1. הוולקאם הנוצץ של הקיץ *בינתיים*
"קלישָאָה היא ביטוי, רעיון, או אלמנט מיצירה אומנותית, אשר נעשה בו שימוש יתר על המידה עד שהגיע לנקודה שבה איבד את משמעותו או את השפעתו המקורית" (מתוך ויקיפדיה). ולכן, מה שייכתב כאן אולי יישמע/ייקרא כמו קלישאה, אבל הוא רלוונטי כאילו נאמר בפעם הראשונה.
קשה למצוא בעולם האמירות הספורטיביות משפט שנשמע קלישאתי יותר מ"תמיד תהיה לנו העונה הבאה". אלא שהוא כל כך נכון. תסתכלו על אוהדי, מנהלי, מאמני, שחקני ואנשי הפועל תל אביב ותבינו הכל: לבוקר יום שלישי שעבר הם התעוררו (מי מביניהם שבכלל הצליחו להירדם) טרוטי עיניים ונטולי רוח ומצב רוח, אחרי ההפסד האכזרי במשחק האליפות למכבי תל אביב; שבוע בדיוק חלף, ולבוקר הזה הם התעוררו מפוצצי אדרנלין למראה הוולקאם הנוצץ של הקיץ. ואם ג'ונתן מוטלי חותם על חוזה עם האדומים בעיצומו של חודש יוני, צריך למהר ולסייג ולומר: זה היה הוולקאם הנוצץ של הקיץ *בינתיים*.
הפער העצום שבין שברון הלב בשלישי שעבר להתרוממות הרוח בשלישי הזה אינו סמלי בלבד; הוא לא מסמן רק המעבר מהגרוש-שחסר-ללירה-בעבר למה שאולי יתברר כגרוש-שיביא-את-הלירה-בעתיד; הוא גם ממחיש את ניצחונה (המפתיע? אולי לא ממש) של הפועל בדרבי הראשון של העונה החדשה.
2. השח-מוט של האדומים על הצהובים
מוטלי ניצב בפסגת רשימת המועמדים של מכבי תל אביב להחליף את ג'וש ניבו. זה השחקן שבו בחר המאמן עודד קטש למשבצת הסנטר המוביל, והקשר הראשון עם סוכנו נוצר כבר לפני כשלושה שבועות. הוא דרש כך, היא הייתה מוכנה לשלם אחרת, הימים עברו והשעות נקפו, האלופה התמהמהה במשא ומתן – ולא לקחה בחשבון שבצד השני של העיר יש מאמן שמכיר היטב את השחקן, ומנהל מקצועי חדש בשם ג'ורג' הינאס שבא כדי להוכיח דבר או שניים.
ואז הגיעה השעה 8:33 ב-25 ביוני 2024. הפועל פירסמה סרטון של 30 שניות ברשתות החברתיות; הוא התחיל במבטים מופתעים של ג'ואי טריביאני ואילון לוי, והסתיים בתמונתו של מוטלי בפנרבחצ'ה (במדי החוץ, כמובן, שלא ילבש חלילה צהוב-כחול).
ההחתמה הזו שומטת את הקרקע מתחת לטיעוני "קשה להנחית זרים בכירים בישראל בזמן מלחמה", ומציבה באופן מיידי את הפועל תל אביב כקונטנדרית לזכייה ביורוקאפ. לדבר על רבע גמר זה נחמד, לשאוף להתקדם עוד צעד זה אחלה; ברגע ששחקן כזה מגיע העירה, אתה נתפס באופן אוטומטי כמועמד לגרוף את כל הקופה.
לפתע, אפילו היורוליג כבר לא נראית כל כך רחוקה. וכשמתברר שהאדומים לקחו את השחקן שיריבתם העירונית הכי רצתה – זה רק מעצים את ההישג, וכן, קצת מוסיף לטעם המשכר של הניצחון. אם תרצו, זה היה שח-מוט.
3. "יום אחד אתה שוב תשחק אצלי"
אם כבר בקלישאות עסקינן, אז אין קלישאתית יותר מהכותרת "רעידת אדמה" במדורי הספורט. ומה שקרה היום עונה בהחלט להגדרה הזו. לא רק בישראל, לא רק בתל אביב (יצא קצת אלון מזרחי, אבל תזרמו), אלא כמעט בכל אירופה נדהמו מהמהלך הזה.
"זו אותה הפועל, עם קצת יותר כסף", היה הסלוגן שליווה אשתקד את מהלכי הרכש הראשונים בעידן עופר ינאי. לראשונה, היא הצליחה להביא זרים בשכר שהתקרב לחצי מיליון דולר כמו בראיין אנגולה וקייל אלכסנדר. עכשיו זו אותה הפועל, עם הרבהההה יותר כסף.
מוטלי השתכר כמיליון יורו לעונה בפנרבחצ'ה, ובשנתיים שלו ביורוליג לא הצליח לייצר עקביות ויציבות. פעמים רבות הוא הסתבך בעבירות מוקדמות, והיריבות שסימנו אותו והביאו אותו לנקודה הזו – ניטרלו אותו. אבל כשהוא היה טוב – הוא היה הכי טוב. בלתי ניתן לעצירה.
כמעט בכל אירופה נדהמו מהמהלך – רק כמעט – כי דווקא התגובות מאיסטנבול היו מדודות יותר, וסימני השאלה לגביו נותרו מובהקים יותר (ונוגעים בעיקר לאיזון שבין הקבוצתיות לחיפוש אחר סטטיסטיקות אישיות). מוטלי לא תמיד מצא את עצמו בכדורסל של דימיטריס איטודיס. המצב השתפר משמעותית מאז הגעתו של שרונאס יאסיקביצ'יוס, אבל אז הוא נפצע בכף רגלו והושבת לשבועות ארוכים שלמעשה גמרו לו את העונה.
כשאיטודיס פוטר, ועוזרו סטפנוס דדאס הלך ביחד איתו, הוא שוחח עם מוטלי והבטיח לו: "יום אחד אתה שוב תשחק אצלי". ספק אם יכול היה לשער מתי ובעיקר היכן זה יקרה. היווני הכיר את הסנטר כיריב, כשהאחד היה בצסק"א מוסקבה והשני בלוקומוטיב קובאן, ובזמן עבודתם המשותפת בפנר נוצר ביניהם קשר קרוב, אפילו חברי. עכשיו החברות הזו התממשה.
4. ועכשיו, נראה אתכם מנסים להירדם
מבחינתה של הפועל תל אביב, הספקות לגבי מוטלי אינם רלוונטיים. עבורה, מדובר בהצהרת כוונות (קלישאת ספורט שלישית לטור זה) ושחקן בקליבר שלא היה במועדון כבר עשרות שנים. בשבילה, ההזדמנות להנחית אותו היא כזו שאין בצידה שום התלבטות, ולא משנה מה מספרים עליו מסביב; בוודאי אם המאמן מכיר אותו כל כך טוב ומקרוב.
המספרים שצריכים לעניין את האדומים אינם אלה שהעמיד ביורוליג, אלא אלה שרשם בעונת 2021/22 ביורוקאפ עם קובאן, שאליה הגיע מהליגה הקוריאנית. והמספרים האלה הם לא פחות ממדהימים: 21.2 נקודות, 7 ריבאונדים, 0.9 חטיפות, 1.1 חסימות, סחיטת 5.9 עבירות (וכן, גם ביצוע 3.2 עבירות בפחות מ-27 דקות) ומדד 23.9. קיץ ארוך עוד לפנינו, אבל אפשר כבר להסתכן ולקבוע מראש שהסנטר הכי טוב במפעל ילבש אדום.
כשחושבים על זה, מדובר בהחתמה הכי מפוצצת שנרשמה במועדון האדום מאז 1991. נכון שמוטלי לא שיחק 12 שנים ב-NBA ולא עמד על 17.3 נקודות למשחק כמו פרוויס שורט; והוא גם לא הגיע ארצה אחרי שעבר בריאל מדריד כמו לינטון טאונס. מלכתחילה, כבר שלושה עשורים לא היה הייפ כזה סביב זר שמגיע להפועל בקיץ. נייט רובינסון אמנם נחשב לשם נוצץ יותר – ועורר רגשות דומים – אבל הסיטואציה שלו הייתה שונה לחלוטין, מכיוון שהוא בא לרגע וחתם רק לשלושת החודשים האחרונים של העונה ב-2016.
כך או אחרת, אם מוטלי מתחיל את דרכו במשפט אחד עם שורט, טאונס ורובינסון, זה מסביר למה אוהדי הפועל יתקשו להירדם הלילה. מהאדרנלין.
מה דעתך על הכתבה?