נשיא בית הדין העליון: "לייצר מצב שהאזרחות לא תנוצל לרעה"

במשרדי איגוד הכדורסל נערכה היום (ראשון) מסיבת עיתונאים עם כבוד השופט בדימוס עודד מודריק, נשיא בית הדין העליון של איגוד הכדורסל. בין תפקידיו הקודמים, שימש מודריק כסגן נשיא של בית המשפט המחוזי תל אביב, שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, נשיא בית דין צבאי מחוזי והסנגור הצבאי הראשי. במקביל לעבודתו השיפוטית שימש כמרצה בפקולטות למשפטים והיום הוא פרופ' בפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטה אריאל בשומרון.

"אני מאוד שמח להיות אתכם אחרי שנתיים שאני בתפקיד. אני מנצל את ההזדמנות כדי להבהיר כמה דברים ולסקור את פעילות בית הדין כדי לייצר יישור קו", פתח מודריק את דבריו ועבר להסבר על מערכת השיפוט של האיגוד, המבנה והחזון שלה.

"מערכת השיפוט של איגוד הכדורסל מעוגנת בחוק הספורט, סעיף 11 מסמיך את בתי הדין של האיגודים לדון בכל הפעילויות שקשורות לאיגוד במסגרת של מוסדות שיפוט פנימית. הסמכות של מוסדות השיפוט מוגדרת בתקנונים וההחלטות של בתי הדין הפנימיים נתונים לפיקוח שיפוטי חיצוני מוגבל, ובענייני משמעת ההחלטות של בתי הדין העליון הם בגדר החלטות סופיות שאין לערער עליהם. המערכת כפופה לחוק ולתקנונים של האיגוד".

בעניין המתאזרחים אמר מודריק: "בית המשפט המחוזי בתל אביב הבין שראוי שעניין המתאזרחים יתברר קודם כל במערכת בית הדין של איגוד הכדורסל. יש פה עקרון ברור מאוד שמגולם באחד החוקים הכי חשובים שנחקקו בישראל והוא חוק השבות, אך צריך לייצר מצב שהאזרחות לא תנוצל לרעה ולא תהיה מדומה אלא אמיתית יחד עם כך שמאפשרים את התפתחות עולם הכדורסל בישראל מבלי לפגוע בצעירים שנולדו כאן ורוצים למצוא את מקומם בענף. זו סוגיה קשה ומתחבטים בה הרבה שנים, אני שמח שיהיו יחד איתי בהרכב עוד דיינים וביחד ננסה למצוא פתרון ראוי".

שיח עם הקבוצות: "התחלנו לקדם גם שיח עם הקבוצות, קיימתי שיח עם הנהלה של קבוצה אחת שהיו לה טענות שונות בנושא קיפוח של בית הדין, הבהרתי להם את הרעיון הכללי והצעתי שבנקודות של מחלוקת קיצונית עם בתי הדין למשמעת, יגישו ערעור לבית הדין העליון. אני נכון לקיים שיח עם קבוצות בכל הרמות והדרגות".

בעניין האחריות של הקבוצות על האוהדים: "בבית משפט רגיל, האחריות היא אחריות אישית, מאחר שמי שמגיע לבית המשפט אלו החשודים ברמה זו או אחרת. אבל כשזה נוגע למערכות השיפוט הפנימיות של האיגוד, לפי התקנון אפשר להחיל אחריות שילוחית של הקבוצות בגין התנהגות האוהדים, מתוך הנחה שזה יותר יעיל. קשה מאוד להגיע לאוהד ואי אפשר להזמין אוהד לדיון בבית הדין למשמעת, כי הוא לא כפוף לגוף הזה. מטילים אחריות על הקבוצה מתוך הנחה שהיא תעשה הכל כדי למנוע את התופעה. היעילות של התופעה הזו לא לגמרי ברורה, מה גם שהתופעה פוגעת באוהדים חפים מפשע. כשקובעים עונש רדיוס יש לזה השפעה בעיקר על האוהדים התמימים. יש מחשבות איך לנסות למצוא דרכים שענישת הקבוצה תהיה יעילה יותר. למשל, אם האוהד העבריין מזיק לקבוצה ומפריע לאוהדים האחרים, למה שהקבוצה לא תתבע אותו בתביעה אזרחית פשוטה?".