כשאבי בן שימול שוחרר מהפועל אילת, לא מעט אנשים חשבו שהוא בדרך לליגה הלאומית. אבל הרכז, אחד המנוסים והטובים שיש לליגה המקומית להציע, עדיין רעב להישגים ולשם כך הוא חתם במכבי חיפה, אליה יחזור לקדנציה שנייה אחרי שלבש את המדים הירוקים בין 2010 ל-2012. בן שימול, שמדורג שני בטבלת מוסרי האסיסטים של ליגת העל ב-30 השנים האחרונות, דיבר הערב (שלישי) ב-103FM על התחנה החדשה/ישנה בקריירה הארוכה שלו.
"תמיד ידעתי שאהבו אותי במקומות שהייתי ועם הרוב יצאתי בסדר", אמר בן שימול על כך שהוא נוהג לשוב לקבוצות שכבר שיחק בהן, "אני שמח לחזור, התחלנו היום שזה היה נורא נחמד להכיר את החבר'ה, למרות שזה היה בקפסולות, שזה מוזר. זה בגלל שיש עדיין שחקנים בבידוד".
למה החליט לעזוב את אילת: "זו החלטה של הרגע האחרון. מבחינתי לא החלטתי, אבל כך יצא. הייתי סגור שם לשלוש השנים הקרובות ובצורה כזאת או אחרת זה לא הסתדר, לא נפתח עכשיו הכל. יצא שהתחלתי לבדוק את האופציות ומכבי חיפה נשמעה לי הכי נכון בשבילי. הם הוכיחו את עצמם בלעדיי. אני חוזר במטרה לעשות דברים יפים ביחד ואני מקווה שנצליח".
האזינו לראיון עם אבי בן שימול
בעלי מכבי חיפה, ג'ף רוזן, נוהג להביא לכרמל שחקני חיזוק מדרום ומרכז אמריקה, בנוסף להמון מתאזרחים. כשנשאל על כך, בן שימול לא הסתיר את דעתו: "פחות אוהב את זה. בתור מישהו שכבר ותיק בכדורסל פה בארץ ועבר בהרבה מחלקות, אני רואה את החבר'ה הצעירים פה ואני מן הסתם בעדם. עשינו כמה שינויים בארגון השחקנים כדי לקדם את הכדורסל הישראלי וגם עניין המתאזרחים זו סוגיה שאנחנו דנים בה. בחיפה זה היה ידוע גם בשנים שהייתי שם. זה בסדר, כל עוד הכל נעשה בטוב ובסוף לא יפגע באף אחד, נצליח להוציא מזה דברים טובים לכל כיוון".
האם הוא מרגיש פחות מהיר או חזק בגיל 35: "אני מרגיש נפלא. יש דברים של עייפות החומר אבל הניסיון נותן לי המון יתרונות. דווקא האיטיות עוזרת לי בשנים האחרונות, לא תמיד התבטאתי במהירות או בכוח שלי. אני לא החסון ביותר על המגרש או המהיר ביותר, אני מנצל את היתרונות שלי במקומות שאני יודע ומבין ומרגיש שאני עושה את זה טוב, רק צריך להמשיך".
לסיום, הרכז נשאל עד איזה גיל הוא רואה את עצמו משחק: "האמת, ההתרגשות שלי מהכדורסל לא עוברת. דיברתי עם לא מעט שעזבו ויצא לי לשמוע על שובע כזה או אחר. אני לא שבע מהמשחק עצמו, יש לי שובע מדברים אחרים. אני שומע תלונות ומסכים איתן בהרבה מקרים, גם את זה צריך לבוא ולשנות. לפעמים לקראת הסוף אתה מתחיל להסתכל על דברים אחרת והמטרות קצת משתנות. בואו נדבר עוד חמש שנים ונראה אם עמדנו ביעדים".
מה דעתך על הכתבה?