בתחילת הקיץ החולף, אחרי שסטפנוס דדאס עזב אותה לטובת א.א.ק אתונה, הפועל חולון נתקלה בבעיה: היא רצתה מאמן זר, אבל הקריטריונים שגיבשו איגוד הכדורסל ומשרד הספורט הביאו לפסילתם של רוב המועמדים הרלוונטיים. למעשה, מלכתחילה, גם דדאס עצמו לא היה עומד בתנאי הסף, לו היה נדרש כשהגיע לישראל בפעם הראשונה.
עוד לפני שהצליחו להחתים את מאוריציו בוסקאליה, הביעו הסגולים את מחאתם בנוגע לצורה שבה נקבעה כשירותם של מאמנים זרים לעבוד בישראל. במכתב שיצא לאיגוד ב-28 ביוני מטעם מנכ"ל המועדון, רועי דבורה, פורטו בשבעה סעיפים שונים, על פני שלושה עמודים, כל העיוותים שנוצרו לכאורה משיטת הלמינציה הנהוגה בארץ.
הסעיף השישי במכתב קיבל כעת משמעות אחרת. כדי להמחיש עד כמה המצב שנוצר הפך אבסורדי, השתמשה בחולון בשתי דוגמאות אקראיות של מאמנים; האחד, מוכר ומעוטר, פסול לאימון בישראל – והאחר, אלמוני, מאושר.
הפסול היה נבן ספאחיה, שזכה בעבר בשתי אליפויות המדינה עם מכבי תל אביב, ביורוקאפ ובאליפויות ספרד, טורקיה, ליטא וסלובניה, אך עבד במשך ארבע שנים כעוזר מאמן ב-NBA ונפסל לפי הקריטריון הישראלי; והמאושר ששמו הובא היה לא אחר מכריסטופורוס ליבאדיוטיס, מאמנה הנבחר של הפועל באר שבע.
במכתב פורטו קורות חייו של הקפריסאי, שמכשירים אותו לאמן בישראל, הודות לעובדה שאימן במשך ארבע שנים ברציפות את קראבנוס בליגה הראשונה בארצו, ואף השתתף בכל אחת מהן במפעל אירופי (בפועל, מדובר היה בשמונה משחקי ליגת האלופות ו-28 משחקי יורופקאפ בלבד).
ההחלטה לגבש תנאי סף להעסקת מאמנים זרים בארץ התקבלה ואושרה בדצמבר 2020, ובה נקבע כי כדי לקבל הכשר לאמן בישראל, המאמן חייב בתנאי בסיס: הוא יוכל לקבל את האישור רק אם ב-12 השנים האחרונות אימן לפחות ארבע עונות מלאות בליגה הבכירה ביותר במדינה כלשהי, או שנתיים בליגת NCAA בכירה.
בנוסף לכך, עליו לעמוד באחד התנאים הבאים:
* השתתף לפחות בשתי אליפויות יבשתיות כמאמן ראשי בנבחרת בוגרים.
* זכה עם קבוצה במפעל אירופי או יבשתי חשוב.
* אימן עונה אחת ב-NBA או ב-WNBA.
* אימן במשך שתי עונות מלאות ביורוליג, או שלוש עונות ביורוקאפ או בליגת האלופות.
עוד לא חלפה חצי שנה מאז מכתבו של דבורה, ושני המאמנים שהוזכרו בו הפכו רלוונטיים, כל אחד בדרכו: ספאחיה עדיין אינו מורשה לעבוד בארץ, אבל חזר לבאסקוניה ומאמן אותה ביורוליג; דווקא ליבאדיוטיס זכה לתעודת ההכשר וקיבל חוזה בבאר שבע.
