"הייתי כאן כמה פעמים כיריב, ויש במקום הזה משהו מיוחד. הזיכרון הכי חזק שלי מהאולם הזה הוא האוהדים. עדיין יש לי רעש בתוך הראש מהם, ואחרי המשחק האחרון בעונה שעברה לא הצלחתי לישון טוב במשך 3-2 לילות. אני שמח שעכשיו נהיה באותו צד".
את הדברים הללו אמר איליאס קאנדזוריס בעת הצגתו כמאמן הפועל ירושלים, לפני חודשיים בסך הכל, וכבר הם קיבלו טוויסט לא פשוט מבחינתו; גם אתמול (שבת) הוא נתקל ברעשים מהקהל, ולא מן הנמנע שלא ישן טוב בלילה. עם זאת, קשה לומר שהוא והאוהדים באותו צד.
זו הייתה עוד תצוגה רעה של האדומים מהבירה. הפועל תל אביב החבולה עלתה לבירה ורקדה על הפרקט בארנה, כאילו לא ספגה 72 שעות קודם לכן הדחה כואבת ואכזרית מהיורוקאפ. שריקות הבוז של הקהל המקומי והקריאות נגד המאמן היווני החלו להישמע כבר בפתיחת הרבע השלישי, והלכו והתרבו ככל שנקפו הדקות ונערם ההפרש. בשיאו (או בשפלו, תלוי מאיזה צד מסתכלים על התוצאה) הוא הגיע ל-32 נקודות, ובסיום נעצר על 27, 64:91.
העניין הוא שההפסד, לכשעצמו, לא באמת הפתיע – ולא רק בגלל איכותה של היריבה מתל אביב, שרשמה את ניצחונה הרביעי ברציפות בפער דו-ספרתי בליגת העל וחזרה לפחות באופן זמני למקום הראשון בטבלה; גם לא רק בשל העובדה שרק בביקורה הקודם בארנה היא יצאה עם ניצחון גדול עוד יותר, 55:86 בחצי גמר הפלייאוף אשתקד.
מלכתחילה, ירושלים התייצבה למשחק הזה בנחיתות משמעותית. בין שני משחקי ההכרעה האחרונים בטופ 16 של ליגת האלופות, כשהכרטיס לרבע הגמר עדיין על הפרק, הודיעה הקבוצה בלקוניות על ההחלטה שלא לרשום את ספידי סמית' בשל "מנוחה". ההחלטה הזו הותירה אותה ללא רכז, והבליטה את הכשל שנעשה בבניית הסגל בקיץ החולף.
במובן מסוים, האדומים הסתמכו מדי על נתונים שהיו תלויים באוויר. אבל "אם וכאשר", כמאמר הקלישאה, זו לא תוכנית עבודה. מצד אחד, עובי הסגל הישראלי – בעיקר בקו האחורי – נשען לא מעט על ההמתנה לאיזרוחו של קאדין קרינגטון, שלא הגיע; מצד שני, משבצת הרכז המחליף נראית כאילו נכנסה למצב המתנה עד שובו של נועם דוברת, שמלכתחילה לא היה אמור להיות כשיר לפתיחת העונה (ובפועל, ספק אם ישחק בכלל עד סיומה); ומצד שלישי, המחשבה שברינטון למאר יוכל לתפקד כפליימייקר לא בדיוק התיישרה עם סגנון המשחק שלו.
התלות בסמית' הפכה מוחלטת עד כדי אובססיבית, וברגע שכשל הניסיון לשפץ ולתקן במהלך העונה, בעזרת איתי מושקוביץ, נותרו האדומים חשופים בעמדה הכי חשובה. זה בלט עוד יותר אתמול, לא רק בגלל היעדרותו של הרכז היחיד, אלא כשהיריבה הופיעה ללא ג'ייקובן בראון ובכל זאת היו לה שלושה מובילי כדור בדמותם של וויל קאמינגס, בר טימור ובראיין אנגולה.
ומובן שעמדת הפוינט גארד, משמעותית ככל שתהיה, ממחישה רק בעיה אחת מיני רבות בירושלים. הקיץ הראשון של מתן אדלסון בבעלות על המועדון הסתיים ללא החתמות נוצצות, מתוך החלטה לזרום עם השיטה שהנהיג המאמן דאז אלכסנדר דז'יקיץ'. הסרבי רצה לשמור על המשכיות ולמלא את מצבת השחקנים ב"חיילים" ולא בכוכבים, אבל בלעדיו זה התפורר. הניסיונות להביא במקומו מאמן בעל אוריינטציה הגנתית, שיוכל להמשיך את דרכו, נשמעים היום בלתי רציניים בעליל – והמשמעת על המגרש נראית כמו הגורם הכי רופף בקבוצה. גם אם לא איבד את חדר ההלבשה, קאנדזוריס איבד את הדרך אליו; ואם לא איבד, אז דרכו לשם רצופה בקריאות להתפטרות ובשריקות בוז מהאוהדים שהיו בצד שלו.
"גם בטוב וגם ברע", צייץ אדלסון בטוויטר. "אנחנו נצא מזה. סימכו על התהליך", הוא ביקש, ולא בטוח שיקבל: ייתכן שבמצב רגיל, על רקע המלחמה ובעיקר לאור איבוד המאמן, הקהל הירושלמי היה מקבל עונה שתסתיים בידיים ריקות; את הדרך הזו – פחות. הוא דורש תגובות פעילות, אבל הן לא יתבצעו באופן מיידי. כבר היום, במצב רוח שפוף, תצא הקבוצה לבוסניה והרצגובינה – לקראת המפגש הגורלי עם פינאר קרשיאקה במחזור הנעילה של הטופ 16, שייערך ביום שלישי.
שישה מחזורים לסיום העונה הסדירה, מדורגת ירושלים במקום השביעי בליגה, ומבינה היטב מה המשמעות: אם לא תטפס לפחות שלב אחד בטבלה, ותיקלע לבית התחתון, היא תגיע במקרה הטוב לסדרה נגד אחת התל אביביות ללא יתרון הביתיות כבר ברבע גמר הפלייאוף.
"ההרגשה מחורבנת", הודה זאק הנקינס. "זאת העונה הכי מאתגרת שהייתה לי. הרבה דברים עוברים על ישראל, המאמן התחלף ונקלענו למצבים קשים. במחצית הראשונה הוכחנו שאנחנו מסוגלים להתחרות מול כל קבוצה. והרבע השלישי מראה לנו שזה עלינו. מה שקרה ברבע השלישי היה טקטי וגם מנטלי. הם קלעו כמה שלשות, ולפתע שחקנים נצמדו יותר מדי ליריבים. אסור לנו להוריד מדי את הראש, וזה מה שקרה לנו. אנחנו צריכים להגיב למצב הזה.
"היינו קרובים בעונה שעברה, והכל הלך טוב, וציפינו שהקבוצה תמשיך להתקדם. אנחנו צריכים להיות חזקים מנטלית בתקופה כזאת, לא רק במשחק אחד, אלא לאורך זמן. אנחנו צריכים למצוא את ה-DNA שלנו. המאמן נותן לנו להגיב, ואנחנו צריכים לעשות את זה ולהילחם. לאוהדים מגיע הרבה יותר. יש לנו את כל מה שצריך, ואנחנו יכולים להגיב ולסיים במקום הראשון בליגת האלופות ולתת ריצה טובה בפלייאוף בישראל".
מה דעתך על הכתבה?