צעד קדימה, שניים אחורה: הפלונטר של תמיר בלאט ומכבי תל אביב

חודש אוגוסט בפתח, ומכבי תל אביב אינה מסוגלת להתקדם לעבר השלמת הסגל לעונה הקרובה. הצהובים החתימו חמישה זרים חדשים, בעוד דריל מייקון נראה כמי שתנאיו סגורים וחוזהו תלוי בבדיקות הרפואיות ובהתניות שונות שנגזרות מהן; אבל כדי לנעול את החתיכה האחרונה בפאזל, זקוקים הצהובים למענה על שאלה אחת שנראתה כמעט מובנת מאליה ומתברר שהיא רחוקה מלהיות כזו – היכן ישחק תמיר בלאט?

ראשיתה של הסאגה כבר לפני כחודשיים, כשבלאט – כפי שנחשף בוואלה ספורט – ניצל את אופציית היציאה שהייתה ברשותו והפך לשחקן חופשי תמורת סכום נמוך. הצעד הזה הכניס את המערכת לסחרור: חלק מהבעלים זעמו על המנהל המקצועי אבי אבן על קיומו של הסעיף בהסכם, טענו כי לא ידעו על כך והבינו במהירות שהפרט הזה יעלה להם לא מעט כסף. גם הם לא יודעים עדיין בכמה כסף מדובר.

המגעים על חוזה חדש נפתחו באופן כמעט מיידי, ולפני שלושה שבועות הושגו הסכמות בעל פה והכל היה סגור: בלאט יחתום לשנתיים, שבמהלכן ישודרג שכרו ל-1.3 מיליון דולר, ושוב תהיה לו אופציית יציאה – הפעם לקבוצות יורוליג בלבד. כשנשלחה טיוטת החוזה, התגלו פערים בין מה שסוכם לבין מה שנכתב, והפיצוץ לא איחר להגיע.

הקשר בין הצדדים נמשך כל העת, אבל את התמונה מסבכים שלושה מרכיבים: חתימתו של ים מדר בבאיירן מינכן הותירה את האלופה ללא אלטרנטיבה ממשית בשוק הרכזים הישראלים; חוזה העתק שקיבל רומן סורקין לא נעלם מעיני נציגיו של בלאט; וברקע מרחף – כמו במקרה של סורקין – עופר ינאי, שמציע לבלאט מיליון דולר לשנתיים.

הבעלים של הפועל תל אביב מוכן להשאיל את הרכז לקבוצת יורוליג בעונה הקרובה ולהשלים את שכרו, כדי שלא יוותר על שאיפתו להמשיך במפעל הבכיר. בעוד שנה, אם האדומים לא יעפילו אליו, יהיה בחוזה סעיף יציאה לקבוצת יורוליג (שאינה מכבי). כלומר, ינאי מסכים לשלם שבע ספרות לשחקן גם אם לא ישחק בקבוצתו אפילו פעם אחת.

בתחילה, המחלוקות בין מכבי תל אביב לבלאט נגעו בעיקר לסעיף היציאה בחוזהו: נציגיו של השחקן דרשו לאפשר לו לעזוב לכל קבוצה בתום העונה הקרובה (כפי שהיה בקיץ הנוכחי), והצהובים הסכימו להחריג רק קבוצות יורוליג שאינן מישראל, כדי לוודא שלא יעבור להפועל תל אביב או להפועל ירושלים. כעת הוכנס מכשול נוסף; אם לא יקבל את אופציית השחרור שביקש, הרכז מעוניין בתמורה בחוזה ארוך טווח ובשכר גבוה יותר מ-650 אלף הדולרים שעליהם סוכם כבר.

עד שהפלונטר הזה יותר, לא יוכלו ביד אליהו להתקדם עם הזר האחרון שהם מתכננים להחתים. אם בלאט יישאר, הם אמורים לחפש שחקן שיכסה בעיקר על עמדת הסמול פורוורד שאותה מוביל על הנייר ליוואי רנדולף; אם בלאט יעזוב, הם יצטרכו להביא רכז זר – ובמידה רבה יידרשו להסתמך על עומר מאייר כפליימייקר הישראלי היחיד בסגל לליגת העל. במצב שכזה, עמדה מספר 3 תישאר די חשופה (לפחות ביורוליג). מלבד רנדולף, ישחק בה רפי מנקו ויידרשו פתרונות כלאיים של הרכבי שלושה גארדים או שלושה גבוהים, ללא סמול פורוורד "אמיתי".

מבחינתו של בלאט עצמו, השאלה היא יותר כלכלית ממקצועית. אחרי עונת בכורה מוצלחת במכבי תל אביב, ולאור האשראי שהוא מקבל מהמאמן עודד קטש, הישראלי אמור להפוך לשחקן מפתח משמעותי עוד יותר בעונה הקרובה – כשיחלוק את עמדת הרכז המוביל בצוותא עם רוקאס יוקובאיטיס. בימים הקרובים יתברר אם המשא ומתן פתיר או שהעצים שעליהם טיפסו שני הצדדים היו גבוהים מדי, ללא סולם בסביבה.