שחקן מכבי תל אביב, איפה לונדברג, התראיין ל-Basketball Sphere במסגרת סדרת "When the Noise Stops", ושיתף גם בחוויות שמחוץ לפרקט. לונדברג, שגדל בשכונת וסטרברו בקופנהגן, סיפר על ילדותו ועל אחיו הגדול, שאותו ראה זוכה בתחרות הטבעות כשהיה בן 10 או 11. לדבריו, הרגע הזה העניק לו מוטיבציה והראה לו את ההתרגשות שמגיעה עם זכייה כזו.
לונדברג התייחס גם לקריירה שלו, שבמהלכה חי בשש מדינות בתוך שבע שנים ונאלץ לבנות את חייו מחדש פעם אחר פעם. "זה מאתגר, אבל אם אתה אדם שמסתגל, התהליך הופך לקל יותר בכל פעם, כי אתה יודע מה לארוז ומה לא. אתה מתחיל להיות מודע יותר לדברים החיוניים שאתה צריך בחיים שלך", אמר.
לצד האתגרים, לונדברג הדגיש את היתרונות שהמעברים העניקו לו ולמשפחתו: "זה מעניק לך תובנה חיובית מאוד לגבי מדינות ותרבויות אחרות, וזה משהו שאני ומשפחתי מאוד מעריכים. אנחנו זוכים לטייל בעולם ולהשתלב במקומות השונים. זה היה כיף. אבל עכשיו אני שמח שמצאנו מקום שבו יש לנו יציבות מסוימת, בתקווה, ושבו נוכל להיות במשך חלק גדול יותר מהזמן".
הגארד של מכבי תל אביב נשאל על המאמנים ז'ליקו אוברדוביץ', דימיטריס איטודיס, לוקה באנצ'י ומונטי וויליאמס, וסיפר כי כולם הדגישו בפניו את חשיבות העקביות. "כדי להיות גדול בכדורסל, אתה צריך להיות עקבי, וזו כנראה המשימה המאתגרת ביותר עבור כל ספורטאי מקצועני שרוצה להיות ברמה הגבוהה ביותר", אמר. "אני תמיד רוצה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי שאני יכול להיות".
לונדברג, ששיחק בעבר בפרטיזן בלגרד, סיפר על הפעם הראשונה שבה חזר לאולם של קבוצתו לשעבר כשחקן מכבי תל אביב. "זה היה מאוד אמביוולנטי. כשהגעתי לשם לראשונה כדי לשחק כיריב, אחרי שהייתי שחקן פרטיזן, ציפיתי, באופן מוזר, לשריקות בוז". אלא שבפועל התקבל בקריאות עידוד ובאווירה שמחה. "האהבה מהאוהדים בבלגרד היא הדדית. אני מעריך כל אוהד שהעניק לי אהבה במהלך התקופה שלי שם".
לונדברג התייחס גם לפציעות שגזלו חלקים מהקריירה שלו והדגיש כי מדובר בחלק בלתי נפרד מהספורט. "ברגע שאתה מבין שפציעות הן חלק מהמשחק, אתה יכול להתגבר עליהן מהר וטוב יותר", אמר. לדבריו, קשה במיוחד להיעדר כאשר התשוקה למשחק גדולה, אך "אתה אף פעם לא רוצה לפספס הזדמנות לשחק, לחלוק את הפרקט עם חבריך לקבוצה ולהתחרות כדי לנצח".
לסיום דיבר לונדברג על הלחץ הכרוך בחיי ספורטאי מקצועני במדינה זרה: "אתה צריך להיות חזק מנטלית כדי לשמור על רמת חיים מסוימת". לדבריו, בשלב מסוים כל ספורטאי מגיע לנקודת שבירה שבה מתברר "ממה אתה עשוי": "או שאתה קם וממשיך להילחם, או שזה ישבור אותך. האמת הלא מדוברת היא: האם אתה מסוגל לעמוד בלחץ?"
מה דעתך על הכתבה?