זופר אבדיה: "אני מאוכזב ועצוב מאוד ממה שקורה במדינה"

בני הרצליה קיימה הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים לקראת פתיחת העונה. נכחו בה המאמן אורן אהרוני, הקפטן יאיר קרביץ', שון דאוסון והמנהל המקצועי זופר אבדיה.

אהרוני אמר: "נעשתה פה בנייה מחודשת, חוץ מקרביץ כל השחקנים בקבוצה חדשים. מבחינת המטרות והשאיפות שלנו, קצת קשה לקבוע כרגע, אבל אנחנו רוצים להיות קבוצה תחרותית שתתמודד על כניסה לפלייאוף ותרוץ בחלק העליון של הטבלה. אני לא איש של דיבורים גדולים, אלא יותר של מעשים". על החזרה מאימון נוער לאימון בוגרים אמר: "ברור שזה שונה, עבר קצת זמן. זה אתגר, אני יכול להגיד שבאמת אני דורש מעצמי לעשות את ההתאמות וללמוד כמה שיותר. אני משקיע את כל כולי בזה".

אבדיה אמר: "אימנתי כאן בהרצליה במחלקת הנוער 23 שנה וגידלתי למעלה מ-1,000 ילדים. אני אוהב מאוד כדורסל וחושב שאני יכול להצליח. אני יודע שאם לא תהיה הצלחה זה עליי, ואם תהיה הצלחה הקרדיט הוא לכולם – ככה חונכתי. אני אוהב לנצח. אין לנו ביטוח שהכול יהיה חלק. יכול להיות שנהיה 4-1, יכול להיות שלא. אנחנו מאוד רוצים להיות ב-8-1 ולהגיע לפלייאוף".

על עצמו סיפר: "יש אנשים שחושבים שבאתי כדמות, אם חושבים שאני דמות אין לי בעיה אבל אני חושב שאחרי כל כך הרבה שנים בכדורסל זה הזמן שלי וזה המקום שלי", אבדיה פנה לעיתונאים ואמר: "אם אתם חושבים שלא מגיע לי לקבל משהו אחרי כל מה שהייתי ועשיתי דברים, יש לי קשרים עם מאמנים וסקאוטים בכל אירופה וחשבתי שאני יכול לעזור למועדון הזה. אם אתם חושבים שזה גימיק אז אין לי בעיה. אני אעשה הכול כדי שהאוהדים ייהנו מהקבוצה שלנו – שיהיה כיף מקצועית. באתי לעבוד וליהנות, אני 24 שעות עם אורן, 24 שעות עם השחקנים. צריך להיות כיף. יש לנו בהרצליה קבוצה אחת – בני הרצליה בליגת העל. אין בית"ר הרצליה ולא מכבי הרצליה ולא הפועל הרצליה. אני רוצה לראות את האולם הזה מלא, אבא יכול להנות לבוא עם שני הילדים. כיף כאן, אין אלימות או אבנים, פעם ננצח ופעם נפסיד אבל כולם ייהנו. אנחנו משחקים בשביל האוהדים".

על העבודה עם אורן אהרוני והתפקיד שלו במועדון: "לא עשיתי שום דבר שאורן לא הסכים לו, אפילו אם היו ויכוחים, אורן אחראי על הקבוצה. אם יגידו לאורן ללכת, אני הולך איתו. אני איתו עד הסוף, עד היום האחרון. לאלדד יש את המקום שלו, עם הרבה ניסיון, עם הצלחה בקבוצה הזאת בבחירת שחקנים, זרים, דברים שקשורים בכדורסל וחוץ מכדורסל. יש לו ניסיון ויש לי מזל שאני איתו ואני לומד ממנו הרבה דברים. אני נותן לו קרדיט גדול מאוד".

על בנו סיפר: "אני זופי. הבן שלי זה הבן שלי. אני לא יכול לתפקד בצורה כזאת ומבקש שתדברו איתי אך ורק על בני הרצליה. זה פוגע בי הדברים שיש בתקשורת, שמעניין אותה הכותרת הכי לא טובה שאיזה בלוגר בארצות הברית או בארץ כתב ושאני צריך אם זה משהו לא טוב להיכנס לראות אז אני פגוע מאוד. אני רוצה שתתייחסו אליי בתור מנהל מקצועי ודני בנפרד. באתי לפה לשחק בארץ לפני 30 שנה כשהייתה מפה ענקית של טל ברודי ונשארתי 30 שנה לגדל נוער בארץ, נשארתי בארץ, הסכמתי שהבן שלי יהיה בנבחרת ישראל. בגלל שנאה וקנאה בספורט הישראלי, המפה של טל ברודי כבר לא נקייה. אני מאוכזב מאוד. חבל שזו תרבות ספורט. שאוהדים ככה מדברים על רגב ושמעון מזרחי. יש דברים שאני מאוכזב ועצוב מהם. באתי ממדינה שתרבות הספורט – שתקשורת שומרת על השחקנים שלהם. אני מבקש – אני גאה בבן שלי, אבל תפרידו ביני לבינו".

שון דאוסון, שחוזר לארץ אחרי תקופה בספרד, אמר: "יש לי ולהרצליה עסק לא סגור מהפעם הקודמת שמאוד רצינו להצליח ולא השגנו את כל הדברים, והעונה אני בתקווה שנצליח להשיג אותם. לקח לי הרבה זמן כי רציתי להישאר באירופה, חיכיתי להצעות כמה זמן שחשבתי לנכון וברגע מסוים החלטתי שאני אחזור לארץ, ובהרצליה קיבלו אותי בידיים פתוחות. מבחינת כושר, כולם יודעים מה עברתי בשלוש השנים האחרונות, הרבה פציעות ופחות דקות משחק בעונה שעברה בספרד. עבר זמן מאז שהייתי בעמדה של שחקן מוביל, אבל אני עדיין אותו שחקן. אני מרגיש חזק וטוב, אני מאמין ביכולות שלי וכך גם הקבוצה. אני רוצה לחזור להוביל את הקבוצה הזו לאיפה שהיא צריכה להיות". על הרצון לחזור לנבחרת: "תמיד רציתי להיות בנבחרת, הייתי בה מגיל 21. בגלל הפציעות, לא הייתי יכול להיות למשך תקופה ולפני כן לא זומנתי כי לא היה חיבור טוב. השנה אני פה, אני בריא ואני רוצה לחזור. אני תמיד רוצה להיות בנבחרת".

יאיר קרביץ: "אני מצפה מעצמי בכל שנה לקצת יותר. עבדתי מאוד קשה במהלך הקיץ ואעבוד קשה גם במהלך העונה. אנחנו לא רוצים להיאבק בתחתית כמו בשנה שעברה. עם התלכיד שנוצר פה אנחנו יכולים לעשות דברים יפים וגדולים, אנחנו ניתן לזמן לעשות את שלו".