אל תקנאו בגיא גודס. כלומר, תקנאו ועוד איך בחשבון הבנק שלו, אבל בשאר הפרמטרים מדובר בבחור עם ג'וב סופר מלחיץ ובעייתי, שהפך בקיץ האחרון לכמעט בלתי אפשרי.
מאמן מכבי ת"א הצליח אמנם לשמור על משרתו למרות אובדן האליפות אשתקד (בניגוד לאלי קנטי, צביקה שרף ופיני גרשון שנחתכו בנסיבות דומות), אבל לאחר פגרה לא פשוטה הוא ניצב בפני עונה שבמהלכה ייאלץ להצטייד בלא מעט כדורי אקמול, אופטלגין ושאר משככי הכאבים. אז לקראת פתיחת העונה החדשה, הנה רשימה חלקית של כאבי הראש מהם צפוי לסבול גודס העונה.
- "פבראני מזכיר את אלכס מאריץ'"
- אוהדי מכבי ת"א במחאה על הסכם החסות החדש
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
1. בעיית המנהיגות. או: מי בכלל מנהל (מקצועית) את מכבי ת"א?
לא קל להיות האחראי הראשי והראשון שעתיד לתת את הדין למעלליו של סגל שחקנים שלא ממש בחרת. אם הדברים היו תלויים בגודס בלעדית, הרי שהסגל הצהוב היה נראה שונה בצורה משמעותית מהקיים כרגע. שחקנים בהם חפץ (ריצ'רד הנדריקס, גל מקל וג'ואי דורסי) לא הוחתמו ולא רק מסיבות כלכליות, בעוד שחקנים בהם כנראה חפץ הרבה פחות (דרגאן בנדר) דווקא כן בסגל.
לא פשוט גם לראות את כל הצוות שעבד איתך בעונה הקודמת מתפזר – גם אם כנראה לא ממש התאבלת על הליכתם של אחדים ממנו – ולחזות בהרכבת צוות חדש מבלי שתהיה הדומיננטי בבחירת חבריו. וממש לא נעים לדעת בוודאות שלמרות היותך המאמן הראשי, אתה ממש לא הסמכות המקצועית הבכירה בקבוצתך. גם כשיגיע הזמן להחליף ולשנות במהלך העונה (והוא יגיע), מי שיאמר את המילה האחרונה לא יהיה כנראה גודס. הראשון לשלם את המחיר, אם וכאשר, הוא דווקא כן עשוי להיות.
הצוות המקצועי. מי מספר 1? (עדי אבישי)
2. בעיית ההגנה. או: מי לעזאזל אמור לשמור במכבי החדשה?
על נושא אחד כמעט אין מחלוקת – במכבי ת"א מודל 2016 התקבצה חבורת גאנרים יוצאת דופן, שתגרום לצופים להוציא את המחשבונים וליריבות להזדקק לשכפ"צים. הקבוצה שנתקעה אשתקד על 34 אחוזים מעבר לקשת (מקום 16 ביורוליג) צירפת לשורותיה תותחי קליעה כמו טיילור רוצ'סטי (50 אחוזים לשלוש בעונה הקודמת), ג'ורדן פרמאר ודגן יבזורי, שיחד עם דווין סמית', סילבן לנדסברג וגיא פניני המתקאמבק יוצרים סוללה מאוד מרשימה.
הבעיה תיווצר בצד השני של המגרש, כאשר כרגע מסתמן מחסור חמור ברגליים שמסוגלות לעבוד בהגנה. בגזרת הגארדים נראים רק אוחיון וסמית' הלא-בריאים-לחלוטין כסטופרים הגנתיים ראויים, ובגזרת הגבוהים המצב מסובך עוד יותר. טרבור אמבקווה עוד אמור לתת כתף למאמץ המלחמתי, אך ויטור פבראני הפציע (שנראה כרגע כחולייה נוספת בשרשרת המאריצ'ים, ז'יז'יצים, פלאניניצ'ים ושות') ובוודאי שבנדר ושגב הצעירים רחוקים מלהיות בעלי בית הגנתיים באזור הצבע.
אין פלא איפוא שמכבי פנתה השבוע לשחקן אותו שחררה רק בתחילת הקיץ, בריאן רנדל. במקרה שלו מדובר ללא ספק על אחד מטובי השומרים הגבוהים ביבשת, אך גם בשחקן בעייתי מבחינה התקפית ובאחד שאינו כשיר לחלוטין בקרוב ל-50 אחוז מהמשחקים. נראה כי גודס יזדקק העונה לחשיבה טקטית מחוץ לקופסא בכדי להפוך את החבורה ההתקפית המאוד מוכשרת שלו לאחת שגם שומרת, או לחליפין להשליט את סגנון הראן אנד גאן במשחקי קבוצתו ולהתפלל לטוב.
פרמאר. גאנר, אבל מי ישמור? (עדי אבישי)
3. בעיית החוק הרוסי. או: איך נתקענו בלי גבוה ישראלי?
מכבי ת"א החדשה משופעת בגארדים ישראלים איכותיים: פרמאר, אוחיון, יבזורי, פניני ולנדסברג, כשאפילו לרוצ'סטי אותרו שורשים יהודיים שעוד עשויים להפוך אותו לכחול-לבן. לעומת זאת, הגבוה הישראלי היחיד בסגל הוא איתי שגב, שחקן מוכשר, הבטחה לעתיד וכו', אך שחקן שטרם הראה יכולות המתאימות למאבקי הצמרת בליגה.
במצב הנוכחי ייאלץ גודס לשחק בליגה במרבית דקות האמת עם הרכבים הכוללים שני גארדים ישראלים, מה שאומר למשל שרוצ'סטי (אם לא יאוזרח) או סמית' לא יוכלו להיות יחד על הפרקט. למכבי כמעט תמיד היה לפחות גבוה ישראלי בכיר אחד שאיפשר לה להציב קו אחורי עם שני זרים, והשנה כמעט ולא תהיה לה פריבילגיה שכזו.
פתרונות אפשריים? העברת סמית' בליגה לעמדה ארבע, הצבתו של פניני – אם וכאשר יחזור לכושרו שמלפני הפציעה – באותה עמדה, או הענקת ביטחון ודקות משמעותיות לשגב הצעיר. פתרונות לא ממש אידיאליים, מה גם שליריבה הגדולה (והאלופה הטרייה) שני גבוהים ישראלים בכירים בהרבה, ליאור אליהו ודיאור פישר.
פניני. פתרון חלקי בלבד (עדי אבישי)
4. בעיית חוק הצעירים. או: איך אומרים לפניני/לנדסברג/יבזורי שהם לא מתלבשים הערב?
על פי חוקי מנהלת הליגה, שכנראה כבר לא ישתנו העונה, חייבים להירשם בטופס בכל משחק שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22 ועוד אחד מתחת לגיל 25. למכבי אין שחקן בכיר בגילאים הללו, כשהשחקנים הבולטים באותם שנתונים (בר טימור, שון דוסון ועוז בלייזר) נמצאים בקבוצות אחרות.
חמור בהרבה מכך, חוק שלושת הצעירים מותיר רק תשעה מקומות בטופס למבוגרים יותר, מה שיחייב את גודס לנפות מהסגל בכל משחק נתון שניים או שלושה משחקניו הבכירים! משימה מאוד לא פשוטה, מקצועית ובעיקר חברתית. לך תגיד לשחקנים כמו פניני, רנדל, יבזורי או לנדסברג (שלא לדבר על הבכירים יותר) שהם לא מתלבשים הערב, ואיך תקבל אותם מוכנים ומחויכים למשחק החשוב באמת ביום חמישי? וכשהריטואל חוזר בכל שבוע זה כבר לא כאב ראש, זו מיגרנה מתמשכת.
לנדסברג. יישאר לעיתים על אזרחי (עדי אבישי)
5. הבעיה הקרואטית. או: מה עושים עם דרגאן בנדר?
הענק הקרואטי הצעיר (יחגוג 18 בנובמבר) הוא אחד מטובי השחקנים בעולם לגילו, וייתכן מאוד שגם המוכשר ביותר שדרך על הפרקט במחוזותינו מזה שנים. האם זה הופך אותו לשחקן ליגה ובעיקר יורוליג לגיטימי כבר העונה? ממש לא בטוח. לבנדר הדקיק יהיה קשה מאוד להתמודד מבחינה פיזית עם גבוהי היבשת.
מצד שני, קשה מאוד לייבש על הספסל שחקן כל כך מוכשר שעונה ללא דקות משחק משמעותיות עשויה לפגוע בהתקדמותו. קשה עוד יותר לייבש שחקן שהוא הפרויקט האישי של האיש החזק ביותר לכאורה במערכת כרגע, ניקולה וויצ'יץ'. מצד שלישי, במכבי ת"א בה כל הפסד כמעט הוא מבוא לוועדת חקירה אין מקום להקרבת משחקים לשם טיפוח הצעירים (ואם כבר, נא לא לשכוח שגם שגב כאן). התלבטות קשה עבור גודס, שתיפטר רק במקרה שהפריצה המטאורית של בנדר תגיע במפתיע כבר העונה.
וויצ'יץ'. הביא פרויקט אישי (עדי אבישי)
6. הבעיה האדומה. או: רק לא עוד אליפות להפועל ירושלים
בעוד שבניית הסגל הצהוב בעיצומה ממש בימים אלו, הרי שאצל האלופה היא הסתיימה כבר לפני יותר משלושה שבועות. ההשוואה בין הסגלים המסתמנים של שתי היריבות הגדולות מדאיגה בוודאי את מאמן הצהובים בכמה פרמטרים.
הפועל ירושלים שמרה על מרבית שחקניה מהעונה הקודמת ולא נאלצת להתחיל כמעט מאפס, הסגל הישראלי שלה מגוון וכולל שני גבוהים משמעותיים (אליהו ופישר שנותנים אפשרות לשחק עם שלישית גארדים אמריקאים), וצירופם של ארל רולנד וג'וש דאנקן משדרג את הקבוצה (אם כי דיון תומפסון יחסר לה מאוד). לאובדן אליפות מדי פעם כבר התרגלו במכבי, אבל תחילתה של שושלת תארים אדומה ממש לא באה בחשבון מבחינתם של הצהובים. החזרת הצלחת תהיה המשימה העיקרית של גודס העונה, והיא ממש לא הולכת להיות פשוטה.
בשורה התחתונה, צפוי גודס לעבור עונה שהעליות והירידות בה עשויות לגמד את אלו של העונה המשוגעת הקודמת. הקבוצה שלו יכולה ביום נתון לגבור על כל קבוצה באירופה בזכות הכלים ההתקפיים הנהדרים שלה, ושבוע לאחר מכן מסוגלת לקבל בראש גם מקבוצות נחותות ממנה בהרבה. אבל אסור לשכוח שמדובר במכבי ת"א, קבוצה בה באמת הכל יכול לקרות והכל כבר קרה, לטוב ולרע. גודס ישמח למשל שתסריט העונה הקודמת בה מאמן שאבד אליפות שמר על משרתו יחזור על עצמו. דייויד בלאט, זוכרים?
מזרחי. "שושלת" יש רק אחת? (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?