י-ם כבר בינואר, שאר הליגה בפגרה

מאת: רועי שילינג    צילום: באדיבות מנהלת הליגה

לוח שנה, מישהו? לא מעט קבוצות מליגת העל נראו במחזור פתיחת הליגה מופתעות מבואו הפתאומי של חודש אוקטובר. קשה לצפות לכדורסל קבוצתי ומחובר במחזור הראשון, אבל בוודאי שאפשר לקוות לרמה גבוהה בהרבה מזו שקיבלנו בימים האחרונים. איבודי כדור בסיטונות, זרים מוזרים עם תרומה אפסית למשחק ומעט התקפות עם יותר משתי מסירות השאירו טעם לא נעים, אבל עדיין מוקדם מאד לחרוץ את הדין.

הפועל ירושלים לעומת זאת, משחקת באוקטובר כדורסל של חודש ינואר. משחק המעבר שלה שוטף, ההתקפה הקבוצתית נראית מתואמת והפרגון מתבטא בנתון המרשים של 27.5 אסיסטים למשחק עד כה. כמובן שעולה השאלה האם ירושלים באמת כל כך טובה, או שיתרון ההכנה המוקדמת שלה בעקבות מוקדמות היורוליג בתוספת לחולשת היריבות שפגשה עד עכשיו הם הסיבה לניצחונותיה הקלילים. נתונים סטטיסטים דומים גם במשחקים הקרובים מול בנביט ביורוקאפ והפועל ת"א בליגה, וירושלים תוכל לומר בביטחון רב יותר ליריבותיה את המשפט האהוב על ג'ורג' קוסטנזה: "it's not you, it's me".

הלפרין ואליהו. "מה, הם לא שמעו שנגמרה הפגרה?" (עדי אבישי)

המשכיות! שלומי הרוש ואייזק רוזפלט סחפו את חולון לניצחון גדול, רביב לימונד ניפק מספרים התקפיים הדומים לעונה הקודמת, שון דאוסן קלע שיא קריירה וגם לליאור אליהו הייתה שורה סטטיסטית מכובדת. המשותף לכולם: אף אחד מהם לא חתם על טופס העברה הקיץ. אז אולי בכל זאת כדאי לשחקן הישראלי להישאר יותר מעונה אחת באותה קבוצה?

המספרים מספרים. 76 אחוזי קליעה לשתי נקודות היו להפועל ירושלים בנהריה שלשום, נתון מדהים שמעיד על משחק התקפה חכם, אך גם על רכות ההגנה ממול. 33 נקודות קלעו יחד ארבעת הזרים של הפועל ת"א ו-43 היו לחמשת הזרים של מכבי חיפה – נתונים שמעמידים את סוכני השחקנים (בארץ ובמיאמי) בכוננות גבוהה.

רוזפלט. שיא ליגה היסטורי (עדי אבישי)

מצטיינים שבועיים. שני ישראלים נתנו את משחק חייהם (נכון לעכשיו) כבר במחזור הפתיחה. 26 הריבאונדים של אייזק רוזפלט הם שיא ליגת העל בכל הזמנים, ו-26 הנקודות של שון דאוסן מהוות שיא קריירה עבורו. בוא נקווה שכמו ב"מבצע סבתא", השניים מתכוונים "להתחיל בשיא המהירות ואז לאט לאט להגביר את הקצב".

הזר המצטיין הוא קאליף וויאט. ידענו שהגארד החדש של אילת הוא גאנר רציני (6-9 מהשלוש), אבל נגד הפועל ת"א הוא הפגין גם חוכמת משחק ובאלאנס ראויים לציון בהתחשב בגילו הצעיר. השחקן הצעיר המצטיין השבוע הוא כמובן שון דאוסן, אבל נראה שהשנה יעבור ממשבצת ההבטחה הגדולה לזו של הדבר האמיתי שכבר כאן. צעיר נוסף ראוי לציון הוא תומר בר אבן, ש-9 הנקודות ו-5 הריבאונדים שלו עזרו מאד למכבי חיפה לגבור על אשדוד במשחק קשה לצפייה.

דאוסן. שיא קריירה (עדי אבישי)

פרידה מענק. אי אפשר לסיים מבלי להתייחס למותו של אחד מגדולי שחקני ישראל בכל הזמנים, תני כהן מינץ. נדמה שאפשר רק לחלום כיום על סנטר ישראלי אמיתי דוגמת תני שמספק מדי בערב מספרים בצבע. אז נכון שהזמנים והזרים השתנו, אבל זה לא כל הסיפור. ה-2.04 מ' של תני היה נדיר מאוד בשנות ה-60, אבל כיום ישנם לא מעט צעירים אשר היו מסתכלים עליו מלמעלה.

אלא שמרביתם יסתכלו על מאמנם בעין עקומה במידה ויבקש מהם לשחק מתחת לסל, ולאימון הבא יגיעו עם אבא/הסוכן/המאמן האישי שידרוש לתת להם לשחק בחוץ ולזרוק שלשות. כרגע, החוליה הנוספת בשרשרת שהתחילה מתני, המשיכה דרך בועז ינאי, תומר שטיינהאור, ניר רכליס, אמיר בינו, הבלולים, עופר פליישר ועד עידו קוז'יקרו ויניב גרין, לא נראית באופק.

כהן-מינץ. אפשר רק לחלום היום על סנטר כמוהו (באדיבות מכבי ת"א)