השיח סביב אירועי גביע המדינה 2023, שיגיעו לשיאם הערב (חמישי, 20:45) בגמר בין הפועל ירושלים למכבי תל אביב, היה הפעם מוזר משהו. האוהדים, המועדונים, הנהלת איגוד הכדורסל וגם אנחנו העיתונאים התעלמנו כמעט לחלוטין מזהותן של המשתתפות – ועסקנו בעיקר בנדל"ן. כלומר, בשאלה היכן ייערכו המשחקים.
תקציר האירועים: האיגוד קיבל החלטה עקרונית לקיים את שבוע הגביע בארנה, ונבהל מהמחיר שנדרש לשלם; הודיע בעקבות כך על העברת חצאי הגמר והגמר לחולון; למחרת כבר הגיע להסדר וחזר לירושלים; בית המשפט נדרש לסוגייה והתבקש לבטל את ההחלטה; ועד לפני פחות משבועיים, עוד היה מי שניסה לחולל שינוי של הרגע האחרון.
עבור תושבי הבירה, או לפחות צרכני הספורט בה, הדיבייט על הפיס ארנה לא בא בהפתעה. אף שמדובר בהיכל הגדול בישראל, שרק בעוד שנה וחצי יחגוג עשור לפתיחתו, הוא הספיק כבר להפוך כתובת ללא מעט תלונות בכל הנוגע לחוויית הצפייה והצריכה בו.
בחודשים האחרונים הלכו והתרבו הטענות של אוהדי ירושלים כלפי מנהלי האולם הביתי של קבוצתם, ואף החל שיח ישיר בין הצדדים – בהתערבות המועדון; מלבד פגישות שקיימו, נפתח אפילו מוקד בווטסאפ שמרכז בזמן אמת את הטרוניות הרבות.
חלק מהבעיות נעוץ בקשיים אובייקטיביים, וחלקים אחרים דורשים שיפור, טיפול ומענה מיידיים. לצורך הצגת הכשלים והבעיות, חברת אריאל (המופקדת על ניהול הארנה, איצטדיון טדי הסמוך ובריכת הסולטן) התייחסה לבקשתנו לכל אחת מהסוגיות הבוערות, ולפניכם מוצגת התמונה המלאה.
תכולה דומה ליד אליהו, בשטח גדול פי 2.5
הגורם המרכזי לבלאגן סביב אירוח שבוע הגביע היה כסף. באיגוד נדהמו כשהוגשה שלהם הצעת המחיר, שעמדה על כ-350 אלף שקלים, בעוד הם התבקשו לשלם סכום נמוך בהרבה בגמר 2019, הקודם שנערך במקום. האלטרנטיבה הטבעית – מעבר להיכל מנורה מבטחים בתל אביב – לא הייתה רלוונטית, משום שהוא נתפס מבעוד מועד על ידי הופעה מוזיקלית שתתקיים שם הערב.
הארנה, בשל האופן שבו נבנתה, אינה מקום רווחי. למעשה, עיריית ירושלים צריכה לסבסד את קיומה מדי שנה, כדי שלא תיקלע לגירעון. הסיבה לכך אובייקטיבית: מדובר באולם שמתפרס על פני 47 אלף מ"ר, פי שניים וחצי מיד אליהו, שמכיל מספר דומה של מושבים (כ-11 אלף). בשל כך מתעורר צורך בכוחות אבטחה וסדרנות מוגברים, וכשמוסיפים להם את העובדה שבמתחם יש כרגע רק שלושה בתי עסק (שני בתי קפה וחנות נוחות) – בהשוואה ליותר מעשר מסעדות וחנויות במתחם המסחרי סביב ההיכל התל אביבי – גם האפשרות לייצר הכנסות נלוות היא מוגבלת לחלוטין. אחד מגורמי המקצוע בעיר אמר זאת השבוע בפשטות: "הארנה גדולה על ירושלים".
תגובת חברת אריאל: "הפיס ארנה הוא היכל הכדורסל והתרבות הגדול והמתקדם בישראל, ומדי שנה מבקרים בו כ-400 אלף איש. אנו משקיעים משאבים ומאמצים רבים במערך התפעול והתחזוקה השוטפת בהיכל, שמארח עשרות אירועים מגוונים ושונים, לעיתים במרווחי זמן קצרים במיוחד, דבר המצריך פעילויות תפעול אינטנסיביות, בהקמות ובפירוקים סביב השעון, על מנת לתת מענה אופטימלי לכל אירוע. אנו פועלים כל העת בשדרוג ופיתוח הארנה לצד טיפול שוטף בתקלות, ומעקב אחריהן".
לפחות לא תקבלו דו"חות (בינתיים)
הארנה, אחד המתקנים החדישים בישראל, מחזיקה בשיא הצופים למשחק כדורסל בליגת העל בכל הזמנים – 11,113 – ולמרות סמיכותה לטדי, מעולם לא היה לה חניון משלה.
מי שייקלע עם רכבו בשעות החשיכה לדרך דוד בנבנישתי, יגלה מחזה לא רגיל: איי התנועה ואבני הדרך משני צידי הכביש יוסתרו לחלוטין בידי מכוניות חונות, בניגוד לחוק. בעיריית ירושלים לא יודו בכך באופן רשמי ופומבי, אבל לפחות על סמך ניסיון אישי, נראה שהפקחים מודעים לבעיה ונמנעים מהדבקת דו"חות חניה. זאת בניגוד למה שקורה בתל אביב: כל מי שמגיע בימי חמישי למשחקי יורוליג ביד אליהו, יודע שעל אף הקושי העצום בהשגת חניה סביב ההיכל, כל מי שיניח את רכבו שלא כחוק ימצא הודעת חיוב על המגב בשובו מהמשחק.
מצד אחד, מדובר בחלק מגזירות הגורל שחווים אזרחי ישראל בימים אלה; כחלק מעבודות הפיתוח של הרכבת הקלה וביטול תחנת הרכבת במלחה, ההגעה לאולם הפכה למשימה קשה ומורכבת, כמו גם למקומות אחרים. החניה היא רק הבעיה האחרונה שבה נתקלים הצופים, אחרי ששרדו פקקי ענק כבר ביציאה מדרך בגין.
ב-2014, כשהארנה רק נפתחה, עמדו לרשות הצופים שני החניונים הגדולים של טדי. אלא שבמשחקים מושכי קהל מפקיעה המשטרה חלק גדול מהחניה לצרכים ביטחוניים ובטיחותיים, ושני שלישים מהחניון שהיה סמוך ליציע המערבי באיצטדיון "נחתכו". מי שמתעקש לחנות כחוק, נאלץ להרחיק עד בית צפאפא או לתוך שכונת הקטמונים.
מצד שני, זה לא היה אמור להיות כך. בהודעה הרשמית על פתיחת האולם נכתב כי "בהמשך יוכשר השטח בין ההיכל לאיצטדיון טדי ויכלול חניון תת קרקעי עם 1,700 מקומות חניה. מעליו יוקם כפר אירוח לספורטאים שיכלול מלון עם 240 חדרים, ומתחם מסחרי במתכונת 'פאוור סנטר' ומשרדים בשטח בנוי של כ-16 אלף מ"ר". נכתב, הובטח – ומאז לא נעשה דבר.
וגם לא ייעשה, ככל הנראה, בכל הקשור להיבט התחבורתי. מתחת לפרקט בארנה שוכנת עיר רפאים: קומת מרתף בגובה שמונה מטרים וחצי, ברוחב ובאורך המגרש שמעליה, ושבה אפשר היה – עם תכנון נכון ותקצוב מתאים – לסלול ולבנות מראש את אותו חניון מתבקש. בחודש שעבר התקבל בוועדת הכספים של עיריית ירושלים אישור לפרויקט בעלות של 6.8 מיליון שקלים, ובמסגרתו ינוצל החלל התת קרקעי לבניית אולם כדורסל נוסף ול-300 מושבי צפייה סביבו, עבור אימונים ומשחקים בעלי פרופיל נמוך. משרד התרבות והספורט יממן 80 אחוזים מהעלות.
כדי להגיע בצורה נוחה למשחקים, יתבקשו האוהדים להסתמך על תחבורה ציבורית. לא בטוח שזה רע: על פי התכנון, בשנה הבאה אמורה להיפתח תחנה של הרכבת הקלה בצמוד למתחם.
תגובת חברת אריאל: "במסגרת מהפכת הפיתוח התחבורתי והמסחרי שעוברת קריית הספורט, במהלך השנה הבאה צפויה הרכבת הקלה להגיע עד לפתח הארנה וטדי, ולשדרג באופן משמעותי את חוויית ההגעה והיציאה של האוהדים הרבים מכל רחבי הארץ, תוך עידוד השימוש בתחבורה הציבורית, בדומה לנהוג באיצטדיונים גדולים באירופה.
"מטבע הדברים, בשל עבודות התשתית של הרכבת המתבצעות באזור כולו, מספר החניות הצטמצם, אולם ראוי להדגיש כי לרשות קהל האוהדים עומדים חניונים מוסדרים, דוגמת חניון גט"י הנמצא במרחק הליכה. במשחקים בעלי קהל רב, כמו גמר הגביע הערב, אנו מעמידים חניונים נוספים באזור ומערך שאטלים ללא תשלום".
שיפור ברמת השירותים
גם ברמת התחזוקה השוטפת התגלו לא מעט בעיות, שאינן מתאימות לאולם חדיש. הנה מקבץ מהתלונות שהשמיעו לא מעט אוהדים שביקרו במקום: חדרי שירותים רבים נשארו נעולים בזמן אירועים ומשחקים – וחלק מאלה שפתוחים התבררו כמלוכלכים; רבים נתקלו במחסור בנייר טואלט, בזרימת מים חלשה בכיורים, ובדלתות תקועות או שבורות. במסדרונות הותקנו ברזיות, אך במקרים רבים הן נותרו סגורות.
מאז פתיחת הארנה, הפכה תופעת דליפת המים מהגג לעניין שבשגרה, והמבקרים במקום נתקלו בה בכל חורף; על הפרקט עצמו, וגם ביציע, במסדרונות, בחדרי האירוח ובחללים השונים. ספק אם בפתיחה החגיגית של המתקן, מישהו שיער ששלוליות ודליים יהיו חלק מהנוף באולם הסגור.
סיור שקיימנו השבוע, בערב חצאי הגמר, העלה תמונה מעודדת בהרבה: פועל ניקיון הוצמד לכל חדר שירותים או שניים, כדי לדאוג שהמצב התברואתי וההיגייני יישאר ברמה נאותה.
מישהו שומע אותי?
בנוסף, אוהדי ירושלים התלוננו לאורך השנים גם על אקוסטיקה גרועה שאינה תואמת אולם שתוכנן ונבנה במאה ה-21. השבוע, לקראת ערב חצאי הגמר, הותקנו בתקרת הארנה רמקולים חדשים כדי לשפר את האקוסטיקה ונוצרה בעיה הפוכה; שוב התקבלו תלונות, הפעם על ווליום מוגזם ודציבלים מנוגדים לתקנון שיוצאים ממערכת ההגברה.
הנהלת המועדון קיבלה טרוניות רבות על תפקוד המזנונים. במקרים רבים נוצרו תורים ארוכים, כשגם התפריט המוצע לצופים היה דל. בחלק מהמזנונים לא היה אפשר לשלם במזומן או בכרטיס אשראי, אלא רק באמצעות יישומון; הקומיקאי חנוך דאום, אוהד הפועל ירושלים, אף הקדיש קטע שלם בספרו האחרון לסיטואציה ההזויה שבה רצה לקנות בסך הכל כוס שתייה, והתעכב במשך דקות ארוכות בגלל שלא הורשה לשלם באופן רגיל. בינתיים הבעיה נפתרה, והמזנונים חוברו לרשת האינטרנט כך שיוכלו לחייב באשראי.
תגובת חברת אריאל: "כבר בחודש הבא ייכנס מפעיל חדש למזנונים בארנה, שיעניק לקהל הצופים מגוון רחב, עשיר ואיכותי של מוצרים וישדרג את חוויית הקנייה בהיכל. חשוב להדגיש, כי גם כיום אפשר לשלם באמצעות כרטיס אשראי ומזומן.
"בנושא האקוסטיקה, שכרנו את שירותיו של רוג'ר דארסי, יועץ אקוסטיקה בינלאומי, המתמחה בהיכלי ספורט ותרבות גדולים בעולם. הוא מלווה את כל הליך שיפור האקוסטיקה בארנה, לרבות בנייה מקצועית במכרז שאמור להתפרסם בקרוב.
"לאחרונה הותקנה בהיכל מערכת בקרת כניסה חדישה למופעים ואירועים, וכן מערכת תאורת לד מתקדמת, ושודרגו תשתיות ומערכות ובהן המצלמות. במהלך 2022 איכלסה אריאל את כל שטחי המסחר בקומת הכניסה, ובקרוב יוקם אולם אירועים או מסעדה בקומה העליונה בהיכל, לרווחת באי הארנה ותושבי העיר".
מהפועל ירושלים נמסר בתגובה: "המועדון עובד באופן צמוד עם חברת אריאל ובשיתוף פעולה מלא עם עובדי הארנה. אנו בטוחים שבאריאל, כמו גם בעיריית ירושלים, מבינים את החשיבות של ארנה איכותית, מתפקדת ומעניקה לתושבי ירושלים ולאורחים את החוויה המיטבית בכל ביקור. בצד שלנו, עשינו בשנה האחרונה כמה צעדים על מנת לשפר את חוויית הצפייה בארנה – בעיקר באמצעות מוקד ווטסאפ משותף להפועל ולאריאל, שבו האוהדים מוזמנים לדווח בזמן אמת על תקלות – והמענה הוא מיידי. אנו סומכים על המנהלים בחברת אריאל שיידעו לתת מענה לכל האתגרים שתוארו בכתבה".
