לפרקט. בצעקות הוא שאל: "איפה בר? איפה בר?", והתקשה למצוא בתוך ההמון הצוהל את הקפטן, בר טימור, שלא הפסיק לחגוג עם האוהדים את המשחק ההרואי שאליו הופיעה הקבוצה ללא ג'ייקובן בראון. אחר כך, כנראה בעקבות החגיגות הללו, טימור גם פיספס כמה ימי אימונים בשל מחלה.

אם שני הניצחונות בדרבי היו בבחינת לא ייאמן, אז מה ייאמר הערב (שני, 21:00) אם האדומים ישלימו 0:3 על יריבתם העירונית וידיחו אותה מגביע המדינה? על הדברים האלה חלם טימור כשבחר לחזור להפועל תל אביב לפני שנה וחצי, והעדיף אותה על פני הצעות להמשיך בהפועל ירושלים לעבור למכבי ראשון לציון או להנהיג את הפועל חיפה – שכולן היו משתלמות יותר מבחינה כלכלית עבורו. בזכות ההימור שנטל אז, כשהקריירה שלו הייתה במגמת ירידה, הוא הצליח להתייצב ולעלות מחדש על דרך המלך, שלושה שבועות לפני שיחגוג את יום הולדתו ה-30.

עונת 2019/20 הייתה עונה רעה עבור טימור, והיא הסתיימה בטראומה עבור ירושלים. המעמד שלו החל להידרדר עוד קודם לכן, עם הגעתו של תמיר בלאט, בו האמין המאמן עודד קטש כרכז מוביל; צירופו של בראון למשוואה הפך את מספר 10 לשחקן כמעט לא רלוונטי בליגת האלופות ולמחליף בזירה המקומית, למרות שחתם על חוזה חדש. בגביע המדינה הוא תרם רק שתי נקודות מסל עצמי בניצחון האדיר על מכבי תל אביב ברבע הגמר, ולמרות שהניף כקפטן, זה עדיין לא היה זה. הקבוצה רצה והצליחה בלעדיו, והוא אפילו הסתבך בתקרית לא אופיינית, כשהצטלם עם תומר גינת ועם בנות זוגם במסעדה, בשעה שנבחרת ישראל שיחקה, לאחר שהשתחרר מהסגל מסיבות אישיות. השורה התחתונה הייתה 1.3 נקודות בשלושה משחקי פלייאוף אחרי החזרה מפגרת הקורונה.

כשהגיע זמן ההחלטה, טימור כבר לא היסס לעזוב את ירושלים, בניגוד ל-2017, אז סיכם במכבי תל אביב וביצע פניית פרסה. "אמרתי לרמי כהן ביום שהם החתימו את בר טימור שזאת אחת ההעברות הישראליות הטובות שיש", מספר צביקה שרף, "השחרור של בר מירושלים זאת עוד אחת משרשרת השגיאות שהקבוצה עשתה. אם תסתכל עליה, תראה כמה שהוא חסר".

"למישהו שהיה בהפועל, זה יותר טבעי לחזור", אומר יו"ר האדומים, רמי כהן. "הוא רואה במועדון הזה בית וטוב לו כאן. נכון שהיו לנו שנים לא טובות, אבל יש לנו יתרונות שלא נעלמים – הקהל, העניין. זה עושה טוב לשחקנים. שוחחנו הרבה לפני שהוא חתם, סיפרתי לו על השינויים שאנחנו מבצעים, והיה לו את המעוף לראות ולהאמין בזה. הוא לא מצטער לרגע".

גם שמעון אמסלם, סמל אדום שבנו לוטן משתף פעולה עם טימור, מסכים עם כהן: "כששחקן מגיע להפועל תל אביב זה אף פעם לא הימור. מסתכלים על הקבוצה, האולם וההיסטוריה, וזה לא הימור. ירושלים אולי הייתה הימור, היא זאת שהפסידה אליפות לראשון לציון והפסידה במאני טיים באירופה, והיא גם קבוצה יחידה בעיר גדולה, אבל הפועל תל אביב הייתה במשך שנים אחת משתי הקבוצות הכי גדולות בכדורסל הישראלי. אני ירדתי פעמיים ליגה כדי להעלות בחזרה את הפועל, וכבר אז לא ראיתי בזה כהימור. הפעם הראשונה הייתה כשעזבתי את הפועל אילת והייתי שחקן נבחרת ישראל. זה מועדון בסדר גודל אחר".

במקביל לקריירת המשחק שלו, טימור חבר לחברו הטוב רון שושן, שוער הפועל רמת גן, והשניים מקליטים כבר שנה שנייה את הפודקאסט "פראש טוק". "ההחלטה של בר לא הייתה קשה, כי בסוף אתה צריך להיות במקום שמעריך אותך ויודע מה יש לו בידיים", מספר שושן. "בשנים האחרונות בירושלים לא ידעו לעשות את זה. מבחינתו זה היה טבעי לחזור להפועל כשכל ההצעות היו על השולחן. אני יודע שהוא מאוד אהב את ירושלים והרגיש שם בבית, אבל השנה וחצי האחרונות גרמו לכך שהוא היה חייב להתחיל מחדש במקום אחר".

מבחינה מספרית, בר טימור של עונת 2021/22 פחות טוב מזה של העונה שעברה, שבה הקבוצה נכשלה ונאבקה נגד הירידה. הוא קולע רק 8.9 נקודות למשחק, מדייק ב-25 אחוזים לשלוש (שיא שלילי בקריירה), ומקבל מדני פרנקו ארבע דקות פחות משהתרגל. הוא היה גם חלק מהפתיחה הצולעת של האדומים, אלא שהוא גם אחראי בהרבה אספקטים על השינוי שחל בקבוצה ושהפך עבורה את העונה.

אז מה טימור עושה בהפועל? בשתי מילים – מנהיג אותה. בהיכל קבוצת שלמה מספרים שהישראלים הצעירים הולכים אחריו בעיניים עצומות. הוא בין האחראים להגעתו של עידן זלמנסון, וכשאיגור קולשוב חתם – טימור דאג להכניס אותו במהירות לתוך הקבוצה. "הוא קפטן אמיתי של הפועל תל אביב, ומשם נגזרת היכולת שלו", אומר אמסלם, אחד שהתפקיד לא זר לו. "הוא הולך לפעמים אחורה כי הוא משחק ליד בראון וג'יימס יאנג, וכשאחד מהם לא נמצא – הוא לוקח יותר. לבחון אותו במספרים זו טעות, כי הוא שווה הרבה יותר ממה שהוא נותן. מה שהוא מביא לקבוצה לא יסולא בפז. החבר'ה הצעירים מסתכלים עליו כמנטור וכמנהיג – גם לוטן, גם רז אדם וגם גיל בני. הם מסתובבים ליד מישהו שהיה במעמדים גדולים, ועבורם, בר הוא הלפיד. אני לא מסתכל על המספרים, אלא מעבר".

היו"ר כהן מוסיף ואומר: "בר גמר את העונה שעברה עם ממוצע טוב, אבל כשהעונה לא טובה אף אחד לא נראה טוב. בר הוא מעבר לכדורסל. הוא קולע פחות השנה, אבל ההשפעה שלו היא על המגרש ומחוצה לו. אלה האנשים שאנחנו רוצים איתנו. אנחנו רוצים להשתלב בעתיד הקרוב באירופה, להיות מגובשים עם הסגל ולא להפוך הכל מדי שנה, ובר הוא נכס. כשהוא נפצע, הוא עובד 20 שעות בשיקום. אחרי המשחק הוא עושה פילאטיס, וההשפעה שלו מדהימה למרות שהוא קולע פחות".

שושן: "גם בשנה שעברה וגם השנה אני מרגיש את בר מאושר ונהנה מכדורסל, וזה חשוב מאוד בעיניי. הוא מקבל את המעמד שמגיע לו בקבוצה, ונותנים לו להנהיג באמת. כיף לי לראות את בר מאושר ופורח, ומשחק כמו הישראלי הכי טוב בליגה".

התרומה המקצועית של טימור היא יותר בצד ההגנתי ובקבלת ההחלטות. "הוא שחקן טוב, מקבל כל החלטה של מאמן, קם מהספסל, עושה עבודות מיוחדות", מסביר שרף. "בהפועל תל אביב, להוציא את חוסר המזל עם הפציעות, הוא עושה עבודה יוצאת מן הכלל. הוא לא קולע 20 נקודות, אבל מחבר ותורם לקבוצה, עושה משימות הגנתיות".

בשבועות האחרונים הושלם הקאמבק של טימור למרכז הבמה בשני מהלכים מקבילים: האחד, הארכת חוזהו בשלוש שנים נוספות בהפועל תל אביב; והשני, זימונו המחודש לנבחרת ישראל, לקראת החלון במוקדמות גביע העולם בשבוע הבא.

"התנאים שמקבלים היום בהפועל אינם דבר טריוויאלי, אז זה היה טבעי עבורו", מסביר כהן. "מבחינת עוזרי מאמן, מאמני כושר, שעות אולם – אלה דברים שיש אצלנו ברמה מעבר למה שמקובל לרוב הקבוצות בארץ. ברגע שהוא בא וראה שהכל קורה, והוא מחובר לרעיון הזה, אז זה היה קל".

ארון הגביעים של הגארד כולל חמישה תארים – שתי אליפויות ושני גביעים עם ירושלים בישראל, וגביע עם אלבה ברלין בגרמניה, והוא היה כוכב נבחרת העתודה שעלתה לדרג א' ב-2012. ובכל זאת, נראה שתואר עם הפועל תל אביב יעמיד באור שונה לחלוטין את הקריירה של השחקן שסומן בצעירותו כאחד מכוכבי העתיד הגדולים בארץ.

"תואר הוא תואר הוא תואר בכל מקום", אומר שרף, "בטח מחוץ למכבי תל אביב, ובטח בהפועל תל אביב. המציאות בכדורסל הישראלי של היום, היא שבכל עונה ובכל חודש, אתה נלחם על המעמד ועל המקום שלך, על הסיכוי לתואר".

אמסלם מסכם: "הקריירה של טימור מספיק טובה, ויש שחקנים גדולים שסיימו את הקריירה בלי התארים שיש לו. הוא צריך להשאיר מורשת אחריו, בקבוצה שמסתכלת לכיוון הזה. למשל, להפוך את הפועל תל אביב מקבוצה שהגיעה פעם אחת לפיינל פור, לקבוצה שתמיד מגיעה לשם כמו ירושלים והפועל חולון. מתישהו זה יקרה והתואר ייפול לכיוון שלה".