עודד קטש יחגוג מחר (חמישי) את יום הולדתו ה-50. מספר 10 הנצחי, יליד 10.10. וכן, גם לו מוזר להתמודד עם הסטטוס החדש. הערב ב-20:00 הוא יתארח עם מכבי תל אביב במונאקו בפתיחת המחזור השני של היורוליג, ולקראת חגיגת היובל הפרטית העניק לספורט ריאיון בלעדי שונה וקצת אחר – 50 שאלות על 50 שנים – שפותח צוהר לצדדים שלא נודעו באישיותו.
לפניכם החלק הראשון בכתבה, שמתמקד בפן האישי של קטש. החלק השני, שיעסוק יותר בזוויות הכדורסל בחייו, יתפרסם כאן מחר.
* 1. המספר 50 מפחיד? "מאוד. חד משמעית. קשה לי להאמין, אני לא מרגיש בן 50. אני רוצה להתנהג כמו ילד, ובגילי זה כבר מביך. לדוגמה, הייתי רוצה להסתובב על קורקינט בתל אביב, אבל איך זה ייראה? ובעיקר, הכי מדאיג זה שאני זוכר מה חשבתי על אנשים בני 50, והנה אני כאן".
* 2. מה הזיכרון הכי מוקדם שלך מהמגרש ומהכדור? "בכיתה א' ידעתי כבר לעשות צעד וחצי, אז שלחו אותי לחוג במכבי רמת גן עם ילדים קצת יותר גדולים ממני. שיחקנו במגרש ליד כיכר אורדע, המאמן הראשון שלי היה ניר ריכליס, ובסוף השנה אירגנו משחק והזמינו את ההורים. היינו קטנים, בקושי הגענו לסל. ניצחנו 0:5 וקלעתי 4 נקודות, וכשחזרנו הביתה אבא שלי רפי ז"ל הרים אותי על הכתפיים. זה היה רגע גדול בשבילי. אחר כך, בגיל 19, בעונה הראשונה שלי בליגה הבכירה, שיחקתי יחד עם ריכליס ברמת גן".
* 3. מתי בפעם האחרונה שיחקת כדורסל? "די, אני בן 50… קשה לי, יכאבו לי כל מיני מקומות בגוף. לא שיחקתי כבר כמה שנים. פעם הייתי חוטא בתחרויות שלשות או משחקי חיובים עם השחקנים שלי באימונים, אבל גם את זה הפסקתי לעשות. אולי בגלל הגיל. לשחקני עבר תמיד יש את האמונה שהם במרחק כמה אימונים מלחזור לכושר. אבל יש מצב שזה לא נכון".
* 4. פוסטר שהיה תלוי לך על הקיר בחדר? "דראז'ן פטרוביץ', וגם מייקל ג'ורדן. אספתי מחברת עם קטעי עיתונות ותמונות של מייקל, אבל דראז'ן הוא זה שכל הזמן הייתי צופה בקלטות ומנסה לחקות אותו ואת התנועות שלו".
* 5. כשפרשת, אמרת "תודה לכדור". "כילד היו לי המון המון שעות לבד עם הכדור. זה היה המפלט שלי, ועד היום אני חייב להיות סביב משחקים כמעט כל הזמן – כדורסל, שחמט, סנוקר. אני כבר מבין שזה בגלל הפרעת קשב חמורה שיש לי, ומעולם לא אובחנה. היה לי דמיון מפותח, והייתי יוצא לשחק ומדמיין דברים. אם משהו לא מעניין אותי, יש לי נטייה להירדם, בכל מצב. אבל שים אותי במגרש, ואני יכול להיות ער גם שלושה ימים ברציפות".
* 6. כמה פעמים בשבוע מזכירים לך את החיוך שאין לך? "כל הזמן, כל יום. גם אני צוחק על עצמי. זה אפילו נחמד, כי יש פער גדול מאוד בין איך שאני באמת לבין הפרצוף שלי. אני דווקא אוהב את זה שאנשים חושבים שאני דבר אחד, וכשמכירים אותי מגלים שאני משהו אחר".
* 7. ספר משהו שלא יודעים עליך. "אני אוהב לבשל, ויש כמה אנשים חשובים שאומרים שאני אפילו די טוב בזה. אני פחות בענייני פחמימות, אלא יותר סביב סלטים ודגים. אני עושה חריימה וסביצ'ה".
* 8. מה המאכל האהוב עליך? "קרפצ'יו בקר, וקוסקוס של אמא".
* 9. איך אתה שומר על כושר? "אני לא. מחר אני מתחיל, או לפחות זה מה שאני תמיד מבטיח לעצמי. בשנה-שנתיים האחרונות זה כבר די מחדל, ואני צריך לקחת את עצמי בידיים. באינטנסיביות של היורוליג, לא תמיד אתה מוצא את הזמן. ומאז 7 באוקטובר, עם כל מה שעברנו, קשה לי מנטלית להתניע".
* 10. מה השתנה בך כישראלי בשנה האחרונה? "בדרך כלל אני יותר אופטימי ושמח ממה שאני נראה, אבל אני מרגיש שאני במבחן גדול. לצערי אני פסימי, ומשתדל להילחם בזה. אני אדם יותר עצוב ואבא יותר מודאג. אנחנו באמת נלחמים על החיים שלנו, ויש גם דאגה ממה שקורה בינינו".
* 11. למה אתה הכי מתגעגע מהמציאות של לפני המלחמה? "אני מתגעגע לדברים הקטנים שבשגרה. להיות בארץ, יותר קרוב למשפחה, לשחק מול קהל בבית. לאן שאתה הולך, יש פחות שמחה ושקט ושלווה. אני צורך חדשות בלי הפסקה, מה שלא היה קורה קודם".
* 12. למי אתה הכי מתגעגע בחייך? "לאבא שלי, לתמיכה ולנוכחות שלו. הרבה תכונות שהיו בו עברו אליי. ועכשיו נכנס עוד מישהו: ליאור ליובין ז"ל, שהנוכחות שלו בחיי היומיום שלי לא הייתה פחותה מאבא. הוא היה כמו אחי הקטן, וגם המלאך השומר שלי".
* 13. למה אתה הכי מתגעגע מהקריירה כשחקן? "לכדור, למשחק עצמו, להוויה. זו העבודה הכי כיפית בעולם. אני מסתכל על תמיר בלאט ורומן סורקין, והם נראים לי ילדים. המשחק האחרון שלי היה כשהייתי צעיר יותר ממה שהם היום".
* 14. מתי התאוששת ממשבר הפרישה? "ברגעים מסוימים זה עדיין שם, אבל פחות מבעבר. את תחושת הפספוס ואת הגעגוע אסחוב איתי לעד. כששחקן מגיע למיצוי עצמי, אולי קל לו יותר לעשות קלוז'ר. אני לא זכיתי לזה. ברגע שהתקרבתי לגיל 40, שבו הבנתי שכבר בכל מקרה לא הייתי יכול לשחק, ההשלמה הייתה קלה יותר".
* 15. במה המשבר הזה בא לידי ביטוי? "היו בתוכי חוסר שקט והרבה בלבול. כמו אש שבוערת בפנים, ולא יכולה לצאת. התסכול היה גדול. בשבילי זו הייתה טרגדיה. במציאות יש דברים חשובים וקשים יותר, ומי כמונו מבינים את זה השנה, אבל חוויתי את זה כאובדן. הפסדתי הרבה – לא רק בהיבט הפרסום, התהילה והכסף, שפחות מעניינים אותי. אני יודע לאן הייתי יכול להגיע אלמלא הפציעה, רק שאף אחד לא ראה את זה".
* 16. שמרת מזכרות מהקריירה? גופיות, גביעים? "אבא שלי שמר כתבות וגביעים, ומצאתי כל מיני דברים בבית של ההורים אחרי שהוא נפטר. אבל אני לא מהשומרים. זה נובע מאיזשהו פחד שיש לי להיות תקוע בעבר. לכן גם לא שמרתי את ספר התרגילים שלי מהשנה הראשונה כמאמן. אני תמיד חושש שזה יעכב אותי ויגרום לי להיות פחות יצירתי".
* 17. מי האדם שהכי מצחיק אותך? "דרור כהן, בציניות שלו. יש לו הומור שמצחיק אותי".
* 18. את מי אתה מעריץ? "רק את ההורים שלי".
* 19. באיזה כוח-על היית בוחר? "להחזיר את החטופים, לעשות שלום בעולם ולרפא כאב. זה אפשרי?".
* 20. מה הדבר הכי מעליב שאמרו עליך? "אני לא אחד שנופל לעלבון או כעס. אין לי בעיה לקבל ביקורת, ואני מכבד אותה כשהיא עניינית. לרוב היא אפילו מדרבנת אותי. אבל רגעי הקושי שלי היו כשכתבו עליי דברים לא נכונים, כדי לפגוע ביושר המקצועי או במוסר העבודה שלי".
* 21. והמחמאה הכי גדולה שקיבלת? "בעיניי, המחמאות האמיתיות באות במחוות ובמעשים וגם במילים, מהאנשים שפגשתי בדרך והצלחתי לגעת בהם: לקבל את אהבת הקהל במשחק היורוסטארס בתל אביב, החגיגות עם אוהדי מכבי תל אביב בשדה התעופה בסלוניקי אחרי שניצחתי עם פנאתינייקוס בגמר גביע אירופה, החיבוק שקיבלתי השנה מהשחקנים אחרי האליפות והמסע הארוך שעברנו. ובסוף, יש את החיים עצמם מחוץ לכדורסל. אין דבר מרגש יותר מללכת לאסוף את הבת שלך מהגן, ושהיא רצה אליך ומחבקת אותך".
* 22. מה קטש המאמן צריך לעשות כדי להיות גדול יותר מקטש השחקן? "לא יודע, וזה גם לא הדרייב שלי. זו אחת הסיבות שאני לא שומר דברים מפעם. אני מנסה להיות הגירסה הכי טובה של עצמי. אלה שני מקצועות שונים. בתור מאמן אתה תלוי בהמון גורמים אחרים, בניגוד לשחקן שתלוי בעיקר בעצמו. אני אוהב את העבודה שלי".
* 23. מה הדבר הכי טוב בלהיות מאמן? "היכולת להשפיע על אנשים – לא ממקום של כוח, אלא של הכוונה והנעה. מאמן חייב לבוא ממקום של צניעות. אתה עוזר ומכוון, אבל מכבד".
* 24. ספורטאי מוערך שהוא לא כדורסלן? "רוג'ר פדרר ורוני אוסאליבן".
* 25. איך היית רוצה שיזכרו אותך? "אבא, איש משפחה וחבר טוב".
מה דעתך על הכתבה?