מאת: רועי שילינג צילום: עדי אבישי
קודם כל – הגיע הזמן. שבע שנים חלפו מאז הפעם האחרונה בה נפגשו שני המועדונים הגדולים ביותר בכדורסל הישראלי בעשרים השנים האחרונות לקרב ראש בראש על תואר גדול. עם כל הכבוד לגמרי הגביע של מכבי ת"א מול אילת, נתניה והאחרות, ואפילו לגמר הפליאוף המרתק שלה מול חיפה – התגעגענו לדבר האמיתי.
- מיקי ברקוביץ': "למכבי ת"א יש מורשת"
- ערב של גביעים ברחבי אירופה. 20:20, ספורט2: ריאל – ברצלונה
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
אז נכון ששני מפגשי הליגה העונה בין הקבוצות הסתיימו בתבוסות, אחת לכל כיוון, אבל נראה שהפעם – כשגביע מונח על הכף – נזכה לחזות בקרב גדול. עונת הכדורסל הדי אפורה עד עכשיו זקוקה מאוד לקרב שכזה. שלושה ימים נוספו להכנות של הקבוצות למשחק בשל השלג, ולהתאמות המקצועיות ול"שפנים" שישלפו המאמנים הערב יכולה להיות לא מעט השפעה על זהות מחזיקת הגביע הלילה.
הצהובים חוגגים עם הקהל, אחרי "הנס" מול חיפה (עודד קרני, איגוד הכדורסל)
איך תעשה את זה מכבי ת"א בפעם ה-42?
היכולת החלשה מאז הניצחון על ריאל הייתה מדאיגה, ההפסד לאלבא ברלין עוד עלול לעלות לקבוצה ביוקר, אבל עבור מכבי ת"א אובדן של תואר בישראל זו קטסטרופה מליגה אחרת, כזו שיכולה להשכיח את כל הזיכרונות הנעימים מחודש ינואר הגדול שלה. הלחץ על שחקני ומאמני האלופה הוא עצום במשחקים כמו הערב (למרות הצהרות האנדרדוג שלהם), ואמור להיות מאוזן על ידי טונות הניסיון שיש לצהובים, על המגרש ועל הספסל.
בלתי אפשרי לחזור בלחיצת כפתור ליכולת ולביטחון של לפני חודש, מה גם שמשחקים גדולים לא מניבים בדרך כלל רמות דיוק וביצוע גבוהות במיוחד. היעדרותו של סופוקליס שחורצאניטיס הפצוע (שוב…) תחייב גם היא את גיא גודס לחשיבה מחוץ לקופסא, ובכדי לנצח הערב יצטרכו הצהובים – מלבד כמובן להציג משחק הקרבה בהתאם למעמד – גם להיות הצד היוזם והמפתיע שגורם לצד השני לחשוב ולצאת מתוכנית המשחק שלו.
מכבי יכולה למשל לסמן בפתיחת המשחק את ליאור אליהו כשחקן שלכיוונו ינותבו ההתקפות שלה. לא רק בגלל המוניטין ההגנתי המפוקפק של הפורוורד הישראלי (שגילה שיפור מסוים בתחום העונה), אלא בעיקר בגלל היותו הגבוה הישראלי היחיד ברוטציה הירושלמית. בעיית עבירות מוקדמת של אליהו תחייב את האדומים לשחק עם שני גארדים ישראלים בחמישייה (בשל החוק הרוסי), ומשתמע מכך שרק אחד מהשלושה – דונטה סמית', ברייסי רייט וטייווין מקי – יוכלו להיות על המגרש לצידם.
מהלכי אחד על אחד של בריאן רנדל עליו ישמור כנראה אליהו בפתיחה, או מהלכי פיק אנד רול בינו לבין ג'רמי פארגו שיובילו לחילוף בהגנה, יכולים להוביל לתוצאה הרצויה מאוד מבחינת מחזיקת הגביע. אקס מכבי נוסף שהקבוצה תצטרך לנצל מבחינת ההגנה הלא מרשימה שלו הוא יותם הלפרין. מקי מראה יסודות הגנתיים טובים וגם סמית' כשהוא מפוקס אינו חדיר מדי, כך שיותם נראה כחוליה החלשה יותר בגזרת הגארדים.
אליהו. העבירות שלו הן מפתח חשוב (עדי אבישי)
השחקן עליו ישמור הקפטן הירושלמי (כנראה יוגב אוחיון בפתיחה) יהיה חייב לפתוח את ההגנה בחדירות אל הצבע, למטרות סיומת או חדירה והוצאה. אחוזי הקליעה לשלוש של מכבי ת"א בצניחה חופשית לאחרונה, ואוחיון, פארגו וחבריהם יהיו מוכרחים לחדור כמה שיותר הערב ולזרוק הרבה פחות לשלוש מאשר בחצי הגמר מול חיפה למשל (28 זריקות מעבר לקשת). החדירות יניבו סלים קלים מכיוון שאין לירושלים חוסם רציני מלבד טוני גפני שממעט לשחק, יכניסו את גבוהי היריבה לבעיית עבירות ואף יובילו למצבי קליעה חופשיים יותר לשלוש לאחר כיווץ ההגנה.
אפשר לסמן שני מפתחות חשובים עבור הצהובים הערב: לזרוק פחות מ-20 פעמים לשלוש ויותר מ-25 מקו העונשין. מבחינה הגנתית, צריכה מכבי להשתמש בהגנות אזוריות (בעיקר בדקות המנוחה של הלפרין), לקבל תרומה משמעותית מהגארדים בריבאונד ההגנה ולמנוע ככל האפשר מצבי קליעה חופשיים מרייט המסוכן.
במידה ורנדל יצליח לסיים את המחצית הראשונה ללא בעיית עבירות, כדאי לגודס להשתמש בו בדקות ההכרעה כשומר על דונטה, שנוטה להתעורר באותם רגעים ולקחת את המשחק על כתפיו. סמית' צובר את הנקודות בדקות אלו בדרך כלל במשחק עם הגב לסל, מה שמביא לידי ביטוי את היתרון הפיזי שלו על דווין סמית', שיכול באותן דקות לעבור לשמור על ליאור אליהו.
כמובן שהשורה התחתונה אצל מכבי ת"א מסתיימת בצמד המילים ג'רמי פארגו, שללא ערב סביר ומעלה שלו תתקשה הקבוצה להציג יכולת התקפית טובה גם הפעם. גודס ישמח לקבל דווקא הערב תזכורות לחדירות המרשימות של הגארד העוצמתי, שהסתיימו לא אחת בהטבעות מהדהדות בקדנציה הקודמת שלו בצהוב, במקום עוד מופע של זריקות קשות מבחוץ בלבד.
פארגו. כרגיל, האיש הכי חשוב בצהוב (עדי אבישי)
איך תחגוג הערב הפועל ירושלים גביע חמישי?
ניצחון אחד, זה מה שמפריד בין הפועל ירושלים לבין חזרת עונת "שבירת ההגמוניה הצהובה" למסלול, ולבין השכחת כל הביקורות הקטלניות שנשפכו עליה רק לפני כחודש. האדומים אמנם העפילו לגמר בסטייל לעומת יריבתם שעשתה זאת (שוב) בדרך נס, אבל ברור להם שהערב מדובר בסיפור שונה לחלוטין, מקצועית ומנטלית.
ברור שכשם שהצהובים תלויים מאד ביכולתו של פארגו, מתפללים פרנקו וצוותו לערב מוצלח של הכוכב הבלתי צפוי שלהם, דונטה סמית'. אם להסתמך על ניסיון העבר, יש למאמני ירושלים לא מעט סיבות לאופטימיות: הפורוורד הבעייתי מופיע בדרך כלל בגדול למשחקים החשובים, ובגמר הפליאוף של העונה שעברה למשל סיפק ממוצעים מפחידים של 29 נקודות, 9.5 ריבאונדים ו-7 אסיסטים למשחק ושלט לחלוטין במאץ' אפ מול הסמית' של הצהובים.
מהלך שיכול להניב תוצאות טובות עבור פרנקו הוא הצבתו של דונטה בחלק מהדקות בעמדה 4. המהלך יצור הרכב מהיר ואתלטי שיוכל לתת מענה להרכבים הסופר-אתלטים של הצהובים ולהקשות עליהם את השגת הנקודות במתפרצת שכל כך נחוצות להם. כמו כן יאפשר המהלך יותר דקות משחק משותפות לשני האסים הירושלמים, רייט וסמית'. מגבלות החוק והרוסי ושיתוף הפעולה הבינוני בין השניים גרמו לכך שרק בשלושה משחקי ליגה העונה קלעו שני הכוכבים יותר מ-11 נקודות כל אחד באותו המשחק, והערב צריכים האדומים את שניהם על המגרש וביכולת מיטבית.
הלפרין. יצטרך לעבוד קשה גם בהגנה (עדי אבישי)
שחקן חשוב נוסף עבור ירושלים הערב הוא הרכז הטרי יחסית, מקי, שאמור להידבק לגופייתו של פארגו בהגנה ולסדר את משחק קבוצתו בהתקפה. איבודי כדור רבים (כמו בהפסדים בחודש הקודם לתל אביביות בהן איבדה ירושלים 15 ו-16 כדורים) יתנו למכבי הזדמנות לרוץ ויהפכו את החיים של ירושלים להרבה יותר מסובכים.
מהלך טקטי אפשרי נוסף, בדומה להמלצת הדבקת העבירות לאליהו מהצד של מכבי, הוא סימון דומה של אוחיון. הקפטן הצהוב הוא אומנם שומר מצוין, אבל מהלך של פיק אנד רול בין השחקן עליו ישמור לבין דונטה למשל ייצור חילוף שיוכל להוביל לעבירות של יוגב. בדקות בהן נמצא הרכז הישראלי של מכבי על הספסל, יכול לעתים הבלאגן לחגוג בצד של גודס, בעיקר במשחקים סופר-לחוצים כמו הערב.
ירושלים צריכה גם לטפל בחוכמה בשני הסנטרים של מכבי: להפעיל את ג'וזף ג'ונס במהלכי לואו פוסט מול אלכס טיוס שמתקשה לעצור סנטרים כבדים, ולנצל את חולשתו ההגנתית של ג'ייק כהן – שישחק לא מעט בהעדרו של סופו – במהלכי פיק אנד רול ואחד על אחד שיקשו עליו. מבחינה הגנתית, חייבת הקבוצה להצר את צעדיו של השחקן היציב ביותר של מכבי, דווין סמית', שעצירתו המוחלטת במפגש הקודם בארנה (5 נקודות ב-27 דקות) הייתה מהמפתחות החשובים בדרך לאותו ניצחון גדול.
מקי. ינסה להידבק לגופיה של פארגו (עודד קרני, איגוד הכדורסל)
ומה עושים במאני טיים?
חובבי הכדורסל הניטרליים מצפים לקרב צמוד עד השניות האחרונות הערב, תסריט שנראה אפשרי בהחלט. קרב כזה עשוי להיות מוכרע על חודם של מהלכים בודדים, ומאמני הקבוצות חייבים לבוא הערב מצוידים בכמה תרגילים המותאמים לשניות האחרונות. אומנם על פי הספר חשוב ללכת פנימה בדקות ההכרעה, אבל אחוזי העונשין הנמוכים של הגבוהים משני הצדדים (טיוס, ג'ונס ואליהו, שלכולם פחות מ-65 אחוזי דיוק מהקו) הופכים אותם לאופציות לא מוצלחות באותן סיטואציות.
סביר להניח שהכדורים ינותבו לפארגו או דווין סמית' מצד אחד, ולרייט או דונטה מהאחר, אך חשוב שהטקטיקה לא תהיה הפקדת הכדור בידיהם ותפילה שיחוללו נס. מהלכים כמו חסימות גארד לגארד שישאירו את פארגו מול הלפרין או את סמית' מול סילבן לנדסברג יהיו יעילים הרבה יותר, כמו גם מהלך של חסימה איכותית של גבוה שהשומר האיטי שלו יתקשה לעזור אחריה. משחקים גדולים מוכרעים בדרך כלל במהלכים גדולים של שחקנים גדולים, ומעניין לראות מי יצליח להידמות הערב לעדי גורדון של 1996, עודד קטש של 1999 או בריאן טולברט של 2009.
אוחיון והלפרין. מי יניף את הגביע בסוף הערב? (עודד קרני, מנהלת הליגה)
מה דעתך על הכתבה?