מכבי תל אביב מודל 2015/16 הייתה תאונת שרשרת מתמשכת. החל מבניית הסגל, דרך חילופי המאמנים, ההתרסקות ביורוליג, המבוכה ביורוקאפ וכמובן ההפסד בחצי הגמר, זו העונה השניה ברציפות. הצהובים התגלגלו מכל המדרגות? אז הנה השלבים בדרך למטה:
בניה לא לפי התקן
תחילת יולי, הנהלת מכבי תל אביב בקצב טוב מבחינת בניית הסגל. דווין סמית', עם או בלי ברכיים, הוחתם זה מכבר על חוזה ל-3 שנים נוספות. פתאום מתקבלת ההודעה שיש הזדמנות להחזיר כוכב שהיה אהוב בהיכל. בסגל כבר היו יוגב אוחיון וטיילור רוצ'סטי, אבל במשרדים החליטו לפתוח את הארנק.
ג'ורדן פרמאר חתם לעונה אחת עם אופציה לעונה נוספת, והכריז: "אני כבר לא יכול לחכות לרגע בו אחזור למקום שהוא עבורי כמו בית – מדינת ישראל, העיר תל אביב, מכבי". התאמה לחברי הסגל? מילוי צורך הגנתי? כושר מספק? רעב להצלחה? עזבו, מי צריך את כל אלה כשציוני דגול שכזה דופק על הדלת.
פרמאר וסמית', החתמות שנויות במחלוקת (אודי ציטיאט)
אובדן שליטה
יכולת טובה במשחקי ההכנה, זכיה בגביע ווינר ופתאום כל הציפיות נראו ריאליות. ואז התחילה העונה באמת. תבוסה בפער של 31 נקודות לצסק"א מוסקבה במחזור הפתיחה של היורוליג, הפסד ביתי למלאגה, כניעה לאלופה הטריה הפועל ירושלים ופתאום דבר לא נראה יציב. אחרי הפסדים לבאמברג ואשדוד זה כבר נראה אבוד. גיא גודס, כוכב עבר במועדון וגורם חשוב בצוות המקצועי שהצעיד את הצהובים לפסגת היבשת ב-2014, נזרק.
"לאחר מחשבה רבה ולבטים קשים, התקיימה פגישה עם גיא גודס בה הוחלט כי יש לעשות שינוי וכי גיא לא ימשיך לאמן את מכבי תל אביב", נמסר בהודעה מטעם המועדון. המפתחות הונחו בינתיים בידיו של אבי אבן, עוזר המאמן ומאנשי מחלקת הסקאוטינג שלא ממש סיפקה את הסחורה.
הצעד הבא היה הזעקתו מספרד של ז'אן טבק, כוכב-על קרואטי בעבר ומאמן נטול ניסיון בהווה. הוביל את פואנלבראדה, היה עוזר מאמן ריאל מדריד ובתל אביב נזרק מיד למים העמוקים כדי להציל את עונת היורוליג. הצהובים אמנם ניצחו את באמברג, ססארי ודרושפאקה, אבל עפו מהמפעל כבר בסיום שלב הבתים הראשון. כשלון צורב.
גודס, אשם או שעיר לעזאזל? (עדי אבישי)
מה זה יורוקאפ?
אחרי תשעה ניצחונות רצופים בכל המסגרות, הגיע עוד הפסד לירושלים שהראה שמאזן הכוחות כבר השתנה. שלושה ימים אחר כך התייצבו הצהובים למשחק הראשון במסגרת שלב 32 האחרונות ביורוקאפ. 73:82 על לובליאנה לא ממש שיקף את האכזבות שבדרך. ארבעה ימים חלפו וגם צעד של מצוקה הגיע. פרמאר שוחרר, גל מקל הוצנח. שני הפסדים לקאזאן, אחד לסלובנים ומפלה מול ניז'ני נובגורוד חתמו את העונה האירופאית ולכולם היה ברור שאין לקבוצה הזו מה לחפש רחוק מהבית.
יורוקאפ, חוויה לא נעימה (עדי אבישי)
נקודת האור
אשדוד של צביקה שרף אמנם עשתה צרות בליגה, אבל בגמר הגביע ניצחה מכבי תל אביב 75:83 והניפה בפעם השניה העונה. על אף כל התהפוכות, הייתה תחושה שבמאני טיים הסגל הזה יידע לספק תוצרת. אשליות.
גביע מלא באשליות (עדי אבישי)
נורה אדומה
פחות משבועיים אחרי גמר הגביע, נחתו על הצהובים שתי מכות חדשות. הפועל תל אביב, היריבה העירונית השנואה, הגיעה להיכל ויצאה עם ניצחון 68:84 משפיל. עוד שבועיים חלפו והפועל ירושלים השלימה סוויפ עונתי נדיר – שלושה ניצחונות בשלושה משחקי ליגה מול מכבי תל אביב, שסיימה בסופו של דבר את העונה הסדירה במקום השני ועם 9 הפסדים. אם זה לא איתות לבאות, אז מה כן?
סוויפ עונתי מירושלים, לא נעים (דני מרון)
שוב שיבק, שוב בחצי
"בשישי לשישי…", משפט שהתחיל ככה לא יסתיים בטוב. אם בעונה שעברה אילת של אריק שיבק העיפה את הצהובים בסדרה, הפעם מכבי ראשון לציון שלו עשתה זאת בהזדמנות היחידה שניתנה לה. פרנסי הליגה חלמו על פיינל פור שיניב מפגש פסגה חגיגי וקיבלו הגנה קשוחה והפתעה בכתום כבר בחצי. ומכבי תל אביב? חוסר מיקוד, חוסר רעב, חוסר אנרגיות – הכל נכון. ברגע שלא רבים האמינו שהכדור האחרון של גיא פניני יצלול פנימה והצהובים שוב ייצאו כשידם על העליונה, כנראה שזו באמת הייתה עונה זוועתית.
חצי הגמר מול ראשל"צ, אקורד הסיום (ערן לוף)
ואלה שמות
לא שכחנו את סערת המתאזרחים, מכת הפציעות ומאבקי הצללים. בסופו של דבר, אלה השחקנים שהיו שם ולא סיפקו את הסחורה (על הצעירים ריחמנו): ג'ורדן פרמאר, טרבור אמבקווה, ארינזה אונווקו, דווין סמית', בראיין רנדל, ריצ'רד הנדריקס, טיילור רוצ'סטי, גיא פניני, אלייז'ה מילסאפ, דגן יבזורי, סילבן לנדסברג, יוגב אוחיון, אייק אופייבו, גל מקל. גם אם אתם תשכחו, בטוח שהם יזכרו מצוין.
לא נשכח אותך ארינזה אונווקו, אפילו שאנחנו באמת רוצים (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?