אבודים. אז איך הפך השיעמומון הזה לסדרת פלייאוף דרמטית, על סף היסטורית? הפועל אילת בהחלט ראויה לקרדיט, אבל זה לא שחניכיו של אריק שיבק הפכו לפתע לחבורה של "דלבדובאים". הצהובים הם שנושאים במירב האחריות להיגררות סדרת חצי הגמר למשחק חמישי מחרתיים. מכבי ת"א הנוכחית פשוט אבודה כשמתקיימים שלושה תנאים בסיסיים.
הראשון: יום התקפי חלש של ג'רמי פארגו. השני: בעיית עבירות מוקדמת של בריאן רנדל. והשלישי: חוסר חדות ומוכנות מנטלית של הקבוצה למשחק. שלושת התנאים התקיימו במלואם בשני המשחקים האחרונים בסדרה. פארגו המצוין של שני המשחקים הראשונים פינה את מקומו לאותו גארד מצוברח ששהה על הפרקט במשך לא מעט משחקים העונה. הסיבות למהפך מתחלקות בין המהלך הטקטי היעיל שנקטה אילת מולו במשחק השלישי (שמירות כפולות שהוציאו את הכדור מידיו בתחילת ההתקפות) ובין חוסר היציבות המתמשך והאופייני שלו.
- צפו: ברצלונה עלתה לגמר בזכות נבארו
- צפו: קרשיאקה גברה על אפס בדרך ל-1:2 בסדרה
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ספורט1
רנדל זכה במהלך כל הקריירה לתשבחות (מוצדקות) על האינטליגנציה ההגנתית הגבוהה שלו, אבל מרבית העבירות שביצע הפורוורד בשני המשחקים האחרונים רחוקות מלהיות חכמות. בדקות בהן הוא נמצא על הספסל מתפרקת הגנת מכבי לחלוטין ומתקשה בביצוע פעולות בסיסיות כמו ירידה להגנה וסגירה לריבאונד. גם התנאי השלישי התקיים: למשחק השלישי הגיעה מכבי מנומנמת לחלוטין (מבלי להתייחס לתאוריות הקונספירציה הלא רלוונטיות), ולמשחק אמש הגיעה שפופה עד מבוהלת וחסרת המבט המנצח בעיניים. ברור שבעבר הסתדרה מכבי גם בימים כאלו, כשבכמה דקות של התעוררות ידעה לסגור משחקים, אך הקבוצה הפצועה הנוכחית, כנראה החלשה ביותר של הצהובים מאז ימי אנקראם, קינג ושות', פשוט לא מסוגלת לנצח מבלי להיות בשיא המוכנות המקצועית והנפשית.
אוחיון, כהן, סופו וטיוס. ייגמר כמו ב-1993? (עדי אבישי)
הפועל פיניקס אילת. ואיך פתאום קם עוף החול האילתי מן העפר? כיצד יתכן שהקבוצה המושמצת של שיבק, שפיגרה 2:0 בסדרה וב-13 הפרש לקראת סוף הרבע השלישי במשחק השלישי, תתייצב מחרתיים למשחק חמישי – ועוד עם הרגשה שהיא יכולה לנצח בו? הקבוצה ומאמנה בהחלט ראויים למחמאות, בדיוק באותה מידה שהיו ראויים לאותה ביקורת שניחתה עליהם בפתיחת הסדרה.
ראשית, המהלכים הטקטיים של שיבק הוכיחו את עצמם בגדול. אותה שמירה כפולה על פארגו במשחק השלישי הייתה אולי בבחינת מהלך נואש אחרון אבל הצליחה לברדק את משחקה של מכבי. אמש פתחה אילת את המשחק בהגנה איזורית, מהלך שמאמנים רבים חוששים מלנקוט בו בשל החשש שישדר חוסר אגרסיביות. מול הצהובים חסרי המעוף והביטחון זהו מהלך מתבקש, והתוצאות היו בהתאם. זה התחיל עם חמש משש הזריקות הראשונות של מכבי שנלקחו מחוץ לצבע, מה שהוביל לפתיחת 5:12 לטובת אילת וביסוס מומנטום חיובי.
זה המשיך עם 28 שלשות שהשליכו שחקניו של גודס אמש, ולמרות שחלקן נכנסו – ככה לא מנצחים משחק חוץ, ככה לא מסבכים את שחקני היריבה בבעיית עבירות וככה לא משדרים אגרסיביות של פלייאוף. אילת הפגינה אתמול משחק מצוין גם בחלק ההתקפי, כששחקניה הישראלים אחראים על יותר מ-50 אחוז מהנקודות של הקבוצה, וגם כאן ראוי שיבק לשבחים על הקרדיט שהעניק לאותם שחקנים (כולל שלושה ישראלים בחמישייה וארבעה על המגרש בכמה דקות ברבע הראשון!).
להבדיל ממכבי, אילת פתחה את המשחק בדחיפת כדורים לאדריאן יוטר ואלישי כדיר בצבע, מה שמילא את גבוהי מכבי בעבירות ולאחר מכן השאיר את קלעי אילת עם לא מעט מבטים חופשיים. וכשהביטחון מתחיל לחזור, וכשהכישרון הרי תמיד היה שם, נמצאת לפתע הקבוצה ששחקניה כבר היו על המזוודות במרחק של 40 דקות מגמר הפלייאוף.
אילת. 40 דקות ממהפך היסטורי (עדי אבישי)
GAME 5 . לגודס ולשיבק צפויות מעט מאד שעות שינה עד למשחק החמישי. שניהם צריכים להגיע אליו כשבאמתחתם כמה שפנים ופתרונות מקצועיים. שיבק חייב להפתיע שוב – בשלישית – את היריבה עם הגנה חדשה שתבלבל ותפגע עוד יותר בביטחונם הרעוע של אוחיון ושות', ולא להסתמך רק על מה שעבד עד כה.
גודס זקוק לפתרונות הגנתיים שונים, כמו שימוש באזורית יעילה משלו, וניסיון לא להגיע כמעט בכל התקפה למצב בו פארגו שומר בלואו פוסט על כדיר. שיבק יכול לזרוק למערכה (במידה וכמה משחקניו יראו סימני שחיקה) את בריאן אסברי, ששותף לדקות בודדות במשחקים האחרונים ויגיע רענן.
גודס צריך לוותר סופסוף על התקווה להוציא משהו ממרקיז היינס המתייחס לאזור הצבע כמו אל שדה מוקשים, ולקצץ בדקות של ג'ייק כהן שאומנם עושה נקודות, אך שומר נורא ומתרחק ממגע גופני כמו ממחלה מדבקת. ברור שבמשחק חמישי בהיכל מכבי עדיין פייבוריטית. השדים והרוחות של יד אליהו יתעוררו לחיים, האוהדים ידחפו, השריקות ילכו לפעמים עם הקהל והמומנטום יכול להתהפך במהירות. אבל עם כל הכבוד לאותם שדים ורוחות, ללא התעוררות של השד הקטן שבראשו של פארגו, זה פשוט עלול שלא להספיק.
גודס. הגיע הזמן לוותר על היינס (עדי אבישי)
ציוני דרך. הפועל אילת, היא ולא אחרת, היא לא רק הקבוצה הראשונה שמצליחה לחזור מפיגור 2:0 בסדרה מול מכבי ת"א לשוויון 2:2, אלא למעשה הראשונה שמנצחת את מכבי פעמיים ברציפות בפלייאוף! הקבוצה רחוקה ניצחון אחד בלבד מלהפוך לשנייה בכל הזמנים שמנצחת סדרת פלייאוף עליון לאחר פיגור 2:0, והשנייה בכל הזמנים שגוברת על הצהובים בסדרה. היא גם רחוקה ניצחון אחד בלבד מלהפוך את העונה הבעייתית של מכבי לקטסטרופלית.
אוחיון נופל על ניסים. עוד ציון דרך שלילי (עדי אבישי)
וכמה מילים לסיכום הסדרה שכבר הסתיימה. הסוויפ הצפוי של הפועל ירושלים יחד עם ההתארכות המפתיעה של הסדרה המקבילה הותירו את האדומים עם יותר מדי ימי חופש. המפתח מבחינת דני פרנקו וצוותו כרגע הוא שמירה על מתח חיובי גם ב-11 הימים נטולי המשחקים, תוך ידיעה שרק נפילת מתח, מקצועית או מנטלית, או פציעה עשויים למנוע מהפייבוריטית בהא הידיעה את התואר ההיסטורי.
ומילה לגבי כוכב הקבוצה המפסידה – המאמן הלאומי ציין (ובצדק רב) עד כמה נחוצות לשון דאוסן דקות משחק במסגרת אירופאית. לנוכח יכולתו של האחרון בפלייאוף, יתכן שארז אדלשטיין יוכל להעניק לו את הספתח כבר באליפות אירופה הקרובה.
אליהו. איך שומרים על מתח חיובי? (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?