נפילת המתח אותה חוו אמש חניכיו של דני פרנקו לא ממש מפתיעה, לנוכח סוף השבוע מלא השמחה (והשמחה לאיד) שעבר עליהם, אך קבוצה אלופה שרוצה וצריכה לשמור על תארה לא יכולה להרשות לעצמה להציג משחק כל כך נטול אנרגיות.
שחקני ירושלים ביצעו באשדוד 14 עבירות בלבד, משחק בו שלחו את שחקני היריבה לקו העונשין רק שלוש פעמים עד לאמצע הרבע השלישי, שבו איבדו 15 כדורים כולל אותו איבוד מכריע ונונשלנטי של ליאור אליהו בדקת הסיום שסימל את צורת משחקה של קבוצתו אמש.
- הריצה נעצרה: הפועל ירושלים הפסידה לאשדוד
- לוח המשחקים המלא של שמינית גמר גביע המדינה
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
אשדוד באר טוביה היא קבוצה בעלת פוטנציאל התקפי עצום, וביום מוצלח של צמד הגאנרים שלה ,סואן את גארט, הגנת חילופים בסיסית כמו זו של ירושלים פשוט לא מספיקה כדי לעצור אותה. פרנקו ניסה לשנות את המומנטום בעזרת מעבר להגנת ה-1-3-1 והצבת חמישייה נמוכה ברבע האחרון, אבל מרבית חניכיו ובראשם דונטה סמית (1 מ-8 מהשדה) פשוט לא היו בעניינים.
סוואן. לקבוצה של צביקה שרף יש פוטנציאל התקפי עצום (דני מרון)
אשדוד מצידה ניצלה עד תום את החולשה הירושלמית, ולצד עוד מופע שלשות (10 במחצית הראשונה) הציגה גם הגנה קשוחה ובעיקר חוסן מנטלי, כשלא נשברה לאחר המהפך הירושלמי ברבע האחרון והגיבה עם ריצת 0:8 משלה שהכריעה את המשחק. ניצחון חשוב מאד לקבוצה של צביקה שרף לאחר שלושה הפסדים רצופים ולפני צמד משחקים חשובים מול יריבותיה במרכז הטבלה, נהריה ואילת.
נחיתה קשה עוד יותר באולם דרומי עוד יותר הייתה למכבי ראשל"צ באילת. הכתומים הסתדרו מצוין בסיבוב הראשון עם שלושה זרים, אך אמש עם שניים בלבד וללא "שר האנרגיה" כריס רייט זה היה כבר יותר מדי. ראשון בעלת השמיכה הקצרה עוד תשמוט משחקים אליהם תגיע לאחר חזרה ממשחקי חוץ אירופאיים, ולכן מידת השתלבותו של הזר החדש טיילור בראון עשויה להיות מכרעת עבורה.
אילת הצליחה לעצור את המפולת בשבוע האחרון, לא מעט בזכות יריבותיה (נס ציונה חסרת האופי וראשון הפצועה), אך היא עדיין זקוקה לחיזוק דחוף בקו האחורי שלה.
הייתה גם מי שזכתה לטייל: את הנחיתה הרכה ביותר בדרום חוותה דווקא הקבוצה עליה עבר סוף השבוע הקשה ביותר, מכבי ת"א. הצהובים עשו את העבודה בקלילות למרות ערב קליעה חלש, ושוב כמעט ללא תרומה מצד שחקני הפנים. חניכיו של טבק, להבדיל מאלו של פרנקו, הצליחו לייצר אנרגיות הגנתיות (בעיקר ברבע השלישי בו הוכרע המשחק) ולמען האמת גם נהנו מיריבה חלשה (2 מ-20 לשלוש) שלא ממש הפגינה רוח לחימה יוצאת דופן.
גם משחקיה הקרובים של מחזיקת הגביע (באמצע השבוע מול גלבוע ולאחר מכן מול הרצליה וחולון) לא צפויים להיות מאתגרים במיוחד, כשהמבחנים האמתיים יגיעו בתחילת ינואר, מול ירושלים ועם פתיחת השלב השני ביורוקאפ. יש לקוות עבור הצהובים שהם יגיעו אליהם עם לפחות שחקן אחד נוסף בסגל.
לצהובים לא צפויים מפגשים מאתגרים עד ינואר, אבל כדאי להם להתחזק (עדי אבישי
הצלע הרביעית (1): בעוד שרק קטסטרופה של ממש תמנע מירושלים, מכבי ת"א או ראשל"צ לסיים את הליגה בין ארבעת המקומות הראשונים, הרי שזהות הקבוצה הנוספת שתתברג בצמרת הגבוהה עדיין לא ברורה.
מכבי חיפה, שניצחה בצורה משכנעת בנהריה במוצ"ש, מתחילה להסתמן כמועמדת בולטת. ההגנה החיפאית משכנעת מאד כבר עונה שנייה ברציפות, וכעת עם חזרתו לכושר של וייל גרייבס נראה שגם משחק ההתקפה שנראה עד כה שבלוני וחסר תחכום צפוי להשתדרג. במשחק בנהריה בלטה שוב התרומה הגדולה של רנה רוז'ו, שמתבטאת לא רק בנתונים סטטיסטיים נאים (19 נקודות וחמישה אסיסטים) אלא גם בעבודה בלתי פוסקת כשהוא רחוק מן הכדור, בהגנה ובהתקפה – תכונה נדירה למדי במחוזותינו.
הפועל ת"א ואילת שסומנו בתחילת העונה כקבוצות פיינל פור בפוטנציה, מגמגמות מאד עד כה, אשדוד עמוסת ה"משוגעים" תתקשה לייצר יציבות לאורך זמן ואילו הרצליה שנמצאת כרגע במקום הרביעי (ומפתיעה מאד לטובה) לא מספיק חזקה ועמוקה בכדי להישאר בו. מכבי חיפה של רמי הדר, קבוצה שהשפעתו של המאמן עליה ניכרת מאד לעין, נראית כרגע חזקה יותר מכל אותן קבוצות.
המועמדת המובילה לסיים בטופ 4. מכבי חיפה (ערן לוף)
הצלע הרביעית (2): אליפות אירופה הקרובה אותה תארח ישראל תהיה שייכת עדיין לדור השחקנים הוותיק של אליהו, אוחיון, כספי וחבריהם. הבאה אחריה שתיערך בשנת 2021 כבר תהיה שייכת לדור הצעיר יותר.
שלושה שחקנים מסתמנים כבר לאורך תקופה ככאלה שיובילו את אותו דור – שון דאוסן, עוז בלייזר ובר טימור. שלושתם שחקני ליגה טובים שמגלים לעתים חוסר יציבות אך זוכים דרך קבע לדקות משחק רבות ובעלי פוטנציאל מוכח.
השבוע נתן שחקן נוסף מאותו דור, שסומן מגיל צעיר ככישרון מסקרן, הופעה גדולה. מדובר באיגור קולשוב בן ה-21 המשחק במכללת רייס, שרשם השבוע משחק שיא שכלל 32 נקודות בניצחון קבוצתו מול ניו מקסיקו. הגארד המוכשר נשכח מעט לאחרונה בעקבות עונה בה היה מנוע מלשחק (בשל מעבר בין מכללות) ויש לקוות שהתצוגה שלו השבוע מסמלת את חזרתו לכושר וליציבות. לאותו דור צעיר דרושים כמובן גם שחקני פנים (או שכרגיל נדאג לאזרח אחד שכזה), וכמובן שגם רכז, כדי שמאיר טפירו לו ימלאו 47 באותה אליפות לא יאלץ להיקרא שוב לדגל…
מה דעתך על הכתבה?