זה שחזר לעצמו, זה שחייב לחזור לעצמו: השאלה המסקרנת ביותר בכדורסל הישראלי העונה, מי הפחות גרועה. האלופה האדומה או מחזיקת הגביע הצהובה? והשאלה הזו לא קיבלה תשובה גם אחרי המחזור ה-20. העובדה שהשתיים ניצחו בערב שבו אחת מהן נמצאת עמוק בהנגאובר וקולעת ב-35 אחוזים לשתי נקודות, ואילו השנייה מקבלת 25 נקודות מארבעת הזרים שלה יחד, היא הוכחה נוספת לחולשתה של הליגה העונה.
מכבי ת"א גברה על נהריה בשעמומון שנערך בהיכל בעיקר בזכות סילבן לנדסברג, שמתחיל לחזור לחיים לאחר תקופה רעה מאוד. ה"תרומה" העיקרית של אלייז'ה מילסאפ (עוד רכש רע ברשימה הבלתי נגמרת) למאמץ המלחמתי הצהוב עד כה הייתה הפיכתו של לנדסברג, היד החמה בתחילת עידן טבק, לשחקן ספסל מתוסכל ולא יעיל.
הגארד שמעולם לא פגש זריקה שלא אהב קיבל קרדיט גדול יותר (מאחר ונראה כיחיד שבאמת מעוניין לשחק וגם כמובן עקב פציעתו של דווין סמית') והחזיר עם תצוגת תכלית התקפית כמו בימיו הטובים בתחילת העונה שעברה. בתקופה הקרובה, לפחות עד חזרתו של סמית' לכושר משחק, חייב לנדסברג לקבל רישיון לירות ולהשתלט על עמדה מספר שלוש.
מילסאפ (1 מ-6 מהשדה) כאמור לא נראה שחקן איכותי מספיק (לא מבחינת הכישרון ובוודאי שלא מבחינת הבנת משחק), והקנדידט הנוסף לעמדה, גיא פניני, נראה רע אפילו יותר ממנו. הקפטן הצהוב שמסיים בקיץ את חוזהו בקבוצה נתן הופעה מזעזעת (1 מ-8 מהשדה, יתרון 9 לנהריה בדקות בהן שיחק), שהצטרפה ללא מעט הופעות דומות שהציג לאחרונה.
מילסאפ. מצטרף לשורת רכש לא מחמיאה (עדי אבישי)
פניני שצפוי לקבל לא מעט דקות דווקא בעמדה ארבע במשחקים הבאים (בכדי ליצור הרכב קלעים שירווח את המשחק) חייב לקחת את עצמו בידיים במהירות, לטובת קבוצתו אך גם לטובת עצמו. ללא שיפור של ממש ביכולת שלו הוא עלול למצוא את עצמו בקבוצה מסדר גודל שונה לחלוטין בעונה הבאה.
חוסר ריכוז: הבלאגן בהפועל ת"א העונה פשוט מסרב להיגמר, ונותן פייט של ממש לזה השורר בקבוצת הכדורגל של המועדון. למשחק בארנה התייצבה הקבוצה ללא הרכז המוביל שלה, טיילור באטל, שלא נרשם למשחק ועשוי לקבל בקרוב הודעה על סיום דרכו בקבוצה.
המהלך הותיר אותה עם שני מובילי כדור פוטנציאלים: רביב לימונד שרחוק מלהיות רכז טבעי, ותמיר בלאט בן ה-18. בלאט הוא ללא ספק אחת מתגליות העונה, ואחד משחקני העתיד של הכדורסל הישראלי. אבל הוא עדיין לא בקטגוריה של שחקנים כמו עדי גורדון, גיא גודס וקורן אמישה, שהובילו קבוצות בכירות בגיל כל כך צעיר. להטיל על כתפיו הלא רחבות את כל כובד משקלה של הפועל ת"א, הקבוצה בעלת הרקורד הגרוע בליגה במשחקים צמודים, קבוצה אשר נמצאת במרחק של שתי נקודות מהמקום המוביל לירידה לליגה הלאומית, זה לא חכם ולא פייר כלפיו. הפועל ת"א זקוקה לרכז נוסף לטיילור באטל או לרכז אחר במקומו, אחרת היא עלולה להיקלע למאבקי תחתית אליהם היא ממש לא רגילה.
לימונד. חייב סיוע בקו האחורי (דני מרון)
אז איך בכל זאת הצליחו האדומים מת"א להיות צמודים לאדומים מהבירה ממש עד לשניות הסיום? לא מעט בזכות הרכז שממול. אי ג'יי רולנד הוא עבורי אכזבת העונה עד כה. למרות כמה משחקים טובים, בעיקר בחלק הראשון של העונה, מתקשה רולנד לשמש כמנהיג לו ציפו כל כך בירושלים, ולא מגלה יציבות משני צדי המגרש. שני משחקיו האחרונים היו רעים במיוחד (5 מ-19 מהשדה מול אילת והפועל ת"א), וירושלים זקוקה לו ביכולת שונה לחלוטין, מקצועית ומנטלית, בכדי לחזור לעצמה.
האלופה זקוקה גם לחיזוק בעמדה שתיים. בפעם המי יודע כמה, התקשו שחקניו של פרנקו לקנות סל מעבר לקשת (5 מ-21) וללא שיפור בקטגוריה הזו הם צפויים להיכשל גם בקרב האחרון שעוד נותר להם העונה. התשובה לשאלה מי יהיה רכש מוצלח יותר – הגבוה שאותו תחתים מכבי ת"א או הגארד שתביא הפועל ירושלים עשויה להכריע בסוגיה עמה פתחתי את הפסקה הראשונה. במידה ושתי הגדולות תיכשלנה שוב בתחום הרכש מסוגלת מכבי חיפה ליהנות מן ההפקר.
רולנד. אכזבת העונה (דני מרון)
רגע השיא: ניצחון החוץ שהשיגה מכבי ראשון לציון בלטביה מול יריבה לא רעה הוא הישג של ממש, בעיקר כשהוא מגיע שישה ימים לאחר הפסדה הכואב מאד בחצי גמר הגביע. מעבר לכך, בעונה כל כך גרועה של שאר נציגותינו באירופה מדובר בהישג השיא של קבוצה ישראלית ביבשת. שמינית גמר היורופקאפ. מי היה מאמין.
מה דעתך על הכתבה?