הפועל ירושלים לא התעוררה היום (שישי) לבוקר חדש, מהטעם הפשוט: היא כל כך לא רצתה שליל אמש ייגמר, עד שלא הלכה לישון. האדומים חגגו עם האוהדים בארנה את הזכייה בגביע המדינה, נתקלו בגשר המיתרים בכניסה לעיר שנצבע בצבעי המועדון ונשא את סמלו, ועברו משם לשוק מחנה יהודה. נדמה ששלוש שנות תסכולים – מאז עצירת המסע שלהם ב-2020 בידי מגיפת הקורונה ועד הגמר אתמול – התנקזו להתפרצות רגשות גדולה אחת.
איתי שגב, השריד היחיד שנותר מהעונה הקשה שחוותה הקבוצה אשתקד ועדיין משחק בשורותיה, היה כוכב החגיגות. כשנקרא כקפטן להניף את הגביע, הוא לקח איתו את איש המשק דן דן. "הוא איתנו כבר המון שנים, חלק מהקבוצה, ואנחנו אוהבים אותו", הסביר אחר כך. "אני בטוח שגם הוא מאוד התרגש, ורציתי שיחווה את הרגע הזה. יש דברים גדולים יותר מהכדורסל".
עוד בנושא
אכזבה במכבי תל אביב, ביקורת על קטש: "ראו חוסר יכולת להשפיע"
אחרי קרב צמוד, חגיגה גדולה: הפועל ירושלים זכתה בגביע המדינה
מיד אחרי הטקס, שגב נטל את המיקרופון בארנה ורץ לאוהדים. "יש שחקן אחד שלא היה כאן, אבל הוא איתנו בלב", אמר בקול רועד. "נועם, הגביע הזה הוא בשבילך". הוא התכוון כמובן לנועם דוברת, שנפצע בצורה קשה בברכו בתחילת העונה, ולא יכול היה אפילו להיות עם חבריו משום שנותח השבוע. "הוא עובר תקופה לא פשוטה, אבל הוא איתנו בלב, וכל הקריירה עוד לפניו. היה לי חשוב להקדיש לו את זה", אמר לי שגב.
– כבר התרגלנו לקאמבקים מאוחרים מפיגור, והפעם עשיתם את זה בצורה פשוטה יחסית.
"זה היה משחק עם הרבה אמוציות ולחץ, אבל ניצחנו וזה מה שחשוב", הוסיף הקפטן. "המאמן תמיד אמר לנו שעם כל הקאמבקים האלה, אין לנו הרבה חיים לתת. אז אני שמח שהשתלטנו והובלנו את המשחק לקצב שבו רצינו לשחק".
– כמה פעמים תירגלת השבוע את ההנפה?
"פיזית בכלל לא, אבל בראש התאמנתי על זה יותר מדי"…
בכלל, הייתה זו שעתם הגדולה של השחקנים הישראלים בבירה. שגב הביא את השינוי בניצחונות הקודמים על שטרסבורג והפועל חיפה, גם נועם יעקב כיכב בחצי הגמר, עוז בלייזר להט בפתיחת הגמר – ואת הפעולות החשובות והמכריעות בדרך לתואר ביצע אור קורנליוס; לאורך כל המשחק הוא שמר באגרסיביות מרשימה את לורנזו בראון, ובדקות האחרונות קלע סל קריטי על הבאזר וגם דאג לחטוף כדור מן העבר השני.
– רבים אמרו שהסגל הישראלי שלכם אפור ולא מספיק טוב. שמעת את הביקורת הזאת?
"זה משהו שדוחף אותי כל הקריירה, אבל יש לנו שחקנים שלכל אחד מהם יש לב ונשמה, וביחד עם הכישרון והעבודה הקשה אני מקווה שנמשיך לתת בראש. אין שמח ממני שניצחנו. אני בעננים".
– ומה הדבר הראשון שתגיד לאביך, גרג קורנליוס?
"עוד מעט אגיע אליו ואגיד לו I did it, עשיתי את זה!".
בחדר ההלבשה, בלוקר הסמוך לזה של קורנליוס, התיישב שותפו לקו האחורי, יעקב. רק לפני חודש הוא הגיע מווילרבאן, וכבר חגג תואר ראשון בקריירה. מי כמו הישראלי הצעיר שהתאמן העונה בשורות אלופת צרפת יודע להבחין בדמיון החיצוני בין קורנליוס לננדו דה קולו. "אני מעדיף את הכפיל", צוחק יעקב ומביט שמאלה, "הוא יותר נחמד אליי"…
"ידעתי שאני מגיע לקבוצה חדשה באמצע העונה, ושאצטרך להיות סבלני", סיפר יעקב על השבועות שעברו עד שנכנס לרוטציה של אלכסנדר דז'יקיץ'. "זה טבעי שלוקח זמן להיכנס לעניינים. אני שמח שזה מתקדם, והדבר היפה הוא שאין כאן אגו. אם מישהו לוקח זריקה כזאת או אחרת, אף אחד לא מתעצבן, וכולם נשארים יחד. כיף להיות חלק מזה".
אחרי שהשחקנים סיימו להשפריץ מים זה על זה בחדר ההלבשה, נכנס אליו הבעלים איל חומסקי. "הפועל ירושלים היא חלק מהותי מהחיים שלי ומהמשפחה שלי, ורגעי האושר האלה מחזיקים אותנו עם הראש מעל המים", הסביר. "הפכנו את הפועל לדבר שנותן לנו כוח. אני עובד בכל יום כדי שהאוהדים האלה ישמחו, והכל עניין של תהליך. אתה אף פעם לא יכול לדעת מתי ואיך זה יתחבר. עלינו העונה דרגה במקצוענות, עם מאמן שהוא באמת עילוי, וככל שעובר הזמן, אני מאמין שהכל יכול לקרות".
השתתף בהכנת הכתבה: אוהד שוירמן
מה דעתך על הכתבה?