בעונה שבה גורל אליפות המדינה ייחרץ בסדרות, ליתרון הביתיות עשויה להיות משמעות מכרעת. על זה בונה הפועל ירושלים: אתמול (ראשון) היא סיימה את הליגה הסדירה והבית העליון במאזן 1:13 בארנה, וכעת היא תלויה בעצמה. אם תנצח בשני משחקי החוץ שנותרו לה לפני הפלייאוף, בהרצליה ובעיקר נגד מכבי תל אביב, היא תבטיח את המקום הראשון ואת הביתיות הנכספת עד לגמר.
בשנות ה-2000 היו לאדומים רק עוד שתי עונות טובות כל כך בבית: גם ב-2016 הם עמדו על 1:13 (ודווקא את גמר האליפות הפסידו למכבי ראשון לציון), וב-2009 הציבו מאזן מושלם של 0:11 במלחה (אך נוצחו ביד אליהו בידי מכבי חיפה בחצי הגמר).
ירושלים הייתה רחוקה מלהרשים בפן ההתקפי בניצחון אמש על חולון, 69:76. איש הקלאץ' היה סולימאן בריימו, שקלע שמונה מ-12 נקודותיו ברבע האחרון, אבל שחקן אחד סיקרן הרבה יותר: פחות מחודשיים לפני שימלאו לו 39, ושש שנים אחרי משחקו האחרון באדום (בעונה הקודמת עם 1:13 ביתי), אי.ג'יי רולנד השלים קאמבק וקלע ארבע נקודות בשמונה דקות.
מי שעורר לא מעט רעש, לטוב ולרע, היה ג'יילן אדאמס. לאורך רוב שלבי המשחק הוא נראה עסוק בטראש טוק עם היריבים, התווכח לא מעט עם השופטים והתקשה לייצר את הנקודות הקלות הרגילות שלו. במפגש הקודם עם חולון ירה הגארד שיא עונתי של 34 נקודות (6 מ-7 לשלוש), והפעם נתקע על 11 בלבד (1 מ-6 מחוץ לקשת). אלא שלסל שסגר עניין הוא שוב היה אחראי, ובדרך לא אופיינית, אחרי שאסף מהפרקט ריבאונד התקפה.
"ג'יילן הוא שחקן מיוחד בכישרון ובצבעוניות שלו. הוא חי מהטראש טוק וזה בסדר", אמר המאמן יותם הלפרין. "הוא אחד שמושך כל כך הרבה אש, וביום שבו רטין אובסוהאן חסר, הוא ידע והרגיש שחולון מתמקדת בו. במחצית השנייה הוא השתפר וידע לשחרר את הכדור. מעבר לרצון להיות ראשון, אני הולך הביתה כמאמן ורוצה שהשחקנים שלי יהיו טובים יותר, וג'יילן מבצע התקדמות יפה מאוד. בתחילת העונה הוא היה יותר מפוזר, ועכשיו רואים שהוא יותר מוכן".
נועם דוברת, שקלע את כל 13 נקודותיו ברבע הראשון, היה אחראי לפתיחה המוחצת של ירושלים, שבמהלכה היא ברחה ל-4:18 ו-13:26. "לקחתי את הזריקות שלי, והכדורים נכנסו", אמר הרכז. "באמת נהניתי. לא בכל משחק יש אווירה כזאת, וזה מטורף. אני שמח הצלחתי לתרום בהמשך בדרכים אחרות. ההגנה תביא לנו את הניצחונות, ואנחנו די מתבססים עליה כקבוצה".