"זה היה היום הכי כיפי שלי בקיץ", מחייך המנהל המקצועי של הפועל ירושלים, יותם הלפרין, כשהוא מדבר על בליץ ההחתמות שביצע המועדון בשבוע שעבר – עם צירופם של שון קילפטריק, אנתוני בנט ות'ון מייקר בזה אחר זה – אחרי שבועות ארוכים ללא תזוזה.
– ובכל זאת, בזמן שקבוצות אחרות כבר החלו להתאמן, אתם עדיין הייתם רק עם זר אחד בסגל. מה קרה לכם בדרך?
"אני מכנה את זה 'קיץ מאוחר'. ליגת הקיץ התקיימה חודש אחרי המועד הרגיל שלה, והרבה שחקנים שדיברנו איתם רצו לחכות ולראות אם הם יכולים לקבל הזדמנות ב-NBA, אפילו בחוזים זמניים. זה עיכב אותנו מאוד, והשוק היה קשה. לא היינו לחוצים, אבל באיזשהו שלב הבנו שהזמן מתחיל לשחק תפקיד, כי בעוד חודש ושבוע מתחילה ליגת האלופות. בסוף, הקבוצה קיבלה צורה. חסר לנו עוד שחקן אחד, אבל אני מאמין במה שבנינו".
– יהיה לכם פחות מחודש להתאמן בסגל מלא לפני העונה האירופית, שתיפתח בשני משחקי בית שעלולים להתברר כקריטיים. אתה לא חושש שתשלמו מחיר על הבנייה המאוחרת?
"בעולם אוטופי, ברור שהייתי רוצה שיהיה לנו עוד זמן ביחד, אבל הדינמיקה של הקיץ לא כל כך איפשרה לנו להביא את הזרים כבר לפני חודש. דברים ייקחו זמן. הגענו למסקנה שאנחנו צריכים בנייה חדשה, עם דם חדש ואנרגיות חדשות, וזה מה שעשינו".
– ובתוך הבנייה מחדש, הפתיעה ההחלטה להיפרד מסולימאן בריימו, שבתוך הכאוס של העונה שעברה היה זה שנשאר, שיחק טוב, הביע אכפתיות והפך לאהוב הקהל והמערכת. אולי דווקא אותו היה נכון להשאיר?
"סו הפך להיות בן משפחה ובן בית, ולא רק בגלל מה שהוא עשה על המגרש. הוא באמת מודל לחיקוי לכל שחקן. אי אפשר לפסול אותו, והוא לא באמת ירד מהפרק, אבל גם הוא קיבל הצעות. בשלב שבו הוא היה צריך לקבל תשובה, לא הייתה לנו כזאת. לא היינו מוכנים עדיין לקבל החלטה, ולא ידענו איך נחלק את התקציב, והוא חתם במקום אחר".
הלפרין (37) פותח את עונתו הרביעית בתפקיד שבו הוא מכהן מאז פרש ממשחק. "אני חלק מצוות", הוא מנסה לבאר את גבולות האחריות והסמכות שלו. "הרבה פעמים אנחנו מתלבטים בינינו לבין עצמנו, ואני צריך להביא פתרונות ברמת השוק. אנחנו יושבים, רואים וידאו, מקיימים דיונים".
– יש אותך במשבצת המנהל המקצועי, ואת המאמן אורן עמיאל, וגם המנכ"ל גיא הראל הוא סוג של ג'נרל מנג'ר שהתחום המקצועי אינו זר לו. איך זה עובד ביניכם?
"גיא נמצא בכל נקודה ונקודה, ובסוף אנחנו מקבלים החלטות יחד. אני אוהב את זה שאין אצלנו דיונים בלתי נגמרים עם 20 אנשים בחדר שיושבים ויושבים עד מחר. הישיבות מאוד נקודתיות, ומי שצריך לקבל את ההחלטות – מקבל אותן. בדרך כזו או אחרת, המילה האחרונה שייכת למאמן. אני מאמין בזה וחושב שככה זה צריך להיעשות".
– כששחקנים נקלעים לכושר פחות טוב, הם מאבדים ביטחון לעיתים. וכמנהל, הכישלון בעונה שעברה השפיע עליך?
"לא, להפך. אין מועדון שמצליח לבנות בכל שנה את הקבוצה הכי אטרקטיבית. לפני שנתיים בנינו קבוצה נהדרת, שהתחברה בצורה מדהימה והתחילה להביא הישגים, ואז נעצרה בגלל הקורונה. ואז הייתה החזרה המוזרה, ואחריה העונה שעברה, עם הפציעה של ג'ייקובן בראון, וההחתמה של ניקוס פאפאס, וכל מה שקרה לאורך השנה. אני מרגיש כאילו בנינו שמונה קבוצות שונות בשנתיים האחרונות. בתפקיד שבו אני נמצא, הטעויות רק חיזקו אותי כדי שלא אחזור עליהן ולא אגיע שוב למצבים שאינם בשליטתי".
– עד כמה הסגל שבניתם שונה מזה שתיכננתם בתחילת הדרך?
"לא בהרבה. מבחינת הסגל הישראלי, ידענו בשלב די מוקדם מה יש לנו, וידענו אילו תפקידים אנחנו מייעדים לזרים. המאמן מסביר איך הוא רוצה שהקבוצה תיראה, אבל ברור שזה לא יוצא אחד לאחד כמו שתיכננת מההתחלה. עכשיו לכולנו יש ביטחון קצת יותר גדול ממה שהיה לנו לפני חודש, כשלא ידענו בכלל איך הקבוצה תיראה".
– לא הצלחתם לייצב את עמדת המאמן אחרי שעודד קטש עזב.
"רמת הציפיות שנמצאת היום בהפועל ירושלים היא דבר שאורן לא חווה בשנתיים האחרונות בנימבורק. יהיו תקופות פחות טובות, וכולנו נצטרך לעבוד יחד כדי לצלוח אותן. מהחודש המשותף שעברנו, אני אומר לך שיש לו את האופי הנחוץ כדי להיות אהוב וגם לדרוש מהקבוצה את מה שצריך. אם מאמן נכנס בך ומפרק לך את הצורה, אבל אתה הולך הביתה ומרגיש שהוא עושה את זה בשבילך, התוצאות יגיעו".
– מי יהיה המנהיג של ירושלים על המגרש?
"אתה עושה אלף ואחד מחקרים על כל שחקן, ובסוף צריך לראות איך הדברים יעבדו בשטח, ומנסה למצוא היררכיה, כי לא כולם יכולים להיות כוכבים. רטין אובסוהאן מכיר את הדרך של אורן, וגם באופי הוא אדם שדוחף מאוד. שון קילפטריק מגיע עם הניסיון והאופי שלו, ואני בטוח שהוא ימשוך אותנו אחריו, וגם ג'יילן אדאמס ות'ון מייקר ואנתוני בנט יצטרכו להיות חלק מזה".
– למה אתם חושבים שתצליחו במקום שבו הקבוצות הקודמות של בנט נכשלו?
"אין ספק שיש לו כישרון, אבל הקריירה שלו התפתחה אחרת ממה שהוא רצה. היו לו גם תקופות טובות ומשחקים טובים. כולנו מבינים שחובת ההוכחה היא עלינו ועליו, כדי להראות שהוא ראוי לשחק ברמות הגבוהות. הדרך שבה הוא דיבר בשיחות איתנו, נתנה לנו את הביטחון וההשראה להביא אותו. הוא אמר: 'תנו לי להוכיח את עצמי'".
– אבל יש לכם סעיף יציאה מהחוזה כבר באוקטובר. מה הוא צריך לעשות בתקופה הקצרה הזאת כדי להישאר?
"אני לא יודע לשים את האצבע על זה, כי כל שחקן מגיע לסיטואציה שונה. ברמה האישית, אהבתי מאוד את העובדה שהוא הסכים לאופציית היציאה. כשהוא אמר 'אין לי בעיה, אני מוכן לזה ואוכיח לכם שאתם תשאירו אותי', הוא קנה אותי".
– הפועל ירושלים איבדה בשנים האחרונות את האטרקטיביות שלה כמקום לישראלים מובילים, או כאלה שרוצים לפרוץ, וכשבוחנים את הכישרון בסגל המקומי שלכם לעונה הקרובה – נראה שהלכתם לאחור. לישראלים יהיה תפקיד אחר, ולא יהיה ישראלי מוביל כמו תמיר בלאט.
"זו סיטואציה של שוק. תמיר היה שחקן מאוד דומיננטי, והוא עשה התקדמות אדירה ולקח את המועדון למקומות טובים מאוד. לו ולעידן זלמנסון היה חלק משמעותי בקבוצה שלנו. ביום שהוא עזב, קיבלנו החלטה לקדם את יובל שניידרמן, וחוץ מאדם אריאל יש לנו גם ארבעה שחקנים חדשים שכבר היו כמעט בכל מקום. הסגנון שלהם שונה, והתפקיד שונה, אבל הם פייטרים, רוצים להצליח, ורוצים להיות כאן".
– ועדיין, המטרות הישראליות שלכם בתחילת הקיץ היו שונות. רציתם מאוד את יובל זוסמן ונועם דוברת.
"אי אפשר להתעלם ממצב שבו אתה יכול לדבר על שני שחקנים כאלה, שאנחנו רואים בהם חלק מעתיד הכדורסל הישראלי. אני לא יודע כמה זה היה קרוב, אבל לחלוטין רצינו אותם. מסיבות כאלה ואחרות זה לא קרה, אבל יש לנו ישראלים שאנחנו מאמינים בהם. ברגע שיובל הלך לאלבה ברלין, הבנו ששחקן כמוהו לא נמצא בשוק, והתמודדנו. זה מאחורינו. יש לנו שחקנים טובים בתפקיד שלו".
– לא בכל יום נוחת כאן שחקן בממדים הפיזיים ובסגנון של ת'ון מייקר. מה הציפיות שלך ממנו?
"אחד הדברים שחיפשנו מלכתחילה זה מישהו עם סייז וגובה, שירוץ וישנה זריקות, ויידע לסיים בהתקפה. הוא עונה על הצרכים האלה. הוא משנה כמעט כל זריקה כשהוא על המגרש, והוא יודע לעשות הרבה דברים הגנתיים מעבר לזה. בהתקפה, כל הצוות יצטרך להבין שזו הפעם הראשונה שלו באירופה, כשהכול יותר צפוף ולפעמים המגרש נראה הרבה יותר קטן. אנחנו נעבור איתו תהליך, כדי להוביל אותו למקומות שבהם הוא ירגיש בנוח, ועם הזמן אנחנו נמצא אותם. יכול להיות לו אימפקט גדול מאוד".
– ביום שאחרי ההחתמות, מכרתם כ-1,000 מנויים, אבל אתם עדיין רחוקים מהמספרים הרגילים שהיו לכם בשנים קודמות, לפני מגיפת הקורונה.
"זו השנה התשיעית שלי במועדון הזה, והקהל הוא אולי הדבר הכי חשוב כאן. הפועל ירושלים עם האוהדים והפועל ירושלים בלעדיהם הן שתי קבוצות שונות. הלוואי שיהיה לנו את השקט לשחק כדורסל, שלא ניאלץ להפסיק בגלל קורונה או בגלל טילים או בגלל כל סיבה אחרת. המטרות שלנו נותרו אותן מטרות – להיות בכל משחק על תואר".
