אני לא מאמין שאני כותב את המילים האלה. האצבעות מקלידות והלב הצהוב זועק לשמיים: אל תעשה את זה! אבל זה חייב להיכתב. שמעון מזרחי המלך. האדמו"ר הצהוב, אגדה בחייו, האיש שבמו ידיו הפך את מכבי תל אביב לקבוצת פאר וצבע את אירופה בצהוב בוהק. העסקן שהוביל את ענף הכדורסל הישראלי למקצוענות. היו"ר המיתולוגי שלא בחל באמצעים ותחבולות להפוך את מכבי לאלופה כמעט נצחית. הבעלים שלימד אותנו שהמועדון מעל הכול, יותר מכל שחקן, מאמן או בעלים – זה האיש שהעדיף אתמול את האינטרסים האישיים שלו על פני טובת המועדון.
בלי לשעמם אתכם עם הפרטים, לשמעון ניתנה הזכות להכריע לגבי עתיד המועדון בעקבות הסכם הבעלות המסובך שהעניק לו יכולת סירוב. אין ביקום הזה אדם מתאים ממנו לקבל החלטה זאת. בדלת מספר אחד ניצב אחד מבעלי הקבוצה, איש עסקים ומיליארדר בשם ריצ'ארד דיץ'. דיץ' מכיר את מכבי, מלווה אותה יותר מעשור. במשך השנים הוא הפך למכביסט. אבל הוא החזיק רק ב-17 אחוזים מהבעלות, אז קואליציית מזרחי-פדרמן-רקנאטי, ששלטה במשך השנים במועדון, לא ספרה אותו, למרות שהוא עשיר יותר משלושתם ביחד.
בדלת מספר שתיים ניצבו ג'ייסון לוין ומשפחת רקנאטי. הפרט הכי מעניין בביוגרפיה של לוין הוא העובדה שגרושתו היא הנשיאה והמנכ"לית של הניו יורק טיימס. מבחינה מקצועית הוא לא הגיע להישגים, אין לו זיקה מיוחדת לישראל, למרות ששמעון העלה אותו לדרגת "ציוני חם", ועד שיוכח אחרת הוא לא מכביסט. אבל הוא התאים להם. בגלל האופי, בגלל העובדה שמרכז חייו בארה"ב ובגלל שהוא עשיר במידה הנכונה שאינה מאיימת על מזרחי ועל משפחת רקנאטי. לגבי משפחת רקנאטי, על פי ההתנהלות שלהם עד היום, אודי ובנו שי רקנאטי לא מאמינים בשקיפות, בפתיחות או במתן דין וחשבון לאוהדים, אבל אומרים עליהם שהם נחמדים.
אם שמעון היה בוחר בדיץ', היה מדובר בסוף עידן ותחילתו של עידן חדש. כזה שמתאים יותר למאה ה-21. שמעון היה נשאר יו"ר או נשיא המועדון. דיץ' תכנן להביא איתו משקיעים נוספים. חבר'ה עם הרבה כסף שדוגלים בשיטות ניהול שמקובלות בעידן הרשתות החברתיות וה-AI. הוא היה משדרג את היכולות הכלכליות של המועדון ומתחרה על השחקנים הכי טובים בשוק. אבל, לצערי הרב, שמעון בחר להיצמד לחבר'ה. במקום להצעיד את המועדון קדימה ולאפשר השתלבות אפשרית בליגת NBA אירופית, הוא העדיף את גרעין השליטה שהוביל את המועדון לבינוניות מייאשת.
חוץ מאליפות יורוליג מופלאה אך מקרית ב-2014, המועדון הידרדר בשנים האחרונות לתחתית הטבלה, והיא לא משקרת. זה לא קרה במקרה, המועדון נוהל באופן קפריזי: היו שנים שבהן הבעלים התערבו בהחלטות מקצועיות, החתימו מאמנים ושחקנים שלא תאמו לצורכי הקבוצה. הם עשו זאת כי הם יכלו. הם התייחסו למועדון כצעצוע יותר מאשר עסק מקצועי. ועכשיו, בעקבות ההחלטה של שמעון וסירובה של משפחת רקנאטי לשלב שותפים בעלי יכולות כלכליות משמעותיות, מכבי יצרה תקדים עולמי כשהפכה למועדון שהמיליונרים דוחקים הצידה את המולטי-מיליארדרים. הכסף הקטן והאינטרסים האישיים ניצחו את הכסף הגדול.
ברמה הרגשית אני יכול להבין את שמעון. כפי שהוא כתב בהודעתו, מכבי הוא מפעל חייו. אבל כל מועדון ספורט הוא קודם כול אוהדיו. הם הבעלים האמיתיים, על אחת כמה וכמה בעלי המנויים של מכבי, שבמשך שנים רכשו את המנוי היקר באירופה כדי לממן את רוב התקציב של המועדון. שמעון, בהחלטתו אתמול, התעלם מהם וחשב רק על עצמו.
שמעון, אין אוהד צהוב שלא אוהב ומכבד אותך, אבל אתמול שברת את ליבנו.
מה דעתך על הכתבה?