אף אחד לא סופר את מכבי תל אביב, ואולי זה היתרון הגדול שלה

סוכנויות ההימורים מעניקות יחס נדיב על הצהובים, הפרשנים לא מאמינים ביכולתם לנצח שוב באואקה, ואפילו ארגין עתמאן ופנאתינייקוס נרגעו מהקונספירציות ומהמניפולציות. מהיכן יכול עודד קטש לשאוב אופטימיות, בכל זאת ולמרות הכל?

(גודל טקסט)

1. המאזן – מושלם. הדרך אליו – ממש לא

* מכבי תל אביב הגיעה אשתקד ביתרון 76:79 לחמש הדקות האחרונות במונאקו, אבל ספגה ריצת 10:0 והפסידה.

* ריאל מדריד פיגרה 59:41 בבית מול פרטיזן בלגרד ועלתה ליתרון ראשון רק בדקה ה-35, אך ניצחה.

* לפני שנתיים הוליכה מונאקו כשנותרו פחות מחמש דקות בפיראוס, ואז רצה אולימפיאקוס ל-2:9 ולמהפך.

* ריאל עוד הספיקה להוביל בארבע הדקות האחרונות באיסטנבול, לפני שנכנעה לאנאדולו אפס ב-2021.

* באיירן מינכן הייתה במינוס 91:79 במילאנו, כשעל השעון 78 שניות, אבל רצה ל-0:10 וכמעט גנבה את הכרטיס לפיינל פור.

שלל האירועים הללו התרחשו רק בשלוש השנים האחרונות במשחק מספר 5 ביורוליג. אז נכון, מאז 2001 עמדו המארחות על מאזן מושלם של 0:19 במעמד הזה וניצלו באופן מוחלט את יתרון הביתיות שלהן; אבל הדרך אל הניצחון לא הייתה פשוטה. בכלל לא. רוב המשחקים הסתיימו בפער של עשר נקודות ומטה, ולכן – מעבר לקלישאה על "סטטיסטיקות שנועדו להישבר" – יש למכבי תל אביב תקווה כלשהי לעשות היסטוריה הערב (שלישי, 21:15) באואקה מול פנאתינייקוס.

מייק ג'יימס מונאקו לצד דארן היליארד מכבי תל אביב
מייק ג'יימס מונאקו לצד דארן היליארד מכבי תל אביב | אימג'בנק GettyImages

2. השפעות המאזן הביתי, הקהל ובולדווין

גל חום פוקד את אתונה, שבכלל נמצאת בסוג של סיאסטה. היוונים חיברו לעצמם "גשר" לאחר חגיגות הפסחא בסוף השבוע, ורק היום מציינים בדחייה את ה-1 במאי. רוב החנויות ומרכזי הקניות נותרו סגורים ומושבתים, אבל אתרי התיירות, הטברנות וברי הרופטוף, שהפכו לסימן ההיכר של העיר, שטופים בלא מעט אורחים מחו"ל. סביב המסעדה הכשרה היחידה בבירה היוונית, "גוסטייו", ישנה אבטחה כבדה יחסית. למרות ניסיונם של הישראלים שלא לעורר תשומת לב רבה, קשה לפספס את העברית בכל פינה.

אותם ישראלים לא יגיעו לאואקה. כמו בשבוע הראשון למשחקים בסדרה, העבירה פנאתינייקוס למכבי תל אביב את כמות הכרטיסים המינימלית ביותר שהייתה יכולה, וגם חלק גדול ממשפחות השחקנים נותר ללא מענה ונשאר בארץ. מי שכן הגיע לתמוך מקרוב הוא המנהל המקצועי לשעבר, ניקולה וויצ'יץ'.

הדעה הרווחת באירופה בכלל, וביוון בפרט, אינה מתחשבת בשאיפותיהם של הצהובים לנצח. במילים אחרות: אף אחד לא סופר את מכבי. סוכנויות ההימורים מעניקות יחס נדיב ונותנות לה את הסיכוי הנמוך ביותר להפתיע בסדרות שעוד נותרו. השילוב בין היעדרותו של ווייד בולדווין, המאזן הביתי המוכח של פאו ואפקט הקהל אמור לעשות את שלו. כ-19 אלף אוהדים רועשים צפויים למלא כל כיסא ומדרגה בהיכל האולימפי, בעוד המשחקים האחרים ייערכו באולמות קטנים יותר (7,500 צופים יחזו במפגש בין ברצלונה לאולימפיאקוס, ופחות מ-5,000 יחכו במונאקו לפנרבחצ'ה).

שחקן פנאתינייקוס, קוסטאס סלוקאס, מול שחקן מכבי תל אביב תמיר בלאט
ביוון מאמינים שזה בידיים שלו. סלוקאס | אימג'בנק GettyImages, Nikola Krstic/MB Media

3. משימת חייו של אנטוניוס קליבלנד

כשמנכים את התסכול מההפסד ה"ביתי" הדרמטי בבלגרד, אולי תווית האנדרדוג המוחלט דווקא תשרת את האלופה הישראלית, שכבר עשתה העונה כמה וכמה דברים שאיש לא ציפה ממנה לעשות. "היה עלינו לחץ במשך כל המסע הזה, כי שיחקנו ללא האוהדים שלנו, ולא יכולנו לארח אצלנו בבית. בסוף, זה רק משחק כדורסל", הסביר ג'יימס ווב.

ואיך מביאים את השינוי? ווב סיפק הצצה להכנה הטקטית של עודד קטש: "נצטרך לבצע עבודה טובה יותר בסופי שעון של פנאתינייקוס, לנסות להאט מעט את קנדריק נאן ולהרחיק את מתיאס לסור מריבאונד ההתקפה". נשמע פשוט? רק נשמע. "כולם צריכים להרים את הרמה", יודע הפורוורד, "כי ווייד הוא שחקן כל כך חשוב עבורנו, ונחפש את הדרך לנצח בלעדיו".

אלא שעם כל הכבוד לנאן, לסור ובולדווין, שהוזכרו על ידי ווב, קשה להימנע מהמסקנה שהסדרה הזו הוכרעה, מוכרעת ותוכרע על ידי קוסטאס סלוקאס. במשחק הראשון הוא רשם החטאת עונשין קריטית ואיבוד גורלי, ופנאתינייקוס הפסידה; במשחק השלישי נתקע על אפס נקודות – ושוב מכבי ניצחה; במשחקים מספר 2 ו-4 להט עם 29 ו-20 נקודות בהתאמה, וקבוצתו הייתה בצד השמח.

לא מן הנמנע שהמשימה למזער נזקים מכיוונו של היווני האגדי תופקד בחלק נרחב של המשחק בידי אנטוניוס קליבלנד. אלא שההיסטוריה לא מבשרת טובות: סלוקאס היה במעמד הזה גם בשנתיים האחרונות, ובשני המקרים הצטיין והוביל את קבוצתו הקודמת אולימפיאקוס לניצחונות: 22 נקודות ושישה אסיסטים מול פנרבחצ'ה אשתקד; 15 נקודות, חמישה ריבאונדים וחמישה אסיסטים מול מונאקו ב-2022.

ארגין עתמאן, מאמן פנאתינייקוס
ארגין עתמאן, מאמן פנאתינייקוס | אימג'בנק GettyImages

4. לאן נעלם הכבוד ההדדי?

פאו שידרה לא מעט פאניקה במהלך הסדרה הזו, והשכיחה את היריבות מלאת הכבוד שהייתה בין שתי הקבוצות לאורך שנותיהן המשותפות בצמרת הכדורסל האירופי.

מהרגע שבו הפסידו במשחק הראשון באתונה ואיבדו (זמנית) את יתרון הביתיות, התהלכו היוונים בתחושה שגורלם לא בידיהם; זה גרם להם לצאת בהאשמות פוליטיות ובעקיצות נמוכות, להפיץ קונספירציות הזויות, להפגין זלזול ביריבה ולהפעיל לחץ בלתי פוסק על השופטים ועל היורוליג.

כל זה נרגע והשתתק מאז הניצחון ביום חמישי האחרון בבלגרד. לפתע, ארגין עתמאן התהפך: הוא מנסה לשדר רוגע, לספק לקבוצתו שקט תעשייתי ולהחמיא ליריבים העיקשים שהביאו אותו עד הלום. בעצם, כמעט הכל; היוונים לא מפסיקים לשאול על מצבו של בולדווין, וחלקם משוכנע שיש כאן תרגיל הסחה שבסופו הכוכב יעלה לשחק הערב. זה לא יקרה, כמובן.

על היום הזה חלמו באואקה במשך כל כך הרבה זמן. 12 שנים, חודש ויומיים חלפו מאז הפעם האחרונה שבה חגגו הירוקים העפלה לפיינל פור; ב-5 באפריל 2012 זה קרה במשחק החמישי, וליריבה קראו מכבי תל אביב, שהפסידה להם רק בנקודה. איזה פרק מכינות השתיים במיתולוגיה הבלתי נגמרת ביניהן? התשובות יינתנו הערב, בסביבות השעה 23:15.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי