לא משנה מי תזכה באליפות המדינה בכדורסל, יהיה משפט אחד שיישלף מהארכיון ויהדהד בצורה בולטת ברשתות החברתיות – לטוב או לרע. "אהבה לעולם לא נכשלת", הציוץ בטוויטר שבאמצעותו בישר תומר גינת על ההחלטה לסרב להצעת מכבי תל אביב ולחתום לחמש שנים בהפועל תל אביב.
השבוע שקדם לצעד הזה היה אחד הקשים בחייו של גינת. מצד אחד עמדו האהבה שלו למועדון שבו שיחק ופרץ, והקשר החזק שלו עם האדומים; ומצד שני הונחה בפניו הצעה כספית מפתה מהצד השני של העיר, כמעט כפולה מזו שהציבה הפועל.
בזמן אמת, כמעט כל אנשי המקצוע יעצו לגינת לבחור במכבי, לא לפחד מייבוש על הספסל – ואחרי שנתיים כזר במדי מטרופוליטנס ביורוקאפ, לנסות את עצמו ברמות הגבוהות ביותר. אלא שהפועל תל אביב הפעילה מערכת לחצים כמעט לא אנושית. אנשי הקבוצה ניסו לשכנע אותו בלי הפסקה, והיו גם לא מעט אוהדים שלא בחלו בשום אלמנט (כולל איומים, לפי מה שגינת גילה לאחר מכן בראיונות), והפורוורד בסופו של דבר בחר באדום.
בהפועל תל אביב ידעו מהרגע הראשון שמדובר בצעד שיכול להכניס את גינת בצורה חזקה וברורה לספרי ההיסטוריה של המועדון. השבוע הוא יוכל לשבור רצף של 54 שנים ללא אליפות להפועל, ועוד על חשבון הקבוצה שהוא דחה – ולהשלים את מעמדו כסמל, אולי הגדול ביותר מאז בארי לייבוביץ', שנחשב לגדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים.
בשיחות רבות עם אנשי המועדון עולות השוואות בין גינת לשחקנים שהיו מזוהים עם הפועל ועברו ליריבות המושבעות שלה – דוגמת תומר שטיינהאור ומאיר טפירו (שלא לבש צהוב בסופו של דבר) בכדורסל, ולחלופין שמעון גרשון וערן זהבי בכדורגל. לחלקם סלחו, ואחרים הפכו מוקצים.
"אין שום ספק שתומר גינת הפך לסמל בהפועל תל אביב", אומר שמעון אמסלם, סמל גדול באדום בפני עצמו, שהניף עם הקבוצה את התואר האחרון שלה, גביע המדינה ב-1993. "זה התחיל עוד לפני שעזב לאירופה, והתעצם כשוויתר על הזדמנות ללכת למועדון גדול יותר עם הרבה כסף וחשיפה, ולשחק ביורוליג. מה שהוא עשה זה דבר שלא מקובל ב-40-30 השנים שאני מכיר את הכדורסל הישראלי. ומישהו שהולך עם הלב שלו ומוכן לשלם את המחיר הזה, זה אומר עליו הרבה".
מי שראה את כל הסמלים של הפועל תל אביב מאז לייבוביץ' הוא ידידיה רפפורט. הבעלים לשעבר, שבא, הלך וחזר בכמה קדנציות שונות, היה מאלו שהביאו את גינת מקריית אתא בלאומית. "תומר הגיע להפועל משום מקום, קיבל צ'אנס ולקח אותו. הוא התחבר לקהל, והוכיח שהפועל תל אביב באמת יקרה בשבילו, ולא דרך חשבון הבנק. כשהוא חתם בצרפת, הוא התקשר אליי כדי להתנצל שהוא עוזב, וכשחזר – היה יכול להרוויח הרבה יותר כסף. הרי במכבי הוא היה מקבל כל סכום שהיה מעלה על דעתו. אבל תומר הוא אחר. הוא חזר בכסף יותר קטן, הוא אחד שמדבר על כל דבר שמטריד אותו במועדון, הוא השחקן שיקבל זרים ויכניס אותם לקבוצה בצורה הכי חלקה. הוא מי שמייצג את הפועל תל אביב".
על דבר אחד מסכימים בעולם הספורטיבי: סמלים הם תופעה שהולכת ונעלמת מהנוף. אם בעבר היו יכולים למנות לכל קבוצה סמל אחד או שניים בזמן נתון, היום יש קבוצות רבות שלא ידעו סמל כבר עשרות שנים. כשמסתכלים על הדור הנוכחי, מי שמועמדים בין היתר להיחשב סמלים בספורט הישראלי הם גינת בהפועל תל אביב, טל דן בעירוני נס ציונה, גיא פניני במכבי תל אביב כדורסל ושרן ייני במכבי תל אביב כדורגל.
השמות הללו לא תמיד נוצצים. בניסיון להגיע להגדרה של סמל, אמר אחד מחבריו של גינת כי לדעתו זה יותר בדרך שבה השחקן נוגע באוהדים ובמה שהוא גורם להם להרגיש. "ברמת העיקרון אני לא מאמין בסמלים, אלא באנשים", אומר רפפורט. "הסמל הראשון שנתקלתי בו היה עמוס פרישמן. הוא לקח את הרגליים והלך להפועל חולון לשנה, והוא יכול להודות בעצמו מי היה רפפורט בשבילו ועבור משפחתו. אבל הסמל הגדול לקח את הרגליים והלך. עד לאותו רגע חשבתי שיש סמלים, ומאותו רגע התפוגג לי החלום. יש אנשים, בני אדם, גינתים. האדם שבו הוא הרבה יותר מסמל".
אמסלם מנסה להסביר מה הופך שחקן למזוהה עם הפועל תל אביב. "להגיע למעמדים של גמר גביע המדינה וגמר הפלייאוף זה מדליק את האוהדים, אבל את הקהל של הפועל לא מעניינים רק הצלחות וניצחונות. מעניין אותו לראות אנשים ששמים את הלב על המגרש, שפחות מתקשקשים. זה בדיוק תומר גינת – פחות מדבר ויותר עושה. הוא איש מיוחד, שמתאים להפועל כמו כפפה. תומר צריך את הפועל תל אביב כדי לבנות את השביל שלו להצלחה, והפועל תל אביב צריכה את תומר כי הוא השחקן והדמות שמייצגים אותה".
בהפועל תל אביב אומרים כי צריך לקרות משהו מאוד קיצוני כדי שגינת לא יסיים את הקריירה שלו כסמל במועדון, גם אם יעזוב באיזשהו שלב בעתיד. בחוזהו קיימת אפשרות יציאה לאירופה בכל עונה, וגם לקראת העונה הבאה יש התעניינות רבה סביבו. אלא שגינת לא מתכוון ללכת לשום מקום.
סדרת הגמר נגד מכבי תל אביב, שתיפתח הערב (חמישי, 21:15), היא ההזדמנות שלו להטביע את החותמת על משהו שרבים לפניו ניסו ולא הצליחו להטביע. ממייק לארגי, דרך פרישמן ואמסלם ועד מתן נאור – הסמלים הכי מזוהים עם המועדון לא זכו באליפות, ולייבוביץ' עשה זאת בפועל ב-1969 כמאמן ולא כשחקן. "אם תומר יביא אליפות באותה עונה שבה הוא דחה את מכבי, זה רק יגדיל ויעצים את המיתוס", מסכימים אנשי הפועל תל אביב.
בינתיים, האחריות של גינת היא להיות סמל ייצוגי של האדומים, "ברמת הנראות, בדיבור, בנוכחות", מפרט אמסלם. "היכולת לעמוד מול הקהל ולחצוץ בינו ובין כל מה שקורה שם, זה חלק מהתפקיד שלו. שחקנים נוטים להיסחף אחרי האוהדים והרעש, אבל האחריות היא להגיד שהמועדון והמשחק הם מעל הכל. צריך לזכור שהפועל תל אביב היא לא רק קבוצת כדורסל. זו קהילה שצריכה מישהו שיוביל אותה. אנחנו רוצים אנשים כמו תומר, שמתנסח כמו שהוא מתנסח, מגיב בדרך שבה הוא מגיב לאירועים, ולא רק על מגרש הכדורסל. הוא באמת נמצא שם".
מה דעתך על הכתבה?