"התעוררתי בחמש וחצי בבוקר מפיצוץ חזק. חשבתי בהתחלה שאני מדמיין, כי מה הסיכוי שיתקפו באודסה… ניסיתי לחזור לישון, ואחרי רבע שעה היו עוד שלושה בומים חזקים", מתאר רון גוטמן, כדורסלנה הישראלי של בי.סי אודסה, בריאיון לוואלה! ספורט. שיחתנו נעצרת לרגע, כי "בדיוק הגיע הרכב שבא לפנות אותי מכאן".
גוטמן, בן 25, מיהר לארוז את שתי המזוודות שברשותו, והוא נמצא כעת בנסיעה לכיוון הגבול עם מולדובה. "זאת אמורה להיות נסיעה של שעתיים, אבל אני מניח שזה ייקח יותר זמן בגלל שהמון אנשים מתפנים ויש פקקים. כשאגיע לשם, ובתקווה שלא יהיו בעיות בגבול, אני כבר אמצא דרך לטוס חזרה לישראל, אולי דרך פולין".
– זה נשמע כאילו המתקפה על אוקראינה תפסה אותך בהפתעה.
"זה נכון באיזשהו מקום, למרות כל המתיחות שהייתה בשבועות האחרונים. אתה שומע את החדשות, מקבל טלפונים, אבל כאן החיים התנהלו כרגיל עד לפני יומיים. הייתה תחושה שההיסטריה מסביב מוגזמת. הסתובבתי ברחובות, ובתי הקפה היו מפוצצים. דיברתי עם מקומיים, והם היו בטוחים שהכל רק דיבורים, איומים ופוליטיקה. עכשיו כמובן הכל השתנה".
גוטמן נולד באוקראינה, ולכן מופיע בה כשחקן מקומי. הוא עלה עם משפחתו לישראל כשהיה ילד, גדל במכבי פתח תקווה ואשתקד נמנה על הסגל של בני הרצליה. את העונה הנוכחית הוא פתח בבודיוולניק קייב, ומאוחר יותר עבר לאודסה, שבמדיה הוא קולע 1.7 נקודות ב-9.6 דקות. בעקבות המתקפה הרוסית, הודיע איגוד הכדורסל על ביטול הליגה עד להודעה חדשה.
– מה קורה סביבך כרגע?
"מאז הפיצוצים בבוקר, אודסה די שקטה, כי למיטב הבנתי רוסיה מפציצה בעיקר אזורים צבאיים, וכאלה אין הרבה בסמיכות אלינו. יש תורים של עשרות אנשים ברחוב, שמנסים למשוך כסף מהבנק, וחברים מהקבוצה הקודמת שלי בקייב מספרים שיש תורי ענק לאגירת אוכל. כולם מתכוננים למלחמה.
"בשש בבוקר, אחרי ההפצצות, התחלתי לקבל טלפונים מהמשפחה ומחברים בארץ, והם מאוד דואגים לי. ארזתי מה שיכולתי, ועזבתי. אתה מסתכל מהחלון, ורואה שכל האורות בבתים דלוקים, שומע את האנשים גוררים מזוודות ומתכוננים להתפנות. השארתי כמה בגדים וזוגות נעליים שלא יכולתי לקחת איתי, ואני מקווה שהכל יירגע בקרוב ואוכל לחזור לשחק כאן".
– אתה מפחד?
"לא. לצערי, אנחנו הישראלים מתורגלים בסיטואציות כאלה. יש אווירת מלחמה, אני מבין מה קורה, ומתרכז בניסיון לצאת מכאן ולחזור הביתה. עוד לא קניתי כרטיס טיסה, כי אני לא יודע כמה זמן ייקח לי לצאת מכאן. ברגע שאגיע למולדובה, אני מאמין שאסתדר".
