ממש עכשיו היו אמורים מיכאל ויערית סימן טוב להמריא מנתב"ג למלאגה, כדי ללוות מקרוב את קבוצתם האהודה הפועל ירושלים בפיינל פור של ליגת האלופות. אבל בני הזוג נאלצו לבטל את נסיעתם; בצל מבצע מגן וחץ, וירי הרקטות מרצועת עזה, הם החליטו להישאר בביתם בשדרות עם חמשת ילדיהם.
"אחרי הניצחון על א.א.ק אתונה והאווירה המטורפת שחווינו בו, הבנתי שאנחנו חייבים לטוס", מספר מיכאל (43), מנכ"ל הקרן לפיתוח שדרות. "האמת היא שכבר בזמן אמת עברה לי בראש המחשבה שהתוכניות עלולות להשתבש, בגלל העליות והירידות שהיו במצב הביטחוני לאורך השבועות האחרונים.
"כשהחל המבצע ועלתה הכוננות, הבנו כבר לאן זה הולך. עד הלילה עוד התלבטנו, לאור השיחות על הפסקת אש, אבל כשראינו את הילד הקטן שלנו, בן 5, רועד ומפוחד – הגענו למסקנה שבכל מקרה זה לא הזמן לעזוב אותם".
יערית ומיכאל השקיעו קרוב ל-10,000 שקלים בטיול למלאגה, והצליחו למזער באופן חלקי את הנזק הכלכלי – כשמכרו את הכרטיסים לאוהדים אחרים. "לפחות המקומות שלנו ביציע לא יישארו ריקים", מנסה סימן טוב לנחם את עצמו. "לא הייתי בגמר היול"ב קאפ בשרלרואה ב-2004, ורציתי מאוד לחוות את זה הפעם. ברור שאף אחד מאוהדי הקבוצות האחרות לא היה צריך להתמודד עם דילמה כזאת, וזה חלק מהמחיר שאנחנו משלמים כדי לחיות כאן".
הקשר בין מיכאל למועדון מהבירה נרקם כבר בילדותו. "גדלתי במצפה יריחו ולמדתי בירושלים, כך שהתחלתי ללכת למשחקים כבר כשהייתי קטן. עברנו לשדרות לפני 20 שנה, וכל המשפחה נכנסה לזה. כולנו קשורים ומחוברים לכדורסל. למרות המרחק, הילדים מגיעים איתי באופן קבוע לארנה".
– למה אתה מייחל בסוף השבוע הקרוב?
"אנחנו נמצאים בסיטואציה קשוחה, בעיקר הילדים, אבל נתמודד. לתושבי שדרות יש חוסן מיוחד. העיר מתפתחת ונבנית, האוכלוסייה גדלה. אנחנו תמיד אומרים שבחרנו לחיות במקום שהוא 95% גן עדן ו-5% גיהינום. אני מקווה שהאוהדים במלאגה ייתנו עבודה גם בשמנו, ושהפועל תנצח ותעשה לנו טוב על הלב בממ"ד".
