ים של דמעות: סיפור חייו של הרכש החדש של מכבי ת"א

ווניין גבריאל נמלט מסודאן בגיל שבועיים, עבר לארצות הברית בגיל 3 ופצח בקריירת כדורסל שהולידה בין היתר מחמאות מלברון ג'יימס. כעת הוא מגיע לצהובים, אך המשימה החשובה עוד נמשכת: תמיכה בבני עמו, ובפליטים שעברו מסע דומה

(גודל טקסט)

ווניין גבריאל חווה מפעם לפעם קשיים על הפרקט – אך גם המשברים הגדולים ביותר באולמות הכדורסל לא ישתוו לאלה שעבר כילד. הרכש המסקרן של מכבי תל אביב נולד ב-26 במרץ 1997 בח'רטום, סודאן, ונקרא על שם אחותו שמתה שנה קודם לכן – בשפה המקומית דינקה, משמעות השם "ווניין" היא "נגב את הדמעות".

"לקחתי את זה איתי לאן שאני הולך", סיפר. "אני מגנב את הדמעות עבור המשפחה שלי – ועבור המדינה שלי". שבועיים בלבד לאחר שנולד, אמו לקחה אותו ואת שלושת אחיו ואחיותיו למצרים, כדי להימלט ממלחמת האזרחים המתמשכת ולאפשר למשפחה עתיד כלשהו. בעוד האם עבדה מסביב לשעון כדי להצליח להביא לקהיר גם את בעלה, מי שתפקד בפועל כאב המשפחה היה אחיו של ווניין, קומוט, בסך הכל בן שבע.

בגיל שלוש, גבריאל ומשפחתו עברו פעם נוספת – הפעם לאחר שקיבלו ויזה לארצות הברית. "זכינו בלוטו", אמר קומוט. אף אחד מבני המשפחה אמנם לא דיבר אנגלית, והבדלי התרבות היו תהומיים (משפחת גבריאל לא ידעה, למשל, מה זה דגני בוקר, ולא ידעה שאמורים לאכול אותם עם חלב), אך בסופו של דבר הם הצליחו להתאקלם.

ווניין עצמו מצא מפלט בכדורסל והפך לאחד משחקני התיכונים הטובים בארצות הברית – כזה שהמכללות הגדולות ביותר עמדו בתור כדי לנסות ולפתות. בסופו של דבר הוא בחר בקטנאקי של ג'ון קליפארי על פני דיוק, ולאחר שנתיים בינוניות משהו, לא הצליח להיבחר בדראפט ה-NBA.

אלא שגבריאל, כפי שכבר הבנתם, לא אדם שמוותר מהר – ולא אדם שחושש ממעברים תכופים. "אגרום לכולם להתחרט", צייץ אחרי הדראפט, והחל לפלס את דרכו לליגה הטובה בעולם דרך חוזים לא מובטחים, ורשם 164 משחקים ב-NBA – בסקרמנטו, פורטלנד, ניו אורלינס, ברוקלין, לוס אנג'לס קליפרס, לוס אנג'לס לייקרס וממפיס.

מבין כל הקבוצות הללו, התקופה המוצלחת והארוכה ביותר היתה בלייקרס – הוא שותף ב-19 משחקים בעונת 2021/22 (אותה החל בקליפרס), ולאחר מכן ב-68 משחקים בעונה שלאחר מכן, עם 5.5 נקודות ו-4.2 ריבאונדים מהספסל. בתקשורת המקומית חיבבו מאוד את האנרגיות שהביא, וגם את הגישה החיובית מהספסל. גבריאל סיפר שבכל פעם שלברון ג'יימס קלע, נהג לעשות קולות של עז מהספסל – סמל לכך שמדובר ב-GOAT. "הוא אהב את זה", אמר.

הכדורסלן ווניין גבריאל עם לברון ג'יימס
לברון וגבריאל | אימג'בנק GettyImages, Harry How

"ווניין נותן לנו אנרגיה נהדרת, והדבר הכי טוב איתו זה שהוא אוהב ללמוד", אמר קינג ג'יימס על חברו. "אין לו בעיה שאני מבקר אותו אחרי טעויות, אבל כשהוא טוב אני תמיד משבח אותו. הוא נהדר עבורנו כל השנה". המאמן דרווין האם הוסיף אחרי שגבריאל הצטיין מול מינסוטה: "הוא נתן לו דקות מצוינות, לא סתם היה גוף גדול. הוא היה אקטיבי מאוד בריבאונדים, והיכולת שלנו לרוץ את המגרש ענקית עבורנו. הוא הפתעה גדולה מאוד עבורי".

לצד הכדורסל, גבריאל נוהג לבלות חלק מזמנו בתרומה לקהילה – ספציפית, לארגונים המסייעים לפליטים, כמו שהוא פעם היה. בו בזמן, עבד עם מספר ארגונים שונים התומכים בשיקום דרום סודאן. "אני רוצה לנצל את כוח הכדורסל כדי לעזור לאלה שנאלצו לברוח לבנות עתיד טוב יותר", אמר בעבר.

ב-2022 ביקר במדינה לראשונה מאז עזב אותה כילד בן שבועיים. "הניסיון שלי גורם לי לרצות לדבר בשביל פליטים אחרים, ולעזור להם לחולל שינוי", אמר.

בשנה שעברה זכה להשלים מעגל ולעשות היסטוריה, כשהיה חלק מהסגל של דרום סודאן באליפות העולם הראשונה שלה. גבריאל סיפק 9.2 נקודות, 6.8 ריבאונדים ולא פחות מ-2.6 חסימות למשחק, כדי לסייע לאחד הסיפורים הגדולים בכדורסל העולמי להשיג את הכרטיס ההיסטורי למשחקים האולימפיים בפריז – בהם ייקחו חלק בשבועות הקרובים. "אני כל כך גאה ללבוש את המדים הללו", אמר.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי