מאת: רועי שילינג צילום: עדי אבישי
ערים בקושי. כשהם עושים הכל בכדי לא להירדם מרוב עייפות ושעמום, הצליחו שחקני מכבי ת"א לנצח שני משחקי ליגה נוספים תוך 48 שעות. הקלישאה שאצל הצהובים אסור להפסיד בשום משחק – זניח ככל שיהיה – התבררה שוב כנכונה כשיוגב אוחיון (70 דקות בשני המשחקים) וג'רמי פארגו (74 דקות) כמעט לא זכו למנוחה, בעוד ארד הררי עליו דובר שישתלב ברוטציה בעקבות פציעתו של לנדסברג שיחק במצטבר 2:45 דקות.
אשדוד והרצליה שהיו קרובות מאד להפתיע את האלופה צריכות בהחלט להרגיש תחושת "פראייריות" מסוימת מכיוון שקשה לדמיין הזדמנות טובה יותר להשיג ניצחון מול הקבוצה שסופרת כבר 15 ניצחונות ליגה רצופים. הנקודה המדאיגה עבור הצהובים היא העובדה שסופו, בארבע הדקות בהן שוטט על הפרקט, מעולם לא נראה מנותק יותר מקבוצתו.
סופו. חזר לסורו (עדי אבישי)
פורחים במצבי (חוסר) לחץ. "הקרב על המקום השני" הוכרע מהר מאוד אמש, כשהפועל חולון התייצבה אליו עדיין תחת טראומת ההפסד השלומיאלי שלה לנהריה בשבוע שעבר. כשנותנים להפועל ירושלים לשחק בחופשיות התוצאות עלולות להיות קטלניות, והאדומים נהנו אמש מכל רגע. המשימה שניצבת כעת בפני דני פרנקו וצוותו היא לשמור את שחקניהם בעניינים במתכונת של משחק אחד בלבד בשבוע (והמון אימונים, ממש לא משימה קלה בקבוצה כזו).
ירושלים עדיין חזקה בהרבה משאר יריבותיה בליגה (אם כי הפועל ת"א עשויה לתת לה פייט רציני בפליאוף), ויכולה למרות הכל לחלום עדיין על סיטואציה בה היא תופסת את מכבי בגמר הפלייאוף כשהאלופה פצועה ועייפה מעונה מתישה. הרי לחלום תמיד אפשר.
הלפרין. יכול להמשיך לחלום (עדי אבישי)
רכבת העמק בדרך ללאומית. את ירידתה של גלבוע/גליל לליגת המשנה כבר יהיה קשה מאד למנוע. זה לא רק תשעת ההפסדים הרצופים, זו גם הגישה הנרפית של שחקניה, ישראלים וזרים כאחד. הקבוצה שלמען האמת נראתה כחלשה בליגה במרבית שלבי העונה משלמת את המחיר על הסגל הלא מאוזן שלה, שאין בו אף שחקן ישראלי מנוסה.
גם העובדה שהחליפה במהלך העונה את כל השחקנים הזרים שלה ממש לא לזכותה, והתקווה (הדי קלושה) שעוד נותרה לה היא השתלבות טובה בזמן הקרוב של הזרים שהצטרפו לאחרונה. גם לנוכח רוח החיים שהפיח צביקה שרף באשדוד נראה כי הקבוצה שהוכתרה לאלופה רק לפני חמש שנים תבלה את העונה הבאה בליגה הלאומית.
(סגנית) אלופת הסיבוב. בשקט-בשקט הפכה עירוני נהריה ללהיט של הליגה בסיבוב השני, כשהיא סופרת כבר שבעה ניצחונות בעשרת משחקיה האחרונים (יותר מכל קבוצה אחרת מלבד מכבי ת"א). שניים ראויים למירב הקרדיט. הראשון הוא המאמן רועי חגאי, שלזכותו עומדת העובדה שכמעט בלתי אפשרי לנצח את קבוצתו במשחק צמוד – את כל אותם שבעה משחקים ניצחה נהריה בחמש נקודות הפרש ומטה, ובמרביתם אף חזרה מפיגור דו ספרתי.
השני הוא הסנטר רוברט רות'בארט, שהולך ומשתפר ככל שהעונה מתקדמת. עם עוד שיפור בצד ההגנתי ומציאת בית קבוע בו יישאר לאורך מספר עונות, יוכל הענק הכל כך כשרוני להפוך לאחד מהשחקנים הישראלים הבולטים בשנים הבאות.
רות'בארט. הולך ומשתפר ככל שמתקדמת העונה (לילך וייס, מנהלת הליגה)
משחקי הרעב. תחושה של שובע היא הרסנית עבור קבוצת כדורסל, ונראה שלשתיים מהקבוצות הטובות בליגה אשתקד, אילת ונס ציונה, חסרים כמה שחקנים רעבים להצלחות. לשתיהן סגלים מוכשרים יותר משאר הקבוצות בליגה למעט מכבי ת"א וירושלים, אך שתיהן מפגינות משחק הגנה חלש והתפרקויות מנטאליות מזדמנות.
עזיבתם בקיץ של השחקנים האנרגטיים – ניצן חנוכי את אילת וטיילר האניקאט את נס ציונה – התבררה כמשמעותית ביותר ומחליפיהם התבררו כלא מתאימים מבחינת האופי. לשתי הקבוצות נותר סיכוי לא מבוטל לחזרה לעניינים בסיבוב השלישי, בתנאי כמובן שיצליחו למצוא את הניצוץ ולהרגיש שוב את אותה תחושת רעב.
מצטייני השבוע. הישראלי המצטיין של המחזור הוא רות'בארט, ששוב ניפק מספרים של סופרסטאר: 25 נקודות, 12 מ-16 מהשדה ו-12 ריבאונדים. הזר המצטיין הוא הסנטר של הפועל ת"א, יינסי גייטס, שסיים את משחק הניצחון של קבוצתו מול נס ציונה עם 20 נקודות, תשעה ריבאונדים ונוק אאוט מהדהד במאצ' אפ הקרנפים מול קרייג סמית'. הצעיר המצטיין הוא שון דאוסן שסיים את המשחק אמש עם 16 נקודות ולא פחות חשוב מכך: סגר משחק רביעי ברציפות בו הוא קולע 15 נקודות ומעלה.
מה דעתך על הכתבה?