גודס? וויצ'יץ'? הדג מסריח מהראש

גודס. פרט לבלאט אף מאמן לא שרד בעשור האחרון
גודס. פרט לבלאט אף מאמן לא שרד בעשור האחרון | צילום: אודי ציטיאט

הכמעט קאמבק מול י-ם היה יפה, אבל אין למכבי ת"א מה למכור בטווח הארוך

(גודל טקסט)

המחצית הראשונה של המשחק אמש הייתה קלה בצורה מביכה עבור חניכיו של דני פרנקו. תוכנית המשחק הראשונית של גיא גודס (הידועה גם בכינויה הישרדות עם איתי שגב) קרסה, תוכניות המשנה לא נראו טוב יותר, ושחקניו אכן נראו, כפי שתיאר אותם מאמנם, כזומבים.

 

בשני הרבעים הראשונים, ירושלים הוכיחה עד כמה קל לנטרל בעזרת משחק אינטליגנטי את המערכים הצהובים. ההתקפה המהוללת שותקה בעזרת הגנת טופ סייד (כאשר מכבי שיחקה עם שגב ואמבקווה, שני גבוהים ללא יכולת קליעה) ועל ידי הגנת חילופים אגרסיבית כשסמית' או פניני מאיישים את עמדה 4. ההגנה של מכבי הובכה שוב ושוב בעזרת מהלכים פשוטים ויעילים, ובאמת שלא צריך הרבה יותר מזה מול שומרים כל כך חלשים ברמה האינדיבידואלית.

מול הגנת המשקיפים בצהוב נראה לפתע ג'וש דאנקן כאותו גבוה קטלני מהקדנציה הקודמת ולא כשחקן במשבר, דיאור פישר נראה כמו סנטר מפלצתי ולא כגבוה רך הבורח ממגע, ודונטה סמית' נראה בכלל כשייך לרמה אחרת לחלוטין. התחושה בירידה למחצית הייתה של קריסת מערכות טוטאלית, כשהיתרון המדהים של האדומים במדד המשוקלל שעמד על יותר מ-50 נקודות היה רק חלק מהסיפור. הצהובים פשוט נראו מפורקים, בעוד האדומים כמי שמשייטים בקלילות לעבר ניצחון בהתמודדות שלא מהווה עבורם אפילו הכנה למשחק היורוקאפ החשוב מול גלאטסראי ביום רביעי.

 

האם פישר הציל לגודס את המשרה?

 

במחצית השנייה חזרה מכבי למשחק בעיקר הודות להתפרצות המטופשת של פישר, שגרמה לכמה רגעי בלאק אאוט בקרב חבריו וגם בקרב הצוות המקצועי שלו. אשליות הקאמבק נקטעו כאשר סמית' העיר (בנביחה אופיינית) את פרנקו, האיץ בו להחזיר אותו לפרקט, ומשם הדרך להבטחת הניצחון כבר הייתה פשוטה יותר.

 

סמית'. מול מכבי נראה כמו שחקן מכוכב אחר (עדי אבישי)

 

מכבי יכולה לשאוב עידוד מהמאמץ ההגנתי הקבוצתי ברבע השלישי ומהיכולת ההתקפית, בעיקר של סילבן לנדסברג, אבל לא הרבה מעבר לכך. את מרבית הנקודות השיגה הקבוצה במהלכים אינדיבידואלים, וחלק ניכר מאיבודי הכדור הירושלמים היו יותר תוצאה של תפקוד לקוי של ם תחת לחץ מאשר הודות להגנה חכמה ושיטתית. במצבה הנוכחי העגום יכולה מחזיקת הגביע להתעודד מסימני החיים ביציע, מהמלחמה של שגב ומהופעתו המחודשת של דווין סמית'.

 

אבל העובדה שהתחושה של כמה מאנשי הקבוצה בסיום הייתה של הפסד מכובד רק מסמלת את עומק המשבר. בטווח הקצר, לנוכח חזרתו הצפויה של בראיין רנדל (שגם ב-50 אחוזי כשירות ישדרג את הגנת קבוצתו) ולנוכח החולשה היחסית של היריבות במשחקים הקרובים עוד עשויה "רוח השינוי" מאמש להוביל להשגת ניצחונות. בטווח הארוך אין לסגל הנוכחי של מכבי שום סיכוי להתמודד עם קבוצות הצמרת של אירופה, וגם לא עם הפועל ירושלים.

 

האם גודס צריך ללכת?

 

מאד לא הוגן יהיה להטיל את כל האחריות למצבה של מכבי תל אביב על כתפיו הרחבות של מאמנה. גם ניקולה וויצ'יץ' המושמץ לאחרונה רחוק מלהיות האשם הבלעדי.  הבלאגן במערכת חוגג למעשה מאז עונת 2007/08. בתשע העונות שחלפו מאז הצליח רק דיויד בלאט לשרוד תקופה ארוכה במועדון הלחוץ והלוחץ (כשאפילו הוא, מטובי המאמנים בעולם עשה זאת בקושי רב).

 

כל שאר המאמנים שהחזיקו במשרה הנחשקת-  עודד קטש, צביקה שרף, אפי בירנבוים, פיני גרשון – נזרקו בצורה זו או אחרת. בדק הבית חייב אם כן להתחיל מההנהלה שעושה לאחרונה הרבה יותר טעויות מבעבר, אולי גם בעקבות אותו סופ"ש מופלא אך מקרי במילאנו. אך מכיוון שזה יתרחש, אם בכלל, רק בתום העונה, ומכיוון שיש גבול לכמה עוד שחקנים ניתן להחליף במהלכה (וראינו בעבר כמה מעט הועילו  אותם חילופי אמצע עונה), נשארת אופציית החלפת המאמן כרלבנטית ביותר.

גודס. רחוק מלהיות מאמן רע (עדי אבישי)

 

עם כל הכבוד להפסד לירושלים, המשחק החשוב באמת יהיה מול ססארי ביורוליג. הפסד יעמיד את ההעפלה לשלב הטופ- 16 בסכנה ממשית, והדחה בשלב המוקדם של היורוליג היא קטסטרופה מקצועית וכלכלית עבור מכבי, הרבה יותר מאובדן אליפות מקומית. יתכן שהלחץ והרצון לזעזע את הקבוצה ערב משחק כה חשוב יעשו את שלהם, וגודס יאלץ לשלם את המחיר.

 

האם בכך ייעשה צדק? גודס רחוק מלהיות מאמן רע. הוא חרוץ, בעל יחסי אנוש מצוינים ובעל יכולת עמידה בלחצים ראויה לציון. הוא איננו מנהל משחק מבריק ואיננו "עושה ניסים" (למעט העובדה שהצליח לגרום לאונואקו לקלוע 2 מ-2 מהקו), והוא גם נופל בקטגוריה של עמידה על שלו מול ההנהלה. הכדאיות של החלפתו תלויה באופציות העומדות בפני הקבוצה ובסמכויות שיינתנו ליורשו. המאמן שיחליף אותו, מוכשר ככל שיהיה, יתקשה להצליח בטווח הארוך ללא עריכת שינויים נוספים בסגל וללא קבלת שליטה מקצועית גדולה בהרבה מזו שניתנה לגודס.

 

 בשורה התחתונה צריך לזכור דבר נוסף. הצוות המקצועי של מכבי ת"א כיום כולל את גיא גודס, אבי אבן ורפי בוגטין, כולם בהחלט אנשי מקצוע ראויים. אבל לפני קצת יותר מעשור כלל אותו צוות את פיני גרשון, דיוויד בלאט ודן שמיר. מצא את ההבדלים. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי