1. איך קולעים שלשות מהצבע?
לריק פיטינו הייתה דרך מעניינת להדגים את יעילות משחק ההתקפה של קבוצותיו. בשתי מילים הוא קרא לה Touch paint – לגעת בצבע. כלומר, המאמן האגדי דרש שבכל פוזשן יגיע הכדור לאזור הצבע; לא בהכרח יסתיים בזריקה משם, ולא תמיד יגיע דווקא לשחקן פנים, אבל ככל שיותר התקפות יעברו בשטח הקרוב לסל, מבחינתו יהיה זה סימן שהמשחק שוטף ועובד בצורה ראויה.
את הרגע שבו חץ המומנטום התהפך, והביא אמש (שני) לניצחון החוץ של הפועל חולון בהרצליה בפתיחת גמר הפלייאוף, אפשר להגדיר באותן שתי מילים – Touch paint.
במשך דקות ארוכות (שש, ליתר דיוק) איבדו הסגולים את הראש ושיחקו לידיה של יריבתם; בני הרצליה, בוגרת מחצית ראשונה של 1 מ-13 לשלוש, למדה לקח, הלכה עד הטבעת וסחטה עבירות בסיטונאות. כל שריקה של השופטים נגד האורחת ברבע השלישי הובילה להתנפלות מהספסל, מאנשי ההנהלה וגם מהשחקנים על המגרש. חולון יידתה שלשות ללא הכרה וספגה ריצת 15:0, כשהיא פוגעת ב-0 מ-7 מהשדה (0 מ-5 מחוץ לקשת) ומאבדת שני כדורים.
ואז היא החלה לגעת בצבע. היא ניסתה להרחיק את צ'ינאנו אונואקו מהאזורים המועדים לפורענות, ומצאה את הפרצות בגדר: ג'ו רגלנד חדר, הוציא לכריס ג'ונסון, וגיא פניני ירה שלשה מהפינה. טיירוס מגי חדר, סחט עבירה ודייק פעמיים מהעונשין. מגי חדר שוב וסיים בלייאפ. רגלנד חדר ופינה את מגי לשלשה. רגלנד חדר פעם נוספת, ואז ג'ונסון מצא את היידן דלטון לעוד שלשה.
כן, חולון המשיכה לזרוק מבחוץ, אבל כשההגנה הצטופפה פנימה, המבטים לסל היו לפתע הרבה יותר פנויים וחופשיים, והאחוזים עלו פלאים. פיגור 61:54 הפך בתוך ארבע דקות ליתרון 69:71.
2. מגי ורגלנד 53, באב והוקר 19
הרבע הראשון התנהל בקצב רצחני, כמעט ללא עצירות, כשכל מאמן דבק בתוכנית המשחק שלו. חולון לחצה על הגארדים היריבים, הניעה את הכדור בהתקפה, וכשהצמד מגי את רגלנד החל לחמם מנועים, רפי מנקו כבר עמד על 13 נקודות. הרצליה חתרה פנימה, הציבה את אונואקו באזור קו העונשין וניצלה את כישורי המסירה שלו כדי לפטם את אנדי ואן וליט, ואחר כך לקבל תוצרת גם מהסנטר האמריקאי עצמו.
אבל המנטרה הבלתי נגמרת גורסת שגארדים מנצחים משחקים. אונואקו, גדול ככל שיהיה (והוא גדול, גדול מאוד) לא יכול היה לנצח לבדו במשחק כל כך גורלי וכל כך צמוד. ובערב שבו כריס באב וקווינטון הוקר מחברים 4 מ-22 מהשדה (2 מ-17 לשלוש), לא יספיק גם דאבל-דאבל מפלצתי של הצ'ינאנו, שקלע 18 נקודות והשווה את שיא גמר הפלייאוף בישראל עם 20 ריבאונדים. מחזיקים בו לצידו ארל וויליאמס וקווין מגי, וזה אומר הכל.
באב והוקר קלעו 19 נקודות: 12 ברבע השלישי, שבו קבוצתם ניצחה 15:25, ועוד שבע לאורך שאר חלקי המשחק (כולל אפס נקודות בדרך ל-28:13 ברבע האחרון). מנגד, מגי ורגלנד סיימו עוד יום במשרד עם 41 נקודות משותפות. הפער במדד היה קיצוני עוד יותר – ועמד על 34 לזכות הצמד החולוני (19:53).
3. "אף אחד לא ספר אותנו"
ובסוף, את הפעולות הקטנות ששוות משחק שלם, ניצחון אחד ו"גניבה" של יתרון הביתיות לא ניפקו מגי ורגלנד, אלא דווקא דלטון; עם שלשה במצב קריטי וסחיטת עבירת תוקף, שדווקא ביום לא גדול שלו (וביום קטן עוד יותר של מייקל קייזר) הצדיקו את הבחירה של גיא גודס בו לסדרת הגמר.
קייזר קיבל את נתח הדקות הנמוך ביותר שלו מאז היום הראשון של 2022, לפני יותר מחמישה חודשים. לא רק העבירות שבהן הסתבך מנעו ממנו לשחק יותר, אלא ההכרה של גודס בכך שדווקא ההרכבים הפחות קונבנציונליים, שבהם הציב את דלטון וג'ונסון מול אונואקו, היו יעילים יותר. סנטר הרצליה קלע 12 נקודות ב-14 דקות כשקייזר ניצב מולו, ורק שש ב-21 דקות מול השומרים הדקים והנמוכים יותר.
"לא היה לי משחק גדול", הודה קייזר. "עברנו הרבה דברים העונה, והעבודה לא נגמרה. אף אחד לא ספר אותנו, גם בליגת האלופות וגם בליגה הישראלית, ואסור לנו להתרגש מדי. אני יודע שיהיה טירוף ביום חמישי. אני מתכונן למלחמה נגד יריבה נהדרת. אם נשחק את הכדורסל של חולון, נהיה במצב נהדר לעשות היסטוריה".
