לא קרה למכבי ת"א כלום, מכה קטנה בכנף. המכה גדולה יותר היא באגו. שמעון מזרחי יסתובב שנה שלמה בתחושה שנפלו השמיים, אבל כשהיורוליג למעשה מובטח לעונה הבאה על פי חוזה, לא קרה בעצם כלום. אם כבר אז להיפך. בסך הכל מכבי קיבלה עונש מוצדק על חרופ מקצועי עמוק. עכשיו הם יודעים שהסקאוטינג לא פוגע, ששכחו איך בוחרים שחקנים מתאימים, שהזכייה ביורוליג בשנה שעברה הייתה גניבה, פוקס מארץ הפוקסים. ובעיקר למדה מכבי שהיא לא חכמה גדולה. פעם הם המציאו את הטריק של אזרוח אמריקאים והיום הם נסחבים מאחור, עניים, כבדים, חסרי תחכום, ואם תסלחו לי על הביטוי, השמש לא זורחת להם מהישבן.
הצהובים שיחקו השנה כדורסל חדש. הם לא התכוונו, אבל ככה יצא. למעשה, הם העמידו על הפרקט הרכב בלי רכז, בלי מספר שתיים טבעי, בלי שחקן ציר, ובלי מספר ארבע. כמו שאמרנו: חדש. בעמדת הרכז הציבו את יוגב אוחיון, נע על הספקטרום בין בינוניות להורס משחק מקצועי. חכם על נס ציונה למיניהן. במשחקים חשובים כל דלי שהוא ממלא, בועט בו אחרי כמה דקות. על כל שלשה שקולע, מעניש מיד בהחלטה רעה, בחדירה מעל ליכולתו הבלתי מבריקה, באיבוד כדור ברגע גורלי. הוא דורש עכשיו 400 אלף דולר פלוס מינוס לעונה. 400 אלף! נראה אותו משיג חצי בקבוצה אחרת.
סופוקליס שחורציאניטיס היה מיליון דולר נטו שמכבי פשוט זרקה לרוח. אחרי שחזר מדלקות העיניים והקילוגרמים העודפים, לקח אותו ניקולה וויצ'יץ' לטיפול אישי. חמישה משחקים בערך נראה סופו כמו שחקן ציר אמיתי, טחן מגנים תחת הסל, הוציא כדורים לקלעים ושחקנים חותכים. אחר כך כל זה נעלם. או שסופו שכח, או שוויצ'יץ' התייאש, או שגודס וגרשון לא הקפידו. סופו עבר לבגדי אזרח ואת הדולרים המשיכה הנהלת החשבונות לשלם.
סילבן לנדסברג בירך על עזיבתו של דיוויד בלאט, חזר לפרקט והתחיל לקלוע. אלא שלנדסברג מבין את המשחק רק בצד של ההתקפה. על הגנה קבוצתית לא שמע. אינטנסיבי הוא בערך כמו הסבתא שלי. קולע מצד אחד, גובה את הנקודות בחורים שהוא מייצר מצד שני. אחלה קיזוז שבעולם. בוז'י הרצוג של הפרקט. יולי אדלשטיין לא היה יכול להיות מרוצה יותר.
סופו עצבני (עדי אבישי)
ופארגו, אוי פארגו. שירים יד מי שהיה לוקח אותו לנהל מכולת. פארגו הוא נמר לרכוב עליו, לפעמים מביא אותך מהר, לפעמים אוכל אותך בדרך. אם כבר הולכים על משוגע, עדיף טייריס רייס. וגם הרואים ואינם נראים: ג'ייק כהן הקשוח כמו מרגרינה, נייט לינהראט הבלתי ברור, אלכס טיוס הפולניה שעושה טובה, מרקיז היינס, מר נקודה לחודש, ג'ו אלכסנדר וארד הררי, כולם נוכחים – נפקדים.
אז נשארנו עם דווין סמית ובריאן רנדל. שניים נגד כל הליגה, כל אחד מהם פצוע לסירוגין. אז אחד נגד כל הליגה. גם ללברון היה קשה ככה. בטח שלמכבי קשה. אז פלא שהקבוצה עפה והלכה האליפות? פלא בעצם שלא ירדו ללאומית.
מה דעתך על הכתבה?