הסוף של סופו? – מכבי ת"א הצליחה לסיים את הסדרה מול נס ציונה ב-סוויפ שלא הלך ממש חלק, והיא עשתה זאת מבלי שסופוקליס שחורציאניטיס ידרוך על הפרקט ולו לשנייה. הסיבות להחלטה של גודס שלא לרשום את סופו עד כה למשחקים מתחלקות בין המרורים הרבים שהסנטר האכיל אותו העונה, לבין שיקולים מקצועיים נטו שילוו אותו גם בסדרה הבאה. במצב הנוכחי, בעקבות פציעתו של לנדסברג, נוצר מצב שבכל זמן נתון ימצא לפחות אחד מהשניים, אלכס טיוס וג'ייק כהו, על המגרש. השילוב של סופו בהרכב עם שניהם רחוק מלהיות אידיאלי – במקרה של טיוס מדובר בפקק תנועה התקפי עם שני שחקני פנים ללא יכולת קליעה, ועם כהן מדובר בקו הגנתי חלש להחריד.
מול נס ציונה הנמוכה לא היה צורך ללכת לאותם הרכבים בעייתיים, וכך יהיה גם במקרה של סדרה מול אילת. בסדרה אפשרית מול מכבי חיפה שמשחקת לעתים עם הרכבים הכוללים את צ'וברוביץ' ואופייבו (או הנינג) יתכן ומכבי תזדקק לעיבוי הקו הקדמי שלה, מה גם שנראה שגודס די התייאש מאופציית ג'ו אלכסנדר. מעבר לזהות היריבה מדובר בהחלטה אסטרטגית חשובה עבור הצהובים.
- הפועל ירושלים עלתה לחצי גמר הפלייאוף אחרי 0:3 להפועל ת"א
- חולון שמרה על הבית מול מכבי ראשון לציון
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
במתכונתה הנוכחית והרזה של הקבוצה יתכן מאד שגודס זקוק לאיש הפחות רזה שלו, שמהוה עדייו סוג של נשק בלתי קונבנציונאלי מבחינה התקפית, למרות הבעייתיות ההגנתית שלו. הנוכחות של סופו בצבא יוצרת אופציית אספקת נקודות בפוסט שכמעט לא קיימת כרגע, ומעניקה מבטים חופשיים לקלעים. הסנטר היווני שלא שיחק מאז הסדרה מול פנר ולא קלע בספרות כפולות מאז תחילת מרץ בוודאי חלוד מאד, ואם לא ישתלב במשחקים הקרובים כנראה שכבר לא נראה אותו יותר לובש את המדים הצהובים.
ניצחון מדאיג – הפועל ירושלים אומנם סיימה ב-0:3 את הסדרה של כך הדאיגה את אנשיה ונראית עדיין כמועמדת המובילה לזכייה באליפות, אבל הניצחון אמש חייב להדליק כמה נורות אדומות אצל פרנקו וצוותו. ראשית, חולשתו של משחק חצי המגרש של הירושלמים נחשפה שוב מול ההגנה האגרסיבית של הפועל ת"א. בהיעדר סנטר של ממש (ג'ונס שוב לא נרשם ותומפסון איננו 5 אמיתי) ובהיעדר קלעי חוץ יציב נראה המשחק המסודר של הקבוצה תקוע, עם המון מהלכי לאו פוסט לא יעילים וללא גארד יוצר ברמה גבוהה.
ניצחון מדאיג להפועל ירושלים (מנהלת הליגה)
משחק הריצה הטוב של ירושלים יחד עם הנקודות הייחודיות של אליהו עזרו לקבוצה לצלוח בשלום את המשחק אמש, אבל במבט קדימה מספרים כמו 1 מ-15 מעבר לקשת ו-24 איבודי כדור פשוט לא מתקבלים על הדעת. ברייסי רייט שלא נרשם אמש אמור לספק פתרונות לחלק מן הבעיות, מאחר והוא בדיוק הגארד היוצר והקולע שמסוגל להקשות על הגנות טובות, ופרנקו פשוט מוכרח למצוא דרך לשלב אותו בצורה יעילה יותר בהמשך. המאמן גם חייב לנסות ולשמור על מתח גבוה בקרב חניכיו שנראו מעט מפוהקים בחלקים רבים של המשחק אמש. הסדרה הבאה אמורה להיות קלה יותר עבור קבוצתו, והגעה לגמר הגדול לאחר כמה משחקים לא מספיק אינטנסיביים יכולה להיות מסוכנת.
אכזבה אדומה – מעבר לסיבות הברורות מאליהן לכישלון של הפועל ת"א העונה, כמו צירופו הכושל של דיז'ון תומפסון החלוד והטרגדיה שפקדה את הקבוצה לפני כחודשיים, ישנן גם סיבות מקצועיות שניתן היה לזהות מתחילתה של העונה. הקבוצה איבדה חלק מן האופי הלוחמני והמאוחד שאפיין אותה מאז חזרתה לבמה המרכזית, וחלק מן האשמה בכך נעוץ בחיבור בין המאמן עודד קטש לכמה משחקניו הישראלים. האחריות מתחלקת בין שני הצדדים – בין המאמן שניסה "ללמד כלבים זקנים טריקים חדשים" (נאור בעמדה 4, לימונד מוביל כדור כמעט יחיד), לבין השחקנים ששקעו לפרקים במרה שחורה והתגעגעו לימים עברו במקום לשנס מותניים ולהתקדם. התוצאה היא ששני הצדדים יסמנו את העונה שהסתיימה עבורם אמש כאחת מהפחות טובות בקריירה שלהם.
קטש מאוכזב. משהו שם לא עבד (מנהלת הליגה)
הכל פתוח – שתי הסדרות הנוספות נראות פתוחות לחלוטין. ראשל"צ אומנם תארח את המשחק הרביעי ביתרון של 1:2, אבל ההתפרקות שלה ברבע הרביעי אמש (8:26 לחולון) תביא אותה אליו במומנטום הרבה פחות טוב. הניצחון החולוני התבקש אמש, גם נוכח הערב האמוציונאלי של הפרידה מהפחים שהטריף עוד יותר את האולם החם, וגם משום שהפערים בין הקבוצות לא אמורים להוביל לסדרה בת שלושה משחקים. דומיניק מגוויר היה המצטיין סטטיסטית (22 נקודות ו-10 ריבאונדים) אבל מי שעשה את ההבדל לא פחות ממנו היה האיש שחזר לקבוצה די במקרה, לורנס באוורס, שב-26 הדקות בהן שיחק עמדה התוצאה על פלוס 28 נקודות לזכות קבוצתו. עבור הפועל אילת עשה את ההבדל אמש ניב ברקוביץ', שסיים את המשחק עם 12 נקודות, חמישה ריבאונדים, ופלוס 18 בדקות בהן היה על המגרש. הגארד שכבר שנים שומע כי לו היה בעל מוסר עבודה כמו של אחיו (שלא לדבר על אבא שלו) היה מגיע הרבה יותר רחוק, הוא אולי לא שחקן מוביל אבל כמחליף הוא נכס אמיתי לכל קבוצה משני צדי המגרש. חיפה שהתבססה לאורך כל העונה על ההגנה האגרסיבית שלה חייבת לחזור ולמצוא אותה בהקדם, לפני שהעונה שלה תסתיים בצורה מאכזבת.
מה דעתך על הכתבה?